פטור לחרדים: "מעקר את בג"ץ, זו חזרה לחוק טל"

החלטת הממשלה לגייס 1,300 בני ישיבות לשירות אזרחי, במסגרת מסלול "השירות המשמר", מעוררת ביקורת לא רק בקרב הפוליטיקאים, אלא גם בקרב משפטנים ואנשי אקדמיה העוסקים בסוגיה זה שנים. "זו החלטה לא שוויונית ומהיותה כזו היא מעקרת בג"ץ", טען היום (א') חוקר המדיניות גלעד מלאך. מנגד טוען המשפטן הלל סומר שרק מבחן בג"ץ יכריע: "גם פלסנר הציע לשלב שירות לאומי וצבאי".

• כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet
  

• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

ד"ר גלעד מלאך, מומחה למדיניות ציבורית ביחס לחרדים, שעוקב שנים אחר התפתחות הסוגיה, מכנה את ההחלטה "מעקרת בג"ץ". לדבריו, החלטת הממשלה היום למעשה "מחזירה את חוק טל לתפקד במשרה מלאה", אף על פי שבג"ץ פסל אותו בשל היותו לא שוויוני, בזמן שלמעשה בהעדר חוק חלופי לחוק טל היו אמורים בני הישיבות להיות מגויסים כיתר אזרחי ישראל. "אין שינוי מהמצב שלפני ביטול חוק טל. נמשך גיוס חרדים לצבא באופן וולונטרי, כמו שהיה עד עכשיו. שירות אזרחי שנפסק באוגוסט עם ביטול החוק, חזר גם הוא היום".

אין שינוי מהמצב של חוק טל. חרדים חותמים על פטור בבקו"ם(צילום: ירון ברנר)

"אחד באוגוסט, שהיה אמור להיות אירוע דרמטי שיוביל ללחץ על המערכת לחוקק חוק חדש עד לתאריך הזה, בעצם לא התממש", מסביר מלאך, טוען כי מדובר בהחלטה לא שוויונית ומציין כי מסלול השירות האזרחי המשמר שעבר היום למעשה משמר מצב, "את המצב של חוק טל". לדברי ד"ר מלאך, לא ברור מה יהיה החוק החדש במלואו, אבל נכון לעכשיו מראה ההחלטה שעברה היום כי לביטול החוק על ידי בג"ץ "אין משמעות, כי ממשיכים הכול כפי שהיה, זו חזרה לחוק טל".

תוקף החלטת הממשלה יהיה עד 31 באוגוסט 2013 או עד שהנושא יוסדר בכנסת. בהצעת ההחלטה שהופצה לשרים לקראת ישיבת הממשלה, נכתב שההחלטה היא "גשר" ו"פתרון זמני" עד להסדרת הנושא בחקיקה: "יש צורך ליצור רצף בשירות הלאומי על מנת לשמר את המערכת המפעילה אותו, את מנגנוניה ואת אמון הציבור החרדי ומנהיגיו שהושגו בעמל רב במשך שנים".

לדברי ד"ר מלאך, "חלק מהביקורת במסגרת הבג"ץ שפסל את חוק טל היה שהמנעד של החלטות הממשלה הוא עצום, היא יכלה להוסיף ולהוריד תקנות וגילאים בחופשיות. ההחלטה הזו מראה בדיוק אותו דבר - החוק נפסל, אבל אנחנו ממשיכים לעשות מה שאנחנו רוצים, אנחנו רק קוראים לזה שירות משמר. ההחלטה הזו מוכיחה את הבעיה של חוק טל, לכן זה יותר מעוקף, אלא מעקר, כי היא לא מותירה מהחלטת בג"ץ יותר מדי".

"בג"ץ יגיד אם היה מחטף או צעד לפני הסדר"

מנגד יש גם מי שמבין את הצעד של הממשלה, שהמצדדים בה טוענים כי היא משמרת מצב קיים ומטרתה לשמור את תשתיות השירות הלאומי שהוקמו בשנים האחרונות וישמשו את החרדים בכל הסדר עתידי, שישלב שירות צבאי ואזרחי, לא משנה מי יחתום עליו.

ד"ר הלל סומר, מומחה למשפט חוקתי ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, סבור כי כרגע גם החלטת הממשלה וגם הביקורת עליה הינה פוליטית יותר ממשפטית. לדבריו, רק ההסדר הסופי שאותו תציג הממשלה ובחינתו על ידי בג"ץ יעידו אם אכן מדובר במהלך הסדרה או בהליך עוקף בג"ץ. "צריך לזכור שמה שפסק בג"ץ בפברואר הוא שחוק טל 'במתכונתו הנוכחית' לא יוארך. לא נאמר שדקה אחרי, ייפתחו שערי הבקו"ם ועשרות אלפי חרדים יגויסו מיידית, ולאף אחד לא הייתה כוונה כזו", הוא אומר. "היה ברור שצריך למצוא פתרונות אחרים, וצריך לראות אם הצעד הזה הוא לקראת הסדר רחב".

ד"ר סומר מזכיר כי גם ועדת פלסנר "שהייתה מקובלת גם על חלק מהאנשים שמבקרים היום, כולל ציפי לבני, הציעה פתרונות המשלבים בין שירות צבאי לשירות לאומי, זאת אומרת שעצם ההחלטה שיהיו פתרונות שמשלבים תקופות מעבר של שירות צבאי ושירות לאומי היא כשלעצמה לא עוקפת בג"ץ".

הוא הסביר כי המסלול שהעבירה הממשלה היום הוא כרגע בהגדרה של "מגיב לבג"ץ". לדבריו, הממשלה מתחילה לבנות עכשיו מתכונת חדשה לעניין גיוס החרדים, והמבחן האמיתי שיקבע אם מדובר במחטף או לא יגיע אך ורק מצד בג"ץ, לאחר שהממשלה תסדיר חוק חלופי. "מה שהממשלה לא תחליט, בטוח שיוגשו בג"צים נגד החוק החדש,

והעתירות ייסובו על השאלה אם המדיניות החדשה היא שוויונית מספיק בשביל שהיא לא תיפסל כמו שחוק טל נפסל בשל היותו אי שוויוני. אז לפי בג"ץ, נדע לענות אם היה היום מחטף או צעד לקראת הסדר".

לצד המחלוקת, ד"ר סומר דווקא רואה נקודת אור בהחלטת הממשלה היום. "אם היו סוגרים הסדר ארוך טווח בקואליציה הקיימת, היה מקום לבוא ולצעוק 'מחטף', אבל כשמדובר בהחלטת ביניים צריך להמתין, ואולי אף לשמוח ולזכור שנושא גיוס חרדים בכלל לא היה על סדר היום לבחירות, ובמידה מסוימת נעשה היום צדק, כשההחלטה הזו מחזירה את הנושא לקדמת סדר הבחירות שעליו יצביעו אזרחי ישראל".