שתף קטע נבחר

מנהלת בית ספר סיעודי: האחיות סופגות בשקט

בבית הספר הסיעודי בבית החולים "זיו" בצפת ממשיכים התלמידים ללמוד כשברקע שביתת האחיות המתמשכת. "המצב מדאיג, אולי אצטרך להישאר גם במד"א כדי להשלים הכנסה"

שביתת האחיות נכנסה היום (ה') ליומה הרביעי ופתרון לא נראה באופק, אולם לצד השובתות בבית החולים "זיו" בצפת נמשכו כרגיל הלימודים הסיעודיים, שאמורים להכשיר את האחים והאחיות הבאים, שמקווים להיקלט למערך העבודה עם תנאי שכר טובים יותר.

 

 

"אנחנו עושים סבב מעשי במחלקות הפנימיות, רואים את העומסים שיש שם ומרגישים את הפער בין הדרישות של המטופלים לבין היכולת של הצוות לספק להם את הכול", אומר אברהם אלמליח בן ה-28, שעשה הסבה מלימודי מדעי המדינה ומשאבי אנוש ללימודי סיעוד. "המצב שאני רואה מאוד מדאיג. כבר היה מצב של שני אחים במשמרת על 25 מטופלים. אם המצב יישאר כך אולי אצטרך להמשיך גם במד"א ולהשלים שם הכנסה".

אלמליח. "המצב מדאיג"  (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
אלמליח. "המצב מדאיג" (צילום: אביהו שפירא)


בעמדת המתנה.לא רק שוטפות חולים (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
בעמדת המתנה.לא רק שוטפות חולים(צילום: אבישג שאר-ישוב)

 

הערב הודיעה הסתדרות האחיות כי פגישת המשא ומתן עם משרד האוצר נגמרה ללא הסכמות, ובהתאם יימשכו "הצעדים הארגוניים". עוד נאמר כי הסתדרות האחיות תמשיך לנהל מו"מ עם האוצר בתחילת השבוע הבא. ממשרד האוצר נמסר כי הם העלו מספר הצעות והוסכם כי כל אחד מהצדיים יבחן את עמדותיו בהתאם לנושאים שהועלו.

 

האחיות דורשות תוספת שכר, אולם באוצר טוענים כי הדרישה מופרזת והעיתוי שנבחר, פחות מחודשיים לבחירות - בעייתי. "היה לנו דיון בכיתה על מה זה אומר להיות אחות, ולא הייתי צריכה לשכנע את התלמידים", מספרת ד"ר חנה צפריר, מנהלת בית הספר לסיעוד. "אלה אנשים בוגרים שהחליטו לבוא לסיעוד עם עיניים פתוחות לרווחה. כולם אמרו לי שהם 'לא באנו ממניעים אלטרואיסטים', חלק אמרו שזה בגלל שתמיד יש בזה עבודה, אחרים טענו כי זו עבודה נדרשת ונוספים ציינו כי אפשר להרים את המשכורות אם עובדים קשה".

 

ד"ר חנה צפריר. "לא הייתי צריכה לשכנע" (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
ד"ר חנה צפריר. "לא הייתי צריכה לשכנע"(צילום: אביהו שפירא)

 

עוד בחדשות ynet:

 

לדברי צפריר, בפעם הקודמת שהאחיות שבתו מדובר היה בשיפור תנאי העסקה, והפעם המאבק הוא על תנאי שכר. "האחיות לא אוהבות לשבות. המערכת שלנו עובדת כיום במתכונת מצומצמת של שבת ויש כאלה שאומרים שהשביתה לא מספיק מורגשת", היא אומרת. "האחיות רחמניות וזו העבודה שלהן, היא חשובה אז אומרים להן 'תספגו בשקט'. אם מישהו חושב שאחיות מודדות רק לחץ דם ורוחצות את החולה או מגישות לו מים וזה לא כל כך נורא שהן שובתות, אז הוא טועה. אנחנו מקווים שמשרד האוצר יתעשת".

 

ארז ויטנברג, אח בדרגת ראש צוות במחלקת פנימית, עבד היום כהרגלו כמו יתר חבריו, משום שמחלקות הרפואה הדחופה לא יכלו לשבות. "אי אפשר באמת לשבות במחלקה שלנו כי חולים עלולים למות, ואם תרד כאן כמות האחיות אנשים ימותו. זו לא מתכונת שבת כי בצורה כזאת לא רוחצים חולים, למשל. לטפל בחולה מונשם זה עד הסוף".

 

ביתר המחלקות בבית החולים פעל המערך במתכונת מצומצמת יותר. במסדרונות ניתן היה לראות אחים ואחיות עם חלוקים ועליהם סטיקר "מצב חירום מחייב: אחיות, מקצוע בעדיפות לאומית". "משכורת הבסיס שלי ללא המשמרות היא 5,400 שקל, יחד עם התוספות והשעות הברוטו מגיע ל-12 אלף", אומר ויטנברג, שלא ותק של 13 שנה. "הייתה פה אחות שעבדה 30 שנה והפנסיה שלה הולכת להיות 70 אחוז מתוך משכורת בסיס של 7,000 שקל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בית החולים זיו, היום
צילום: אביהו שפירא
האחיות רחמניות
צילום: אורן קדוש
מומלצים