שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    אחרי הגשמים: זרימה חזקה מאוד בנחלי הגליל

    המערכת החורפית מאיימת לעבור את שיאי הגשם שנרשמו בחורף 92' המיתולוגי: בחלק מהאגנים בצפון ירדו החודש 300 מ"מ. נתוני שיא של ספיקה וזרימה נרשמו בנחלי הגליל. מנהל המעבדה לחקר הכנרת לשעבר: "במקום לעסוק במפלס הכנרת, צריך לשאול את השאלה כמה נפח אגירה נשאר באגם"

    דצמבר 2012 יסתיים בשבוע הבא כגשום באופן משמעותי בצפון הארץ (אגן הכנרת, הגליל המערבי ואזור הכרמל) בהשוואה לשנים קודמות. המשקעים שירדו במהלכו מגיעים עד כה לכ-300 מ"מ בחלק מהאגנים - כמות המהווה כ-200 אחוז מהממוצע לחודש דצמבר. מהשירות ההידרולוגי ברשות המים נמסר היום (א') שבסוף השבוע האחרון בלבד ירדו כמויות משקעים שנעו בין 150 ל-200 מ"מ בגליל המערבי ובמעלה אגן ההיקוות של הכנרת (אזור החרמון).

     

     

    הכנרת עולה (צילום: חגי אהרון) (צילום: חגי אהרון)
    הכנרת עולה(צילום: חגי אהרון)


    ספינת דיג בכנרת, הבוקר. "ישראל לא מתייבשת" (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    ספינת דיג בכנרת, הבוקר. "ישראל לא מתייבשת"(צילום: זיו ריינשטיין)

    כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:


    גשמי סוף השבוע גרמו לזרימות חריגות בנחלי הגליל המערבי ובאגן הכנרת. הגאויות החזקות ביותר נוצרו בנחלים בצת, כזיב, יסף, בית העמק וגעתון. על פי נתוני

    רשות המים, הספיקה שנרשמה בסוף השבוע בבית העמק (30 מ"ק/שנייה) ובגעתון (13 מ"ק/שנייה) מתרחשת רק אחת ל-25 שנה (ספיקה היא כמות המים העוברת בחתך נתון ביחידת זמן מסוימת).

     

    ספיקה חריגה נרשמה גם באגן כנרת. בנהר הירדן (130 מ"ק/שנייה) מדובר בשיא לחודשי דצמבר למעלה משישה עשורים. ספיקת השיא הידועה בנהר הירדן הינה 280 מ"ק/שנייה, והיא נמדדה ב-18 בדצמבר 1951 בתחנת שדה נחמיה.

     

    נתונים מרשימים נרשמו גם בנחל שניר (60 מ"ק/שנייה), נחל חרמון (40 מ"ק/שנייה), משושים (100 מ"ק/שנייה), יהודיה (80 מ"ק/שנייה) ומשושים (80 מ"ק/שנייה).

     

     (באדיבות השירות המטאורולוגי) (באדיבות השירות המטאורולוגי)
    (באדיבות השירות המטאורולוגי)

     

    ישראל בכלל לא מתייבשת

    25 הסנטימטרים שהתווספו למפלס הכנרת בסוף השבוע האחרון הצליחו להוריד במעט את מפלס החרדות הלאומי בנוגע להתייבשות האגם, ולכך מסייעת הפחתת השאיבות מהכנרת, שאפשרה לגשמי החורף של השנים האחרונות למלא אותה. אבל עבור דייגי הכנרת, המציאות לא השתנתה באופן משמעותי.

     

    הם פחות מוטרדים מהמפלס אלא בעיקר ממחירי הדגים בשוק. בכלל, רבים מהדייגים משוכנעים שהקמפיין "ישראל מתייבשת" מתבסס על קלישאה ריקה מתוכן, מכיוון שלדבריהם למעלה משני שליש מהמים הנצרכים בישראל בלאו הכי מגיעים מהתפלה. לדבריהם, המשמעות העיקרית של עליית המפלס לא קשורה בחשבון המים החודשי, אלא באיזון האקולוגי באזור האגם – כמות הדגה והצמחייה שמסביב.

