שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      חדש: כספומט שממיר שטרות לכסף אלקטרוני
      בלחץ המשברים העולמיים והאינפלציה, רבים מחפשים תחליף לכסף הקונבנציונלי של הבנקים, וחלק מצאו אותו בדמות הכסף האלקטרוני. כעת, שלושה יזמים יהודים-אמריקאים, מציגים כספומט שממיר כסף "רגיל" לכסף אלקטרוני. המניע הוא עיסקי, וגם אידיאולוגי

      מלחמת המטבעות המשתוללת בעולם מאז תחילת המשבר הכלכלי העולמי גורמת לבני אדם לחפש עוד ועוד פתרונות מחוץ לשיטת הכסף המודפס על ידי המדינות. אחד מהפתרונות הללו הוא מטבע אלקטרוני מבוזר (BitCoin), והמצאה חדשה של שלושה יזמים בארה"ב עומדת להפוך את ההתנהלות איתו לפשוטה יותר.

       

      על מהות הכסף: כתבות נוספות ב-ynet

       

      המצאתם של האחים ג'וש וזאק הארווי וחברם מאט וויטלוק עוררה עניין רב בתערוכת היזמות שנערכה בסוף השבוע שעבר בניו המפשייר. מדובר בכספומט שבמקום להוציא שטרות, בולע שטרות. בתמורה לשטרות שמחדירים אליו, הוא מזכה במטבעות אלקטרוניים שאיתם ניתן לרכוש מוצרים במאות אתרי אינטרנט ובתי עסק שהחלו להעניק מוצרים ושירותים בתמורה למטבעות אלקטרוניים.  

       

      משמאל לימין: מאט ויטלוק, ג'וש הארווי, הביטומט וזאק הארווי (צילום: קרלה גריקה) (צילום: קרלה גריקה)
      משמאל לימין: מאט ויטלוק, ג'וש הארווי, הביטומט וזאק הארווי(צילום: קרלה גריקה)

       

      המסחר במטבע אלקטרוני החל בשנת 2008, לאחר שגולש שכינה את עצמו סאטושי נאקאמטו (ככל הנראה זהות בדויה), פרסם מאמר ראשון שהציג את היכולת לבצע סחר חליפין באמצעות מטבעות וירטואליים דרך גולשים, מבלי לערב בנקים כמתווכים ומווסתים של מערכת הכסף.

       

      איך זה עובד? גולשים שמעוניינים להשתמש במטבע נדרשים להתקין תוכנה חינמית שנקראת "ארנק אלקטרוני". אל הארנק הזה הם יכולים להעביר מטבעות אלקטרוניים כמו שמעבירים מייל לתיבת דואר אלקטרוני.

       

      כסף חדש נכנס למחזור על פי נוסחה מתמטית, ומחולק בין משתמשים בהתאם לתרומתם לשיפור תהליך האבטחה של המערכת מפני הונאות ופריצות (תהליך הוספת הכסף למחזור וחלוקתו נקרא "כרייה"). עם זאת, כמות הכסף במחזור מוגבלת ל-21 מיליון מטבעות (כיום ישנם כ-11 מיליון).

       

      המשתמשים שעוסקים ב"כריית" מטבעות ממירים אותם במוצרים ושירותים או בכסף "רגיל" (שמיוצר על ידי בנקים של מדינות), כאשר הסחר מנוהל בעיקר על ידי בורסה שנקראת Mt. Gox, או ישירות בין גולשים, דרך אתר שנקרא LocalBitcoins. מחיר הקנייה נתון לתנודות וכיום נמכר מטבע אחד תמורה כ-130 שקלים.

       

      חסידי השיטה מייחסים לה מספר יתרונות: ראשית כל, מכיוון שמספר הביטקוינים מוגבל, לא ניתן להפחית את ערכו על ידי הוספה יזומה של כסף נוסף למחזור, כמו שעושים בנקים של מדינות כאשר הם מדפיסים כסף. בנוסף, הכסף אינו שוכב בשום בנק ולכן אין עמלות על העברתו מאדם לאדם. כמו כן, ניתן להעבירו מארנק לארנק תוך שניות על פני כל הגלובוס.

       

      ישנם אלה המזהירים גם מהסכנות הטמונות בשימוש במטבע זה. בראשן, מציינים את האפשרות כי האקרים יחדרו לחשבונות וירוקנו את הכסף ואת השימוש שכבר נעשה בביטקוין על מנת להלבין כספים.

