ניתוח הצונאמי המדיני: 'משחקים באש דיפלומטית'

"אנחנו משחקים באש דיפלומטית, כל מהלך חד-צדדי שמבצעת ישראל הוא התגרות בקהילה הבינלאומית", כך אמר היום (ב') מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ד"ר אלון ליאל. אחרי יום סוער שבמהלכו זומנו חמישה שגרירים באירופה לשיחות הבהרה וארה"ב גינתה שוב את החלטת ישראל לבנות 3,000 יחידות דיור חדשות מעבר לקו הירוק, טען ד"ר ליאל כי "חל שינוי בכללי המשחק הבינלאומיים מאז שפלסטין הוכרה באו"ם כמדינה שאיננה חברה".

המתקפה הדיפלומטית נגד ישראל - דיווחים נוספים ב-ynet

ארה"ב מגנה שוב: הבנייה מנוגדת למדיניות שלנו

נשיא צרפת לישראל: לא רוצה לחשוב על סנקציות

משבר דיפלומטי: 'בריטניה שוקלת השעיית הסחר'  

ד"ר ליאל אמר עוד כי "בזמן שאנחנו שכנענו את עצמנו שיש הצהרה אבל נמשיך לעשות מה שאנחנו רוצים, העולם רואה את הדברים אחרת. בעיני העולם, הבנייה עכשיו היא הפעם הראשונה שהכרזנו על בנייה בלתי-חוקית במדינה אחרת ולא באיזה ישות חסרת מעמד. מדינה שרוב מוחץ של העולם הכיר בה, אנחנו לא מטמיעים את העניין הזה ואת האירופים והאמריקנים זה מרגיז".

בעקבות התגובות בירושלים טען ד"ר ליאל כי "ישראל נתפשת עכשיו כמי שממשיכה לזלזל בקהילה הבינלאומית, כאילו לא קרה שום דבר בשבוע שעבר באו"ם. ישראל עוררה עליה כעס עצום דווקא אצל ידידותיה ובמיוחד לאחר שהצעדים שלה נעשו אחרי התמיכה הגורפת במלחמה בחמאס ואחרי שארה"ב ומדינות כמו בריטניה וגרמניה התייצבו לצדנו באו"ם בדמות תמיכה או הימנעות בהצבעה".

לפי ד"ר ליאל, העתיד מבשר על צעדים חריפים יותר נגד ישראל. לדבריו, "מדינות העולם לא יתעמתו איתנו פרונטלית, אבל אנחנו נלך בתוך חצי שנה או שנה לסיבוב שני באו"ם להכרה מלאה בפלסטינים. כבר עכשיו יש כנראה קבוצה של מדינות, אולי מתוך מועצת הביטחון שמתארגנת להגשת ההצעה. תהיה לכך תמיכה במועצת הביטחון ולא בטוח שיהיה וטו אמריקני. גם אם יהיה וטו כזה אנחנו נעמיד את האמריקנים במצב מביך ובלתי אפשרי".

לדברי פרופ' שיין, "ישראל עומדת בפתחו של מדרון תלול שהיא איננה יכולה להרשות לעצמה ללכת בו וזאת מכיוון שמאבקיה העתידים והאיומים האמיתיים שהיא ניצבת בפניהם דורשים תמיכה בינלאומית רחבה ותחכום. שיין הזהיר כי "הצעדים האירופים של היום יכולים להחריף ולחצות את הרף של נזיפות והודעות גינוי אל עבר מעשים בשטח".

שטח המריבה

שיין שמכהן גם כפרופ' ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון האמריקנית סבור שהתגובה האירופית מגיעה מפני שישראל נתפשת בשנים האחרונות וביתר שאת במהלכיה האחרונים כ"מדינה הגורמת לצרות שמתנהלת מהבטן, לא מאזינה לקולות העולם ודוגלת במדיניות של 'עם לבדד ישכון'" , ובכך לטענתו שיין "נותנת גושפנקה לאלו בעולם שמבקשים את רעתה".

עוד אמר שיין כי "מה שהקפיץ את האירופים והאמריקנים זה מדיניות ישראלית אינפנטילית היסטרית וילדותית שבמסגרתה ישראל מאמצת גישה של 'הענשה כדיפלומטיה' ללא שום קשר לשאלות המהותיות של המטרות הישראליות וללא הצבה של מתווה מדיני ברור לסיום הסכסוך. ישראל הולכת ונתפשת כסרבנית שלום שאימצה את פתרון שתי המדינות אך לא עושה דבר כדי לממשו".

מבחינה עתידית סבור פרופ' שיין כי "ישראל לא יכולה להמשיך לדגול במדיניות של הושבת שגרירים על כיסאות נמוכים. לא רק שישראל איבדה את המומנטום הדיפלומטי, היא מפסידה בהסטת הדיון מהחולשות הפלסטינית להיותה מדינה חסרת מעוף שמתנגשת בידידותיה, וכמו כן בכניסה למגננה בסוגיות שיכולנו להרוויח בהן".

"לא ציפו לתגובה חריפה" 

שמעון שטיין, שכיהן כשגריר ישראל בגרמניה בשנים 2001-2008, סבור כי ישראל הופתעה מהביקורת הקשה שהוטחה בה. לדבריו, "מתגובת גורמים ממשלתיים ודרגי עבודה במשרד החוץ נראה כי הם לא ציפו לתגובה כה חריפה מצד מדיניות ידידותיות דוגמת צרפת, בריטניה וגרמניה להחלטת ממשלת ישראל לקדם בנייה במזרח ירושלים ובשטחים בתגובה למהלך הפלסטיני בעצרת הכללית של האו"ם. יש להניח כי ישראל הרשמית הניחה כי כמו במקרים דומים בעבר, לפיה האמירה השגויה במקומותינו 'הכלבים ינבחו להם והשיירה תעבור'".

שטיין, שמשמש כיום כחוקר בכיר במכון ללימוד ביטחון לאומי, הוסיף כי "ההנחה שהפעם התגובה יכולה להיות אחרת לא נלקחה בחשבון. אחרי הכול, במקרים לא מעטים של

 'מה יגידו הגויים' הוא שיקול שנדחה לא אחת, לצערנו מפאת שיקולי פנים שחשיבותם גדולה יותר בעיקר כשמדובר בימים של מערכת בחירות".

שטיין אמר עוד כי "ציפיית ישראל הרשמית שעל רקע התהפוכות העוברות על העולם הערבי והסוגיה האיראנית אשר דומה כי בלהט האירועים האחרונים ירדה מהכותרות - גם באדיבות ישראל - יניח האיחוד האירופי "לטָפֵל" קרי להתנחלויות ויעסוק בסוגיות האזוריות החשובות יותר. ספק רב אם ציפיותיה של ישראל יתגשמו. יותר מאשר סביר להניח שעמדת האיחוד לגבי החיוניות בפתרון הסכסוך כתרומה ליציבות האזורית לא תשתנה, וכך גם הביקורת על ישראל במידה וזו תיתפש כפי שהיא נתפשת כיום כמציבה מכשולים דוגמת הבנייה בשטחים".