חפשו אותם על המסך: הכוכבים שלא ראינו
הם כיכבו על המסכים שלנו - אבל תמיד הסתתרו מאחורי מסכות: לכבוד פורים, חזרנו לסיפוריהם של האנשים שמאחורי הבובות האהובות. אז כמה אנשים הפעילו את אלף, למה פוטר טינקי ווינקי מהטלטאביז ומה הקשר בין "הארי והאנדרסונים" ו"הטורף"?
התורים הארוכים שהשתרעו השבוע בפתח חנוית התחפושות, הזכירו לנו שני דברים. הראשון: שתמיד כדאי לקנות תחפושות הרבה לפני שפורים מגיע, ולהימנע מלהזיע יחד עם שאר בני ישראל בתור. השני: שכולם אוהבים להתחפש. אבל בעוד שכל ההילולה כאן נמשכת רק שלושה ימים, יש כאלה שבשבילם, כל יום הוא דווקא כן פורים: שחקנים שיום עבודה ממוצע שלהם כולל כניסה לתוך תחפושת בובה שהופכת למזוהה יותר מהפנים שלהם.
שבוע קדם אירוויזיון בערוץ הטלוויזיה של ynet:
בלעדי: מתמודדי הקדם אירוויזיון בהשמעת בכורה
מתמודדי הקדם אירוויזיון בהשמעת בכורה - חלק ב'
מתמודדי הקדם אירוויזיון בהשמעת בכורה - חלק אחרון
לכבוד פורים החלטנו לבדוק מי מסתתר מאחורי הפרוות, הפרצופים הצבעוניים והבובות שכולנו אוהבים ומכירים מתוכניות טלוויזיה בארצות הברית. התוצאות שלפניכם - מפתיעות.
ביג בירד
קרול ספיני בן ה-80, האיש שעומד מאחורי (או בתוך) "ביג בירד", הדמות האהובה מתוכנית הטלוויזיה "רחוב סומסום", נפגש לראשונה עם יוצר הסדרה ג'ים הנסון ב-1962 בפסטיבל בובות. ספיני היה אז אמן ואנימטור שהתחיל את דרכו כמפעיל בובות. הפגישה ביניהם לא הניבה דבר וכל אחד הלך לדרכו. שבע שנים אחר כך, הגיע ספיני לפסטיבל מפעילי בובות ביוטה. הוא הציג שם תוכנית בהשתתפות שחקנים ובובות יחד. הנסון היה נוכח בקהל והתרשם מאוד. הוא ניגש שוב לספיני והציע לו לעבוד איתו, ספיני ענה בחיוב, ועד לסוף השנה הוא כבר עבד במשרה מלאה בסדרה, שם נכנס לנעליו הגדולות של "ביג בירד", ציפור ממין זכר בגובה שני מטר וחצי, שאינה מסוגלת לעוף.
ביג בירד. לא נשי, לא גברי. סתם ציפור
בראיון ל-ynet לפני כארבע שנים, השיב ספיני בנוגע לטענה שיש בביג בירד משהו נשי, ש"החיים שלו וההתנהלות שלו הם של בן ואין במעשים שלו שום דבר נשי. הוא פשוט ציפור". ספיני מגלם עד היום את הציפור הידידותית והסקרנית המופיעה רק בגרסה האמריקנית של הסדרה. בנוסף, הוא דיבב את אוסקר, והיה גם אחד מהמפעילים של אלמו עד שהוחלף במפעיל קבוע, קווין קלאש (שאליו נגיע בהמשך). ספיני זכה בשני פרסי גראמי, ארבעה פרסי אמי וכוכב בשדרת הוליווד על תפקידיו ומבחינתו הוא רוצה להמשיך לגלם את הציפור הגדולה כל עוד יוכל.
הארי וההנדרסונים
בשנת 1991 עלתה לשידור סדרת הטלוויזיה האמריקנית "הארי וההנדרסונים", המבוססת על סרט באותו השם. הסדרה הקומית סיפרה על משפחה שאימצה ביגפוט (יצור מיתי אמריקני) בשם הארי. היא נאלצה להסתיר אותו מזרים מחשש שיסגירו אותו ויאלץ לחיות בשבי. למרות שהסדרה שודרה בסך הכל במשך שלוש עונות, שלושה שחקנים שונים הספיקו להיכנס לתחפושת השעירה.
הראשון, קווין פיטר הול, שחקן אפרו-אמריקני שנישא לגובה של 2.20 מטרים. הול, שחקן כדורסל, החליט לעזוב את המגרש לטובת המשחק. בגלל גובהו, רוב התפקידים אותם קיבל היו תפקידי חייזר ומפלצות בכל מיני סרטי אימה שונים. הבולט ביותר היה ב-1986 בסרט "הטורף" עם ארנולד שוורצנגר, שם גילם את יריבו - הטורף עצמו. הוא המשיך לשחק בסרטים עד שנת 1990, אז קיבל הצעה לגלם בסרט הקולנוע את הארי, הביגפוט. הוא הסכים ומשם עבר לשחק את הדמות גם בתוכנית הטלוויזיה. למרבה הצער, במהלך העונה הראשונה הוא מת מדלקת ריאות אחרי שחלה באיידס.
זוכרים את הארי וההנדרסונים?
בעונה השניה הוחלף הול על ידי דוון סקוט, גם כן שחקן אפרו-אמריקני, אך גם הוא הוחלף - הפעם על ידי בריאן סטיל, אחרי שלא יכול היה להמשיך לגלם את הדמות בשל נסיבות אישיות. סטיל מילא את מקומו של סקוט בסצנות רבות במהלך העונה השניה, לפני שתפס את התפקיד במשרה מלאה. סטיל המשיך עם התפקיד עד לירידת הסדרה מהאוויר ב-1993 ומאז שיחק בתפקידים של יצורים אחרים כמו בסרטים: "הלבוי", "מלחמת האופל" ו"גברים בשחור 2".
אלף
המקרה של בובת החייזר האהובה "אלף", הוא קצת שונה. בניגוד לסברה, אף גמד או ילד קטן לא הפעיל הבובה. היא הופעלה בדרך אחרת ודי חדשנית לאותם ימים. יוצר הסדרה פול פוסקו, פגש בתחילת שנת 1980 את ליסה קלי ובוב פאפינו, מפעילים ובוני בובות שהצטרפו אליו לספיישלים טלוויזיוניים שונים ולא ממש מוכרים, עבור ערוצים נחשבים כמו HBO ו-SHOWTIME. פוסקו לא הסתפק בזה וחשב על רעיונות לסדרת טלוויזיה משלו. בחדרו הייתה תלויה בובת חייזר כעורה איתה אהב לעצבן את שאר בני משפחתו וחבריו. ב-1984 החליט פוסקו להפוך את החייזר לכוכב בסדרת טלוויזיה משלו.
צפו בראיון עם אלף
יחד עם טום פאצ'ט ניגש לרשת הטלוויזיה האמריקנית NBC והציע להם לעשות סדרה על חייזר בשם "אלף" (ALF- Alien Life Form). ההצעה התקבלה והשלב הבא היה להבין איך תופעל הבובה. הקונסטרוקציה מאחורי המהלך הזה הייתה מסובכת. פוסקו היה הבובנאי העיקרי והקול מאחורי הבובה. הוא השתמש ביד אחת כדי לשלוט בפה של אלף וביד השנייה הוא השתמש כדי להפעיל את אחת הידיים שלו. לפוסקו הצטרפו קלי, שהפעילה את היד השנייה של החייזר החביב מלמטה ופאפינו, ששלט בתנועות הפה והאוזניים דרך שלט מיוחד. במקרים נדירים בסצנות שבהן היה צריך לרוץ, לקפוץ או ליפול, שחקן גמד בשם מיצ'ו מזרוס (שהיה בן 47 באותו זמן) לבש תחפושת זהה לזו של אלף וצילם את הסצנות הנדרשות.
טלטאביז
בראשית ברא אלוהים את השמים ובשנת 1997 נבראו הטלטאביז. למבוגרים ולילדים היה קשה להתחמק באותה שנה מסדרת הטלוויזיה החינוכית של ה-BBC שהצליחה מסביב לעולם. עיתונאים הגיעו לסט וארבו שם במשך שעות ארוכות על מנת לגלות מי ארבעת השחקנים שנכנסו לתוך הדמויות של הבובות הצבעוניות. התוכנית התמקדה בהרפתקאות של טינקי ווינקי, דיפסי, לה-לה ופו. ארבעתם היו יצורים בעלי אנטנות על הראש, שאיפשרו להם לצפות בתוכניות ילדים. את טינקי ווינקי גילם דייב תומפסון, סטנדאפיסט בריטי שפוטר מתפקידו לאחר שטען בראיון שטינקי ווינקי הוא הומוסקסואל.
הכירו את האנשים מאחורי הטלטאביז
תומפסון סיפר שפרץ בבכי ששמע על פיטוריו וטען שמדובר בעניין אישי נגדו. טינקי ווינקי זכה למחליף אחר - מארק הנמן שגם הוא הוחלף, על ידי סיימון שלטון. את דיפסי גילם ג'ון שימיט, קומיקאי שמופיע במועדונים שונים בבריטניה, אבל מעולם לא הצליח לפרוץ ולעשות תפקיד גדול כל כך מבלי להיות בתוך בובה. את לה-לה גילמה ניקי סמידלי שמאז הטלטאביז הפיקה וביימה סדרות טלוויזיה אבל אף אחת מהן לא הצליחה במיוחד. היום היא עובדת כמספרת סיפורים מקצועית, לא מחופשת כמובן. את פו גילמה פו פאן לי, שחקנית ומנחה בריטית ממוצא סיני שהופיעה בסדרות קומדיה בריטיות ובסרטים בתפקידים קטנים היום היא בעיקר מנחה את התוכנית "Show Me Show Me" שמסבירה לילדים איך לקרוא.
דינוזארים
מייקל ג'ייקובס ובוב יאנג אחראים לחלק גדול מהילדות הטלוויזיוניות של מי שנולד בשנות ה-80. הם כתבו בתוכניות כמו "מי הבוס" "עובדות החיים" ו"סמוך על צ'רלס" וביחד יצרו את "שני אבות וחצי", ואת קומדיית המצבים האמריקנית "דינוזאורים". הסדרה ששודרה ב-1991 התרחשה לפני הספירה בפגינאה והתמקדה בחייהם של משפחת סינקלייר: חמש בובות דינוזאוריות. האחראי לרעיון המקורי היה יוצר "חבובות" ג'ים הנסון, שנפטר שנה לפני שהסדרה עלתה לאוויר.
כך עושים את דינוזארים
אחרי מותו הופקה הסדרה בשיתוף עם חברת הפקות שהקים. את בובת אב המשפחה, ארל, גילם השחקן ביל ברטה. ברטה היה בובנאי אמריקני שעבד עם הנסון בעבר ב"חבובות" והפעיל דמויות כמו: ד"ר שיניים, רולף הכלב ומורגן המפוזר ב"חבובות באי המטמון". לאחר שירדה "דינוזאורים " ב-1994 דיבב השחקן בן ה-49 דמויות חדשות ב"חבובות הלילה" ואף ביים שני סרטים של החבובות. לבובה של פראן, האם של הסדרה הקומית, נכנס השחקן טוני סבין פרינס, מחליק קרח מקצועי לשעבר שעבר ללוס אנג'לס בשנות ה-80 כדי לקדם את קריירת המשחק שלו. פרינס עבד עם הנסון קרוב ל-16 שנה בפרויקטים שונים ובמקביל הופיע בתפקידים קטנים בתוכניות כמו "הצלצול הגואל" ו"מרפי בראון". מאז "דינוזאורים" ניסה את מזלו בסדרות טלוויזיה נוספות, אך מלבד תפקידים קטנים הוא לא ממש הצליח.
צפו בקווין קלאש מדבר על "דינוזאורים"
את רובי, הבן הגדול והמרדן גילם ליף טילדן. שחקן אמריקני ששיחק בסרטים שונים כולל "אייס ונטורה" עם ג'ים קארי. אבל ההצלחה שלו הגיעה לפני
"דינוזאורים". טילדן מוכר בהוליווד בעיקר בזכות תפקיד צב הנינג'ה, דונטלו, אותו גילם בסרט משנת 1990 וגם בסרט ההמשך שיצא שנה אחר כך. מאז הוא ביים וכתב קצת אבל לא הצליח לשחזר את ההצלחה שזכה לה כבובה, והוא לא היחיד.
גם מישלן סיסטי, השחקן שגילם את הבת הטיפשה והחומרית שרלין, התפרסם בעיקר בזכות תפקיד הצב מיכאלאנג'לו ב"צבי הנינג'ה". לפני שפיתח שיריון הוא היה שחקן תיאטרון במשך 18 שנה, אבל אז עבר מניו יורק ללוס אנג'לס ופגש את ג'ים הנסון. מאז "דינוזאורים" הוא המשיך לעבוד כשחקן, בימאי ובובנאי אבל ללא שוברי קופות גדולים באמת. את התפקיד האחרון בסדרה, התינוק בייבי, גילם קווין קלאש, המוכר בזכות הדמות שמאחורי אלמו, שבשנה האחרונה עלה שמו לכותרות בעקבות האשמות שקיים יחסי מין עם קטינים. בעקבות הפרשה החליט לעזוב את "רחוב סומסום" לצמיתות. כנראה שאת החיבה לבייביס אפשר היה לראות כבר ב"דינוזאורים". חג שמח.