       

      עם זאת, ראוי לציין כי הלבנת כספים וחדירה של האקרים לחשבונות הן תופעות שמתרחשות גם בשימוש בכסף "רגיל", וכי לסחר במטבעות אלקטרוניים יש גם יתרונות על פני הסחר הקונבנציונלי בתחום האבטחה, כמו העובדה שלא ניתן לבטל עסקה, כפי שנעשה לא פעם במסגרת עסקאות באשראי.

       

      "חופש הכסף חשוב כמו חופש המידע"

      האחים הארווי מספקים סחורות תמורת כסף אלקטרוני כבר זמן רב. עד לפני כשנה וחצי, הם חיו בשכונת פלורנטין שבדרום תל אביב וניהלו חנות לגיטרות ואפקטים לנגינה בגיטרות. חלק ניכר מהמסחר שלהם התנהל דרך הרשת, ובמהלכו הם החליטו כי עבורם, בטוח יותר לקבל מטבעות אלקטרוניים מאשר לקבל עסקאות אשראי שניתנו לביטול לאחר שהרכישה כבר התבצעה.

       

      להבנה זו נוספה תפישה אידיאולוגית שרואה בכסף האלקטרוני גורם המשחרר בני אדם משליטתם של בנקים ומדינות. "המעבר מכסף פיזי לטכנולוגית כסף דיגיטלית ללא מעצורים ביורוקרטים חשובה לא פחות מהפתיחות של המידע שיש לנו היום באינטרנט", אמר זאק הארווי ל-ynet. "חופש כלכלי איננו פחות מהותי להתקדמות האנושית מחופש הביטוי".

       

      אך עם המעבר למסחר במטבע אלקטרוני החלו האחים הארווי להיתקל בקושי עצום ברכישת מטבעות אלקטרוניים. "האפשרויות העיקריות כיום הן העברה בנקאית לאתר סחר חליפין של ביטקוין, כגון Mt.Gox או Coinbase. התהליך המלא יכול לקחת עד 30 יום ומצריך רישום לאתר. אפשרות נוספת היא למצוא מישהו אקראי שמוכר ביטקוין באתר LocalBitcoins. מתוך התסכול של הקושי ברכישת ביטקוינים, בא הרעיון לביטומט שלנו, שמאפשר רמת קלות שעוד לא נראתה ברכישה של ביטקוין".

       

      השיטה עובדת כך: אדם נכנס לבית עסק שמכבד ביטקוינים ורוצה לרכוש באמצעותם. הוא ניגש לכספומט שמוצב בבית העסק ופותח אפליקציה המיועדת לרכישת מטבעות אלקטרוניים. האפליקציה מייצרת קוד שאותו הוא מצמיד לסורק שמותקן על הכספומט, לאחר שהסורק זיהה את הקוד מתבקש המשתמש להזין כסף למכונה. תוך כ-10 שניות הוא מקבל הודעה לטלפון הנייד כי הארנק האלקטרוני שלו הוזן בכסף.

       

      הביטומט שהוצג בסוף השבוע שעבר הוא אבטיפוס, וכעת עובדים מפתחיו על תהליך של ייצור המוני. המודלים הכלכליים שנשקלים הם מכירה של המכשירים לבתי העסק שבהם יוצבו תמורת סכום חד פעמי. בתי העסק יחזירו את ההשקעה באמצעות מכירת המטבעות שצברו בחזרה ללקוחות ברווח מסוים, או לחילופין ייהנו מהעובדה שקהל המשתמשים במטבעות אלקטרוניים ירכשו אצלם ולא בעסקים שאינם מקבלים מטבע אלקטרוני.

       

      מודל אפשרי נוסף הוא שהחברה שתמכור את הביטומטים תהיה ספקית המטבעות וגם תרכוש אותם בחזרה מבעל העסק. זאק הארווי סבור שבכל מקרה, כל הצדדים ייהנו מהשימוש במטבע אלקטרוני מכיוון שהוא אינו חשוף לתנודות הקיימות במטבעות ה"רגילים". "אין שום גורם שמנהל או אחראי על הרשת, ולכן אין אפשרות להדפסה או השחתה של הביטקוין. הערך של השקל יורד מדי שנה כתוצאה משיקולים פוליטיים וכלכליים, זה מס סתר. הערך של הדולר ירד ב-95% במאה האחרונה. אבל לעולם לא יהיו יותר מ-21 מליון ביטקוין, אז אין אפשרות לאינפלציה".

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים