חייכו, צולמתם: המשטרה פרסמה מפת מצלמות
משטרת ישראל השיקה מפה אינטראקטיבית שמפרטת היכן פרוסות מצלמות המהירות והרמזור החדשות. קישור למפה וכל הפרטים, לתשומת לבכם
משטרת ישראל מציגה: מפת מצלמות האכיפה החדשות. כמעט שנה לאחר שהחלה בהפעלת מצלמות המהירות והרמזור הדיגיטליות, מפרסמת המשטרה מפה אינטראקטיבית הכוללת את מיקומיהן המדויקים. על-פי המשטרה, המפה מציגה את "הפריסה המקורית של מערכת אכיפה אלקטרונית אוטומטית".
המפה מאפשרת קבלת מידע אודות כל מצלמה - מיקומה, כיוון האכיפה, וסוג העבירה הנאכפת (מהירות או רמזור). עם זאת, יש לזכור כי מצלמות הרמזור אוכפות גם עבירות מהירות. המפה גם מאפשרת קבלת נתונים על-גבי סוגים שונים של מפות רקע, למשל תצלום אוויר או מפת רחובות.
אולם, מבדיקת המפה עולה כי המידע הכלול בה אינו מלא. חלק מהמצלמות החדשות אינן מוצגות - למשל, מצלמת מהירות שהותקנה לאחרונה בכביש 5, בין מחלף הכפר הירוק וצומת גלילות. בנוסף, לגבי חלק מהמצלמות קיים מידע חלקי בלבד. למשל, נתוני מצלמת רמזור שמותקנת בדרך נמיר בתל-אביב, אינם כוללים את מיקומה המדויק.
"צבענו אותן בכתום"
על-פי נתונים שהציגו השבוע בכירים באגף התנועה של המשטרה, פועלות כיום 45 מצלמות מהירות ורמזור, אותן אפשר להעביר בין 80 עמדות. באגף מבטיחים כי עד סוף השנה יושלם השלב הראשון של פרויקט האכיפה האלקטרונית, ויכלול 60 מצלמות ב-180 עמדות. בעתיד אמור המערך לכלול 300 מצלמות, אם כי בכירים משרד התחבורה סבורים כי בעתיד יש להגיע למספר גבוה הרבה יותר - עד 1,500 מצלמות, או מצלמה אחת בכל 6 ק"מ.
מאז החלו בהפעלת המצלמות, טוענים באגף התנועה כי אין בכוונתם להסתיר את המצלמות. בכנס שערכה השבוע עמותת אור ירוק, אמר תת ניצב רפי פלד, סגן ראש אגף המבצעים במשטרה, כי "מדיניות האגף היא לפרסם את מיקומי המצלמות". עם זאת, פלד גם הודה כי "הוא (הנהג) לא יודע מאיפה זה יבוא לו".
גם ראש אגף התנועה, ניצב ברונו שטיין, הסביר בעבר כי המידע אודות המצלמות יפורסם במלואו. בישיבת ועדת הכלכלה ביולי האחרון, אמר כי "אין שום כוונה להסתיר מהציבור את מיקומן של המצלמות. שיהיו בולטות, ושאנשים ינהגו יותר לאט... חלקן היו בהתחלה צבועות באפור, אבל אחר כך שינינו וצבענו אותן בכתום כדי שיבלטו".
אלא שנהגים רבים טוענים כי בפועל, מצלמות רבות מוצבות במקומות שבהן קשה או בלתי אפשרי להבחין בהן - מאחורי גשרים, עמודי תאורה, צמחיה או שלטי הכוונה. למשל, מצלמת מהירות בכביש 5 הוצבה לאחרונה מאחורי שלט הכוונה גדול. אמנם היא צבועה בצבע כתום, אך ספק אם נהגים יכולים להבחין בה ולהאט מבעוד מועד.
שקיפות, בעד ונגד
בנייר עמדה שפרסם המשרד לביטחון פנים, העלה טיעונים בעד ונגד פרסום מידע אודות מצלמות אכיפה. באנגליה, למשל, הנחה משרד התחבורה את כל הרשויות המקומיות לפרסם מידע מלא: מיקום, הקריטריונים להצבה, אופן ההפעלה ואפילו נתוני תאונות לפני ואחרי ההתקנה.
מנגד, במשרד לביטחון פנים מציינים כי בצרפת החליטו דווקא להפסיק את פרסום המידע אודות המצלמות - ובכלל זאת מפות, נתוני מיקום מדויקים ושלטי אזהרה. על-פי נייר העמדה, הצרפתים סבורים כי "עדכון הנהגים בדבר מיקום המצלמות עלול להובילם לזלזול בחוקי מהירות התנועה ביתר המקומות, שבהם אין אמצעי אכיפה דומים".
יש לציין כי הצרפתים אף יזמו ב-2011 איסור על שימוש במכשירי ניווט (GPS) לאיתור מצלמות מהירות. המהלך עורר מחאה ציבורית חריפה, ובסופו של דבר נאלצה הרשות הצרפתית לבטיחות להגיע לפשרה עם ארגון נהגים, שדרש כי יתאפשר שימוש מוגבל במכשירים.
אלא שבשנה שעברה החלו הצרפתים להשתמש במצלמות "מהירות ממוצעת" - בניגוד למצלמות "נקודתיות", מצלמות אלה מודדות מהירות ממוצעת בקטע כביש ארוך יחסית. כך למעשה מחויבים הנהגים לשמור על מהירות נמוכה יחסית, ונמנעים מלהאיץ לאחר שהם חולפים ליד מצלמה.
לפנייה לכתב/ת 