     

    מנחם לב. "הזרימה נותנת אוכל לדגה" (צילום: חגי אהרון) (צילום: חגי אהרון)
    מנחם לב. "הזרימה נותנת אוכל לדגה"(צילום: חגי אהרון)

     

    מנחם לב, דייג ותיק מעין גב, שוחה בחומר. הוא מכיר את השפעת הגדלת המים באגם מניסיון של שנים על סירת דיג. "הזרימות החזקות שנכנסות לאגם מזרימות אצות, וזה נותן אוכל לדגה", הוא מסביר. "מצד שני, הצמחייה שנמצאת על הגדה תהפוך להיות בעיה עכשיו".

     

    כאן מתייחס לב לסוגיה שנויה במחלוקת שניטשת בין שני מחנות: אלה המצדדים בהתערבות האדם בתחזוק האגם, ואלה הדורשים להימנע מכך ולתת לטבע לעשות את שלו. לב הוא מהמצדדים: "אחרי שהמפלס עולה, הצמחייה תהיה בתוך המים ותיצור רקב. לדעתי צריך לקצץ את הצמחייה הזאת במקומות שאנשים גרים בהם".

     

    זה לא המפלס, זה נפח האגירה

    המונח "חורף 92'" כבר למותג. מדובר באחד החורפים הגשומים והקרים שפקדו את הארץ בעשורים האחרונים, ובמהלכו התמלאה הכנרת עד קצה הקיבולת שלה. המים גלשו מעבר לגובה הקו העליון האדום (מינוס 208.8 מטר מתחת לגובה פני הים), סכר דגניה הורם וכ-300 מיליון מים מתוקים נשפכו בלית ברירה לים המלח.

     

    מפל סער, היום (צילום: חגי אהרון) (צילום: חגי אהרון)
    מפל סער, היום(צילום: חגי אהרון)

     

    הבוקר בכנרת (צילום: חגי אהרון) (צילום: חגי אהרון)
    הבוקר בכנרת(צילום: חגי אהרון)

     

    העיסוק הציבורי האובססיבי בגובה מפלס הכנרת משכיח את העובדה שמדובר בקו מלאכותי שנקבע באופן כמעט שרירותי. משה גופן, לשעבר מנהל המעבדה לחקר הכנרת, מסביר שייתכן שהמפלס כלל אינו הנתון החשוב בדיון: "גובה המפלס תלוי לא רק בכמות הגשמים שיורדים אלא גם בכמות המים שמבקשים לאגור באגם. בחורף 1992 עלה המפלס בשלושה מטרים. בקיץ שקדם לו לא נתנו למפלס לרדת נמוך מדי,

    אז באותו חורף לא היה יותר מקום בכנרת ונאלצו לפתוח את סכר דגניה. לעומת זאת, ב-2002 שוב היה חורף גשום, אבל בקיץ שקדם לו לא חששו להוריד את המפלס באמצעות שאיבה. כך או אחרת, לא נכון לעסוק בכמה עלה או ירד מפלס הכנרת, אלא יש להתייחס לשאלה כמה נפח אגירה יש עוד באגם".

     

    הדייג לב מקווה שהשנה לא יחזרו על הטעות של קיץ 92'. "ברגע ששואבים מהכנרת, ויחד עם האידוי הטבעי, זה מוריד את המפלס ויוצר בעיה. אולי השנה ישאבו פחות. כרגע הכנרת בריאה. אני תופס דגים, והדגים בריאים. רק לפני יומיים הייתה פה תחרות דייג והוציאו מכאן 1.2 טון קרפיונים, וגם זה בגלל ששקלו רק את הדגים שמעל חצי קילו (הדג הגדול ביותר שנתפס שקל 11.5 קילוגרם - מ"ב). זה 40 אחוז יותר ממה שהוציאו כאן לפני שנה".

     

    גופן: "המים הרבים שזורמים לכנרת הביאו לאגן חומרי דשן וחנקן. ללא החומרים האלו היו מופיעות בכנרת אצות כחוליות רעילות שמזיקות לאיכות המים. בלי החנקן נעלמות אצות מסוג פרידניות שהן האוכל של העיקרי של דגי המושט. מנגד, עודף חנקן יביא להתפרצות גדולה של סרדינים ועודף של אלה פוגע באיכות המים".

     

    יו"ר ארגון דייגי הכנרת, יעקב פדידה, סיכם: "ככל שיש יותר מים בכנרת, זה טוב לסביבה ודיג. כשהמים מכסים את הצמחייה שנמצאת על שפת הכנרת, אז לדגים יש איפה להשריץ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: זיו ריינשטיין
    דייגים בכנרת. הגשם טוב לדגה? לא בהכרח
    צילום: זיו ריינשטיין
    מומלצים