שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    לשנות גישה כלפי הרשעות השווא בישראל

    בארה"ב הצליח "פרויקט החפות" לבטל 300 הרשעות שווא. הגיעה העת להכיר גם בישראל בצורך לחשוף הרשעות שכאלו. כך נתקן עוול מוסרי ונגביר את האמון במערכת המשפט

    לאחרונה הכריז "פרויקט החפות" בארה"ב על ביטול ההרשעה של דיימון תיבודו, שהורשע בשנת 1996 על סמך הודאתו ברצח ובאונס של בן דודו. ההרשעה בוטלה באמצעות בדיקות בראיות DNA המוכיחות כי דיימון אינו אשם. זו הייתה הפרשה ה-300 במספר שבה הצליח "פרויקט החפות" להביא לביטול הרשעה לאחר תום המשפט.

     

    "פרויקט החפות" חלה ב-1992 כקליניקה באוניברסיטת קרדוזו (ישיבה יוניברסיטי בניו-יורק) והתרחב משם לכל רחבי ארה"ב. התארגנות זו הצליחה להביא לשחרור אסירים שריצו מאסרים ממושכים על עבירות חמורות שלא ביצעו ואף הצליחה לאתר בחלק מהמקרים את מבצע העבירה האמיתי. הפרשות שבהן בוטלו הרשעות בארה"ב, בעיקר באמצעות בדיקות DNA, חשפו את קיומן של הרשעות שווא רבות ואת הבעיות בהליך הפלילי המובילות להרשעות שווא.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    בחרתי להיות אח, יש לי עתיד? / עידן סטרוביציק

    כיפה בכפייה. מבחן בר אילן / קובי פנחס

     

    מחקר שפורסם לאחרונה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מישיגן הצביע על הסיבות העיקריות להרשעות שווא, שעליהן ניתן ללמוד מתוך ביטולי ההרשעות, ובכללן: האשמה ועדות שווא, פעולה לא תקינה של הרשויות, זיהוי שגוי, ראיות מדעיות שגויות והודאות שווא. המחקר עומד על כך שהרשעות השווא שהתגלו הן רק מיעוט מהרשעות השווא הקיימות. ככל הנראה, זה רק קצה הקרחון מכיוון שברוב רובם של התיקים אין מוצגים שבהם ניתן לבצע בדיקות DNA או שהבדיקות לא מניבות תוצאות. פרויקט החפות בארצות הברית הוכיח שמערכת המשפט, כמו כל מערכת אנושית אחרת, יכולה גם לטעות.

     

    ומה המצב אצלנו? מאז קום המדינה הורה בית המשפט העליון על משפט חוזר רק ב-21 מקרים, ומתוכם זוכו רק 14 מהמורשעים. בכל שנה מתנהלים במדינת ישראל עשרות אלפי הליכים פליליים. בוודאי שאין זה סביר שמספר הטעויות כה נמוך, והמסקנה המדאיגה היא שיש לא מעט אנשים שהורשעו בגין עבירות שלא בוצעו, ושחלקם ריצו או מרצים עונשי מאסר.

     

    כל הגורמים שזוהו בארצות הברית כסיבות העיקריות להרשעות שווא מתקיימים גם במערכת המשפט שלנו. במיוחד ראוי לציין את היכולת להרשיע על סמך עדות יחידה, את המשקל העצום הניתן בשיטת המשפט שלנו להודאות נאשם, ואת השימוש שעושה המשטרה בתחבולות חקירה ובהפעלת מדובבים ועדים שיש להם אינטרס ברור להפליל אחרים. כמו כן יש לציין את השימוש גובר בישראל בראיות מדעיות ואת החשש שהבדיקות שעורכת המדינה אינן עומדות בביקורת ראויה. 

     

    למרות כל אלו, מתנהלת מערכת המשפט הפלילית בישראל כאילו היא חסינה או כמעט חסינה מטעויות. הסניגוריה הציבורית היא הגוף המרכזי המקבל ובודק פניות של נידונים הטוענים לחפותם. לאחרונה גייסה הסניגוריה עורכי דין בכירים בישראל לסייע בעניין זה והיא אף משתפת פעולה עם קליניקה חדשה באוניברסיטה העברית בירושלים העוסקת בביטול הרשעות שווא. פעולותיה של הסניגוריה הציבורית אינן מספיקות.

     

    בין יתר הבעיות הקיימות בישראל, המונעות איתור וביטול של הרשעות שווא ניתן למנות: אי שמירה של מוצגים לאחר המשפט, סירוב של תובעים להעמיד חומר ומוצגים לבדיקה, חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות המדינה בחקירה ובגילוי של הרשעות שווא וכן פרשנות מצמצמת של העילות למשפט חוזר על ידי בית המשפט העליון. יש לפעול לשינוי כל אלה, אך העיקר הוא בשינוי הגישה: הגיעה העת להכיר גם בישראל בקיומן של הרשעות שווא ובצורך לחשוף אותן. הכרה כזו תביא לא רק לעשיית צדק ולתיקון עוול מוסרי מן המעלה הראשונה אלא גם להגברת אמון הציבור במערכת המשפט ולחיזוקה.

     

    עו"ד אפרת פינק, סגנית בכירה לסניגור הציבורי הארצי וממונה על משפטים חוזרים

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המערכת יכולה לטעות. אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    רק קצה הקרחון. אפרת פינק
    מומלצים