פליימייקר זה מקצוע / טור
הקהל בנוקיה חיפש גיבור להזדהות איתו וקיבל את מורן רוט, שהסיפור שלו הוא קלאסיקה. איש קטן, שהגיע בטעות, ודווקא המגבלות מאלצות אותו לשים את הקבוצה לפני העניין האישי. אריה מליניאק על הערב הגדול של רכז מכבי ת"א
מכבי תל אביב ופנרבחצ'ה/אולקר נראו במשך 25 דקות כמו שני מתאגרפים גרוגים. כל סל כמו גול. למכבי ת"א יש שחקנים בינוניים. לרשותו של פיאנג'יאני עומדים גבוהים, קלעים ורכז מעולה. הכל בתיאוריה.
עוד ב-ynet ספורט:
- רוט סחף את מכבי ת"א לניצחון בכורה בטופ 16
- סיבוב דאווין בצ'צ'ניה / יהונתן משעל על הטיול ההזוי של בית"ר
- העיירה הציורית פתח-תקווה / עמיר פלג
- בנאדו שולח עקיצה נוספת לעבר ראובן עטר
- פליטת הפה שעלתה לסרחיו ראמוס בהרחקה ממושכת
לעשות מהעדר הזה קבוצה - זה כבר סיפור אחר. טורקיה ארץ אוכלת מאמניה. דייויד בלאט לא גמר שם עונה. הציפיות בשמיים, שחקנים מקבלים סכומי עתק, חלקם מעבר לשיא. הגנה היא מילה גסה. ירידה להגנה היא עבודת כפייה.
נגד קבוצה שיורדת לאט להגנה, מכבי צריכה לשחק מהר. לא לרוץ בטירוף, כי זה עולה באיבודי כדור. פשוט לדחוף את הכדור קדימה, ולחפש
שחקן שהשומר שלו לא הספיק לחזור בזמן. 23 נקודות מכבי קלעה ברבע הראשון, וזה רק שתי נקודות יתרון.
לוגן מחפש את הסל. גם סמית', היקמן ויוגב. לאיים על הסל זה טוב, אבל גארד צריך גם למסור. לפחות לנסות. פליימייקר זה מקצוע. צריך לחפש את המסירה תחילה.
מכבי ת"א חיפשה בפגרה חיזוק באירופה, למרות שלא כל הפוטנציאל הקיים ממומש. מורן רוט לא היה העונה אפילו אופציה למחליף. כשיוגב אוחיון ירד לספסל, בלאט
העדיף לשחק בלי רכז, עם לוגן או היקמן כמובילי כדור. לא עם רוט.
לקבל הזדמנות זה עניין אחד. לקחת אותה זה עניין אחר. פליימייקר בעברית עושה משחק. הקהל בנוקיה מחפש הרבה זמן גיבור להזדהות איתו. רצוי שיהיה גיבור מקומי. אתמול הוא קיבל את מורן, שהסיפור שלו הוא קלאסיקה. איש קטן שהגיע כמעט בטעות, רק בגלל פרשת אוחיון, נשאר רק בגלל מגבלות הליגה בישראל, ודווקא המגבלות מאלצות אותו לשים את הקבוצה לפני העניין האישי שלו.
רוט נותן תמיד 150 אחוז, עושה את השחקנים סביבו שמחים. סגר 8 נקודות ו-6 אסיסטים, אבל לא כהרגלו, הפעם עם אפס איבודי כדור. המסר לכל מי שסגרו את העונה אחרי הפסד אחד: תלמדו ממני, לעולם אל תאבדו תקווה. מורן רוט כמשל.
לפנייה לכתב/ת 
