סרנגה על קזנג'ידיס: "הקול של חסרי המזל"
20 שנה חלפו מאז החל שלומי סרנגה להופיע עם שירים ביוונית. עכשיו הוא עורך מחווה לסטליוס קזנג'ידיס, גדול זמרי יוון שנפגש עמו, והכתיר אותו כיורשו. במיוחד ל-ynet הוא כותב על הכבוד לאיש, וכיצד השפיע על חייו: "בזכותו אני עומד מולכם ושר"
סטליוס קזנג'ידיס לא היה סתם עוד זמר פופולארי או מפורסם. הוא חדר עמוק לליבם של האנשים הפשוטים מכל שכבות הגיל והמעמד החברתי. סטליוס קזנג'ידיס הוא האגדה של המוזיקה היוונית מאז 1950. במשך 51 שנה הוא היה הקול של העם. קול נקי, עמוק וחזק שיוצא ממעמקי הנשמה. הקול של פשוטי העם, קשי היום, אנשי השוליים חסרי המזל.
עוד ביקורות, כתבות ומבצעים מיוחדים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נוכחותו של קזנג'ידיס קשורה ישירות לאירועים של העם היווני, שנלחם כדי לשרוד אחרי שנות הכיבוש הנאצי ומלחמת האזרחים. זמרים ותיקים וגדולים כמו יורגוס דאלארס, חאריס אלקסיו ואריס סאן - כמו גם זמרים מהדור הצעיר ביוון - כולם ינקו מקזנג'ידיס וגדלו על המוזיקה שלו. רבים משיריו גם זכו לגרסאות כיסוי ישראליות כגון: "אלינור" (זוהר ארגוב), "זינגואלה" (יהודה פוליקר), "הכל בגלל האהבה" (שלישיית גשר הירקון) ועוד.
כילד שחווה הכל, החל קזנג'ידיס לשיר עם הגיטרה את התלאות ואת הכאב של שכונת העוני שבה גדל. החיבור שלי אליו הגיע דרך אבא שלי, איזידור ז"ל, שאהב מאוד מוסיקה יוונית ובעיקר את קזנג'ידיס. מאז שאני זוכר את עצמי, שמעתי בבית מוסיקה יוונית ובעיקר קזנג'ידיס. אני זוכר את עטיפות התקליטים שלו עומדות מול הפטיפון, ואותי עוזר לאבא להקליט מתקליט לקלטת, ולהכין כל מיני אוספים.
"מה היה לי": שלומי סרנגה שר קזנג'ידיס בעברית
בחרתי לקיים מופע משיריו של סטליוס קזנג'ידיס מאחר ועבורי הוא הסיבה בזכותה אני עומד מולכם ושר. הוא הפס-קול של חיי. ב-1987, יצא קזנג'ידיס עם תקליט מופת שנקרא "בדרך חזרה". האלבום הזה שבר את כל שיאי המכירות ביוון. בנימה אישית, אני מחובר במיוחד אליו, כי הוא ציין סוף וגם התחלה. זה האלבום האחרון שאבי זכה לשמוע לפני מותו - ואני זוכר אותו, שוכב עם אוזניות על המיטה בבית החולים, ומאזין לאותו אלבום שוב ושוב.
זאת היתה גם הפעם הראשונה שבה התחלתי לשיר קזנג'ידיס. אני זוכר את המחברת הכחולה שהכנתי עם התמונה שלו, וכתבתי בג'יבריש את כל המילים של השירים עם הרבה טעויות.
זכיתי לפגוש את קזנג'ידיס ב-1995, בכפר שנקרא "קמנה וורלה". לא היה קל להגיע אליו. אחרי חמש שעות של נסיעה מאתונה ברכב ישן, בלי מזגן, בשיא הקיץ, הגענו לכפר הדייגים הקטן, שאלנו את המקומיים היכן נמצא הבית שלו. הם צחקו ואמרו: "קזנג'ידיס? כאן אצלנו בכפר?? בוא תראה לנו ונבוא איתך". בסופו של דבר, מצאנו את הבית. את שער החצר הוא פתח לנו בכבודו ובעצמו. לא אשכח את הרגע הזה. כל-כך התרגשתי שמיד השתתקתי ולא יכולתי להסתכל לו בעיניים.
סטליוס קזנג'ידיס נפטר בספטמבר 2001 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. כששמעתי את הבשורה המרה, הרגשתי שאיבדתי את החבר הכי טוב שלי, את המורה שלי, את ההשראה שלי והבנתי שהמוזיקה היוונית כבר לא
תהיה אותו הדבר. אין יותר למה לחכות. בעיניי היתה מוזיקה יוונית והיה קזנג'ידיס.
במופע החדש שלי היה לי חשוב מאוד לשמור על העיבודים המקוריים של השירים. לא חיפשנו להתחכם או להמציא את השירים מחדש אלא לנגן את השירים עם דיוק, נשמה ופשטות, בדיוק כפי שנהג קזנג'ידיס. אני אוהב את המופע הזה במיוחד כיוון שמתחילת הקריירה שלי לא העליתי מופע שכל כולו יצירות של המוזיקאי המופלא הזה. מרגש אותי כל פעם מחדש לשיר את השירים שהתחלתי לשיר כילד.
לאחר שני מופעים גדולים, סרנגה חוזר להופיע עם המחווה לסטליוס קזנג'ידיס מחר (ה'), 14 במרץ, בזאפה הרצליה - ויבצע את להיטיו הגדולים כמו גם שירי נשמה, מלווים בקטעי ארכיון שלו עם מושא הערצתו.
