שתף קטע נבחר

"בסוף אתה לבד": חצי מבעלי מוגבלות לא הועסקו

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות מביא עמו נתונים עגומים על השתלבותם בשוק העבודה ועל מצבם הכללי: "לאט-לאט מבהירים לך שאתה לא מספיק טוב. החברה והמעסיקים לא רואה ממטר אנשים עם מוגבלויות"

ללא רגישות, בלי משאבים ותוך נתינת תחושה שהבעיה האישית אינה מעניינת את הרשויות - כך תיאר אמש (יום א') רון סלע את היחס שלו זוכים אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הישראלי. "הבעיה שלך היא הבעיה שלך והיא לא מעניינת אותנו, זו התחושה שאתה מקבל במקומות עבודה כאשר אתה סובל מנכות כלשהי", הסביר.

 

סלע, 55, גרוש ואב לשניים שסובל מלקות ראייה קלה, התמודד בשנים האחרונות עם שינויי תעסוקה תכופים וחודשי אבטלה ארוכים. "במקומות העבודה לא אומרים לך בפנים, אבל לאט-לאט מבהירים לך שאתה לא מספיק טוב ושלנו אין כאן זמן או משאבים לבזבז עליך. החברה הישראלית והמעסיקים לא רואה ממטר אנשים עם מוגבלויות, אין סבלנות לקבל אדם שיש לו לקות כלשהי ובסוף אתה נשאר לבד".

 

מנתוני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי סלע אינו לבד. יותר ממחצית (56%) מבעלי המוגבלות החמורה בישראל בגיל 20-65 לא הועסקו ב-2011, לעומת 26% באוכלוסייה ללא מוגבלות. על פי הנתונים, שמתבססים על "הערכה עצמית" בסקר החברתי של הלמ"ס מאשתקד, כ-40% מבעלי המוגבלות החמורה שעובדים העידו כי הם משתכרים עד 5,000 שקל ברוטו בחודש, זאת לעומת השתכרות בסכום זה בקרב 30% בלבד בקרב אלו שאינם בעלי מוגבלויות.

 

"חלק מהפתרון נמצא אצל המדינה"

הנתונים, שהתפרסמו לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות שיצוין היום (יום ב'), מתייחסים לקרוב ל-15% מהאוכלוסייה הבוגרת (כמעט 700 אלף בני אדם) שמדווחים על קושי מהותי אחד לפחות מבין ארבעה מנגנונים: ראייה, שמיעה, הליכה או זיכרון.

 

בנוסף, עולה מהנתונים כי אנשים עם מוגבלות חמורה חשים בדידות בשיעור כמעט כפול מאשר אנשים ללא מוגבלות. כמחצית (48%) מהאנשים עם מוגבלות חמורה חשים בדידות לעתים קרובות או מדי פעם, לעומת 22% מהאנשים ללא מוגבלות. ברוח זו, 25% מבעלי המוגבלות בגיל 20-44 העידו כי אינם מרוצים מחייהם - פי שלושה משיעור האנשים (8%) ללא מוגבלות.

 

עו"ד אסתר סיוון, מנכ"לית ארגון "בזכות", שמסייע לאנשים עם מוגבלות, אמרה ל-ynet כי "הנתונים מספרים את אותו סיפור בכל שנה". לטענתה, "חלק מהפתרון נמצא אצל המדינה - כמעסיק הגדול במשק וכרגולטורית של מעסיקים. לממשלות יש עוד דרך ארוכה לעשות כדי להגיע לסטנדרטים הבינלאומיים בתחום זה".

 

אחיה קאמרה, נציב שוויון זכויות לנשים עם מוגבלות, הוסיף כי "שיעורי התעסוקה הנמוכים הם תעודת עניות לחברה הישראלית", והדגיש כי הנציבות ומשרדי הממשלה פועלים לאכיפת תקנות הנגישות כתנאי הכרחי לשיפור המצב.


פורסם לראשונה 02/12/2012 23:41

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים