שתף קטע נבחר

הבעירו צמיגים בכיתן: "לפחות שייתנו פיצויים"

כ-20 עובדים אחרונים במפעל שנסגר בדימונה החריפו צעדים נוכח סירובה של ההנהלה לפצותם כראוי. חברת ועד התעלפה במהלך ההפגנה במקום, לאחר שהבעירו צמיגים במחאה

עובדים זועמים שהבעירו צמיגים קיבלו הבוקר (יום ה') את פניהם של הבאים למפעל כיתן דימונה. לטענתם, ההנהלה מסרבת להגיע איתם לפשרה בנוגע לפיצויי הפיטורים שלהם. הם דורשים כי ותיק העובדים יקבל 170 אחוז פיצויים, אך סיפרו כי בקשותיהם נופלות על אזניים ערלות.

 

  

יו"ר ועד העובדים, חנניה אוחיון, בילה את הלילה במפעל יחד עם חמישה עובדים. "הם נתנו את הדם שלהם", אמר בדמעות. "אנחנו רק רוצים את הפיצויים המגיעים לנו". 

 

אמש חסמו 20 מעובדי המפעל את הכניסה למקום וכמה מהם התבצרו בתוכו, שלושה שבועות לאחר ההודעה על סגירתו. "בהתחלה היינו צנועים, האמנו להם שישלמו לנו פיצויים, אבל הסיפור נגמר. אי אפשר להאמין לאף אחד. נשאר לנו רק לשרוף צמיגים ולשים שרשראות", אמרה ז'ניה סולבר, אחת מחברות הוועד בכיתן.

 

מפעל הטקסטיל הוקם בשנת 1958 ובשנות השיא העסיק כ-1,700 עובדים. בשנתיים האחרונות נקלע המפעל לקשיים ועשרות עובדים פוטרו ממנו. בתקופה האחרונה עבדו בו 40 איש, ובתחילת דצמבר הודיעה מנכ"לית המפעל, אסתר אלדן, על סגירתו בסוף החודש. כמובטח, הם התכנסו במפעל כדי להחריף את צעדיהם.

 

העובדים שנותרו מוחים. כיתן דימונה (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
העובדים שנותרו מוחים. כיתן דימונה(צילום: רועי עידן)

 (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
(צילום: הרצל יוסף)

 (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
(צילום: הרצל יוסף)

 

סולבר סיפרה כי כל העובדים פוטרו, "ואנחנו ממשיכים במאבק ומחכים להנהלה. אנחנו רוצים את הפיצויים שלנו, אבל ההנהלה לא רוצה לתת לנו את זה. המנכ"לית אמרה שהיא לא תיתן לעובדים גרוש. לא יכול להיות דבר כזה. אנשים השקיעו פה את זיעת אפם. הם עבדו כל כך קשה לאורך שנים ולא ייצאו עם כלום".

 

במהלך ההפגנה היום היא הבטיחה: "אני אקפוץ על הצמיגים למען עובדי כיתן", ותהתה: "למה שיקרו לעובדים? לבעל הבית לא אכפת שלאנשים אין פרוסת לחם בבית. אף אחד לא חשב שאנחנו יושבים פה מאתמול", אמרה סולבר. "עבדתי שלוש פעמים בשבוע, שתי משמרות. אין כמעט אחד בדימונה שלא עבד בכיתן". יו"ר הוועד הודה כי "למפעל אין זכות קיום" אבל דרש: "לפחות שייתנו פיצויים. רימו אותנו. אני מצטער שעבדתי פה. איימו עלינו שלא נקבל כלום".

 

שמעון מלכה שבעבר היה חבר ועד, הגיע לתמוך בחבריו. "סגרתי את שער המפעל ארבע פעמים בעצמי. עזבתי לפני 30 שנה. אני פעיל חברתי ובכל מצב מביע תמיכה. חתכו בעובדים פה כמו נקניק סלמי. לאט לאט ובשקט רוקנו את המפעל. הממשלה השקיעה פה כסף רב". סולבר עצמה התעלפה במהלך ההפגנה.

 

כיתן: שני חברי ועד יוצאים מצג שווא 

מכיתן נמסר בתגובה: "צר לנו על הנסיבות שהובילו את המפעל לכדי סגירה. הנהלת כיתן עשתה ועודנה עושה כל שביכולתה במטרה להגיע עם העובדים להסכמי פרישה ואף הצליחה להגיע עם רובם המכריע של העובדים להסכמים המעניקים להם מעל ומעבר למגיע על-פי החוק במדינת ישראל. ההסכם נחתם עם רובם המכריע של עובדי המפעל. לצערנו, יש שני עובדים בלבד, חברי ועד, המנהלים משא ומתן על דעת עצמם וגורמים למצג שווא בתקשורת, בשקרים מיותרים".

 

בהסתדרות דוחים את טענת ההנהלה כאילו רק שניים מהעובדים אחראים לכל המצב כיום ומבקשים להבעיר את השטח. לדבריהם, 20 עובדים דחו את תנאי הפרישה שהוצעו להם.

 

מחזיק תיק כיתן בהסתדרות, דני שטרית, אמר כי בארגון העובדים דורשים כי עובדי כיתן יפרשו בכבוד הראוי. "הקבוצה האחרונה שנשאה בנטל עד סגירת המפעל, ולא קיבלה את הצעות ההנהלה לפרוש, עומדת על כך שתקבל תנאים עדיפים בפרישה. רוב האנשים הם מבוגרים, ויש סבירות גבוהה שלא יוכלו להיקלט במקום עבודה אחר. עם האנשים האלה ההנהלה צריכה להיטיב". לדבריו, קיימים פערים קטנים בין הצדדים. "עם קצת מאמץ ורצון טוב אפשר לסיים את הסיפור הזה", הוא העריך. העובדים מבקשים כי ההנהלה תעניק פיצויים בדומה למפעל שנסגר ב-2008 בנצרת. ותיק העובדים קיבל אז 170 אחוז - תוספת של 70 אחוז לפיצויי הפרישה. כיום מבקשים העובדים 140 אחוז פיצויי פרישה ל-36 העובדים האחרונים שנותרו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כיתן דימונה, היום
צילום: הרצל יוסף
מפגינים במפעל
צילום: רועי עידן
מומלצים