שביתת האחיות: 'המדינה תשלם', באוצר מתנגדים

לאחר שבית הדין לעבודה דחה את בקשת משרד האוצר ומשרד הבריאות לחייב את האחיות השובתות לשוב לעבודה, חודש בצהריים (יום ד') המו"מ בין הצדדים. גורמים באוצר אמרו ל-ynet כי לא חל שינוי מהותי בעמדתם, לפיה הדרישות של האחיות אינן הגיוניות ועלולות לפגוע אנושות בקופת המדינה. מנגד גילה לוי, יו"ר ועד האחיות בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, משוכנעת: "בסופו של דבר המדינה תשלם, כמו שקרה עם הרופאים ועם כל השאר. אז למה למשוך את זה? למה לגרום למטופלים סבל? זה קורע את הלב. אבל שביתה זו שביתה".

כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet   

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

(צילום: ירון ברנר)

בעקבות פסיקת בית הדין הודיעו האחיות כי לא יחריפו את העיצומים מעבר למתכונת שבת. זאת לאחר ששופטת בית הדין אישרה למעשה לאחיות להמשיך בשביתה. יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, הודיעה הבוקר על הקלה בשביתה בקהילה במרפאות שירותי בריאות כללית למשך יומיים. "השביתה היא אינה מטרה, אלא האמצעי היחיד שאילצו אותנו להגיע אליו על מנת להביא לפתרון המשבר", אמרה. "החלטנו על הפוגה של יומיים בשביתה בקהילה על מנת להקל על החולים ומתוך רצון טוב לסיים את המשבר מהר ככל שניתן"

לוי הוסיפה כי "היום אנחנו ממשיכות במתכונת שבת. האחיות כולן תומכות במאבק הזה ללא עוררין. מצד שני, הן מאוכזבות מהממשלה, שלא מגיעה לפתרונות ולא דוחפת לסיים את המשא ומתן". לדבריה,"האחיות רואות את הסבל של החולים וזה חורה להן. כשהן רואות את המטופלים, שחלקם די סובלים כי לא לכולם ניתן להגיע אפילו ביום-יום, זה כואב. הן כועסות על משרד האוצר שלא הגיע איתן להסכם".

באוצר מתנגדים לתוספת שכר רוחבית

במקביל, במשרד האוצר טרם קיבלו החלטה, כיצד יש להתמודד עם פסיקת בית הדין המחוזי לעבודה. למדינה עומדת עדיין האפשרות לערער על הפסיקה לבית הדין הארצי, תחת שני טיעונים: הראשון, כי ההסכם שנחתם עם האחיות בפברואר 2012 קבע כי יש להתחיל משא ומתן בספטמבר 2012, אך לא קבע כי לאחיות מותר לשבות לפני תחילת 2013. השני, כי הפעלת לחץ על האוצר לחתימת הסכם שכר ערב בחירות מעודדת מצב שבו הממשלה הנוכחית תשאיר "ירושה תקציבית בעייתית" למשלה שתבוא אחריה.

שביתה בוולפסון: שיחות ואיורים(צילום: עופר עמרם)

(צילום: עופר עמרם)

(צילום: עופר עמרם)

גורמים באוצר אמרו ל-ynet כי באוצר מוכנים לשקול סיוע נקודתי לאותן אחיות הנמצאות בתחילת דרכן או במהלך ההכשרה האקדמית שלהן, על ידי מתן מענקי התמדה לאחיות מתחילות ומענקי לימודים. עם זאת, באוצר מתנגדים למתן תוספות שכר רוחביות בשלב זה.

אתמול טען סגן ראש אגף התקציבים, משה בר-סימן-טוב, כי השכר הממוצע של האחיות עומד על רמה של כ-15 אלף שקלים בחודש והשכר החציוני על כ-14 אלף שקלים. באוצר סבורים כי עיקר הבעיה היא באיוש התקנים הפנויים שקיימים היום (כ-1,000 תקנים) ובמניעת נשירה במהלך הלימודים ובשנות העבודה הראשונות, כאשר השכר עדיין נמוך בשל צבירת ותק נמוכה.

בהקשר זה, מציינים היו באוצר כי יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, חתמה בשנה שעברה על הסכם שנועד להקל על איוש התקנים הפנויים באמצעות הגדרת תפקיד חדש - סייעות לאחיות. הסכם זה היה אמור לספק כוח פחות מיומן שיועסק בעבודת הפחות מורכבות של האחיות (העברת חולים, החלפת אינפוזיות ועוד) וכך להקל בנטל העבודה המוטל על האחיות. באוצר טוענים כי כהן כבר חתמה על ההסכם ואז חזרה בה מכיוון שחששה שהגדרת התפקיד החדשה תפגע בתלות של מערכת הבריאות באחיות המוסמכות ותחליש את מעמדן.

כמו כן, באוצר חוששים להעניק תוספות שכר בשלב זה מכיוון שהסכם השכר הקיבוצי עם כלל עובדי המדינה לשנת 2013 טרם נחתם והדיונים עליו יתחילו לאחר הבחירות. האחיות כבר הודיעו כי הן דורשות תוספות שכר החורגות מההסכם הקיבוצי הכללי, אשר ישקפו את המצב החמור במיוחד שבו מצוי מקצוען. באוצר מוטרדים מהאפשרות שההישגים של האחיות במאבק הנוכחי "יפתחו תיאבון" אצל ההסתדרות הכללית ויציבו את עופר עיני בעמדת פתיחה טובה יותר כאשר יחל המשא ומתן לאחר הבחירות.

הדרישה הנוכחית של האחיות היא לתוספת שכר של 20%, כאשר 15% הם תוספת ייחודית לענף ו-5% הם הצפי לתוספת שכר במסגרת ההסכם הקיבוצי של כלל עובדי המדינה. גורמים באוצר ציינו היום כי כלל לא ברור כיצד ניתן להניח שתתקבל תוספת שכר של 5% במסגרת ההסכם העתידי עם ההסתדרות, כאשר העלות התקציבית של תוספת שכר כזו היא כ-5 מיליארד שקל ותקציב המדינה לשנת 2013 נמצא כבר עתה בחריגה של 14 מיליארד שקל.

"לוקחת את הבכי של המטופלים הביתה"

טליה מור-יוסף, אחות שעובדת באשפוז יום אונקולוגי במרפאת ריאות בסורוקה, שלמה עם מטרות השביתה: "השביתה הזו חשובה. מנצלים את טוב לבנו, את העובדה שאנחנו מצילות חולים ומגלות רגישות כלפיהם".

על עבודתה במחלקה סיפרה: "אני לא נחה. אני לוקחת איתי את כל המחשבות על המטופלים, עם הבכי שלהם, הביתה. את תעצומות הנפש שאנחנו משקיעות בכל מטופל האוצר לא רואה. אבל הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה. אין שום סיבה בעולם שלא יתייחסו לטענות שלנו כמו שצריך". לאנשי האוצר היא מציעה "להבין שאין להם במה להילחם. הייתי רוצה לראות מישהו מהאוצר שייאלץ להתאשפז במסדרון. בטח תהיה לו אחות פרטית, אבל ל-40 מטופלים אין לוקסוס של פרוטקציה. אנשי האוצר לא סובלים מזה, להבדיל מהמטופלים שצריכים להחליף להם חיתול, ששוכבים במסדרון מבלי שניתן יהיה לשמור על צניעותם".

כמו שאר עמיתותיה, גם מור-יוסף מספרת כי בחרה את המקצוע "בגאווה ומכל הלב. חבל שאף אחד לא שם דגש על זה. לא האוצר ולא כל כל מי שכרוך במו"מ". תלוש המשכורת האחרון שקיבלה אחרי 25 שנה חושף שכר של 7,500 שקל. "אני מציעה לאוצר ש'חושף משכורות' לבוא לראות את המשכורות שלנו, את הכלל, לא את יחידות הסגולה. אני רוצה לראות איך אנשי האוצר משלמים את כל ההוצאות עם שכר כזה".

לאה כהן, האחות הראשית בסורוקה ומנהלת מחלקת הסיעוד, סיפרה על התנהלות בית החולים בשביתה: "צנתורים ופעולות גסטרו מתבטלים, ואז החולים נתקעים באשפוז במחלקה ומחכים לפעולה. הצוותים מאוד אמביוולנטיים, כי מצד אחד האחיות חושבות שהמאבק מוצדק, אבל הן רחמניות מטבען ורוצות לתת את הטיפול. זה גורם להן להרבה צער. אחת האחיות בוועד ממש בכתה כשהייתה צריכה לא לאשר איזו פעולה בוועדת חריגים. יש ניגוד בין האידיאולוגיה שטמונה במקצוע לבין הרצון שלהן להיות מתוגמלות כמו שצריך".

על התגובות בסביבת העבודה סיפרה כהן כי "מחברינו הרופאים ומהמטופלים אנחנו מקבלות תגובות אוהדות. פה ושם יש מטופל שפעולה שהיה צריך לעבור נדחית והוא קצת כועס, אבל אנחנו מנסות בעיקר להרגיע ולטפל בהם. האחיות תלו תקוות בדיון בבית הדין לעבודה, שיחייב את האוצר לשבת למו"מ. הן רק מקוות שזה ייגמר כבר, למען המטופלים".

שובתים בנהריה(צילום: חגי אהרון)

(צילום: חגי אהרון)

בבית החולים גליל מערבי בנהריה התאספו אחים ואחיות והציגו את תלושי המשכורת שלהם במחאה נגד טענות משרד האוצר. "אחות בחדר ניתוח אחרי 40 שנה מקבלת משכורת של 6,000 או 7,000 שקל, איפה ראינו דבר כזה?", תהה אדוארד חדד, יו"ר הוועד. "חייבים להכניס את תוספת המשכורות לפנסיה, זו הדרישה העיקרית שלנו".

יהודית דוד-זיו, אחות בחדר ניתוח בעלת ותק של 28 שנה, הציגה תלוש משכורת של 6,000 שקלים. "כאשר יוצאים

לפנסיה זה בכלל 70%. זו פשוט בושה".

יהודית שגיא, אחות נוספת בחדר הניתוח, עסקה אף היא בהשלכות תנאי השכר שלה על הפנסיה. "מתוך משכורת של 4,300 שקלים אני אקבל רק 70%. יש לי חברה אחות שיצאה לפניה אחרי שעבדה 38 שנה בחדר ניתוח והיא מקבלת הבטחת הכנסה".

חלק מהמאושפזים במחלקות הפנימיות הביעו הזדהות עם השביתה וציינו כי יש לשפר את תנאי הצוות הסיעודי. משה לוי, שמאושפז כשבועיים במחלקה האורתופדית, אמר כי "אם הם לא יקבלו את הדרישות שלהם, הם צריכים להחריף את המאבק ואני אומר את זה למרות שאני יודע שאני עלול להיפגע מזה".