שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    Gears of War: יום הדין
    Judgment, הכותר החדש בסדרת האקשן מגוף שלישי מציג קרבות קשים וטובים וגרפיקה מצוינת. מצד שני, הסיפור לא ממש טוב וישנו פחות עומק טקטי. ארז רונן שופט
    מאז "השופטת מרגול" לא נראה בית משפט מגוחך כל-כך. באמצע המלחמה הגדולה עם ה-Locust, גזע של מפלצות מחרידות שיצא בהמוניו ממחילות תת-קרקעיות במטרה לחסל את המין האנושי החי על הכוכב "סרה", מחליט קולונל לערוך משפט שדה לארבעה חפ"שים שפישלו את המבצע האחרון שלהם. וכך, בין פיצוצים ליריות, עולים אנשי היחידה בזה אחר זה לדוכן העדים המאולתר ומספרים לכבוד השופט הצבאי ולכבוד סיפור המסגרת, על התגלגלות המשימה שהובילה אותם למעמד האבסורדי.

     

     

    בין החיילים הנשפטים עומדים גם דיימון ביירד, מפקד היחידה, ועמיתו אוגוסטוס קול, המוכרים לנו כשתיים מדמויות המשנה היותר גנריות בסדרת Gears. במשחקים הקודמים הם התרוצצו לצד מרקוס פיניקס הקשוח וחברו המיוסר דום וצעקו כל מיני קריאות קרב מגוכחות בעוד הם מנסרים מפלצות. במשחק החדש, שחושף את העבר שלהם מתחילתה של המלחמה, הם הופכים לכוכבים הראשיים שאמורים לסחוב על כתפיהם המסוקסות את העלילה כולה. הזכרתי כבר שמדובר בדמויות שנולדו גנריות? כי המילה הזאת - גנרי - הולכת לחזור עוד כמה פעמים במהלך הביקורת.

     

     

    קרב הפיינטבול הגדול 

    כשקליף "קליפי בי" בלז'ינסקי הציג לראשונה את Gears of War, הוא סיפר שההשראה שלו למשחק הגיעה במהלך קרב פיינטבול סוער נגד חברים. במהלך הקרב, רגע לפני שחטף כדור צבע לצלעות, הוא הבין פתאום שהדרך בה משחקי וידאו מייצגים בדרך כלל קרבות אינה מזכירה את המציאות. תשכחו מהריצות הפרועות והקפיצות הגבוהות של Unreal - במלחמה אמיתית עסוקים רוב הזמן בתפיסת מחסה - וכך נבנה ה-Gears הראשון בסדרה.

     

    • עוד ב-games:

    מורטל קומבט 9 בדרך למחשב

     

    אם אותו קליפי בי, שכבר אינו מעורב בסדרה בפרט ובחברת Epic בכלל, היה נאלץ להגיב בכנות למשחק החדש, הוא וודאי היה אומר שאם ביירד וחבריו היו משחקים פיינטבול כמו שהם נלחמים, הם היו מפסידים תוך חמש שניות. אחרי שנים בהן ז'אנר האקשן מגוף שלישי הפך בחלקו הגדול לחיקוי חסר בושה של Gears, הסדרה צריכה לקחת צעד אחורה והצידה כדי להתבלט, ובמשחק החדש האקשן הופך למהיר יותר, אישי יותר וקרוב יותר - כאשר שימוש תמידי בשוטגאן הופך חשוב יותר משימוש טקטי במנגנון המחסה.

     

    • עוד ב-games:

    Iron Man IV: קרבות קומיקס בשמי GTA

     

    זה, על יד אחת, ההבדל הגדול ביותר בין המשחק החדש לבין הטרילוגיה שקדמה לו. אולפן הבת הפולני של אפיק, People Can Fly, שקיבל על עצמו את פיתוח המשחק, שינה מהותית - בהסכמתם של היוצרים המקוריים, כמובן - את מבנה וקצב הקרבות. ה-Locust אגרסיביים מתמיד, תוקפים במספרים גדולים ומכל הכיוונים. בניגוד למשחקים הקודמים, הקרבות אינם מתוסרטים במדוייק, ומרכיבי אקראיות במיקום והרכב כוחות האויב לא מאפשרים לשחקן ללמוד את הקרב בעל פה ודורשים ממנו להגיב למתקפות בזמן אמת. האם זה רע? טוב? זה מאוד תלוי בגישה שלכם למשחקי פעולה. מי שאוהב אקשן אינטנסיבי שמבוסס על אינסטינקטים, כפי שמכריזה הססמה השיווקית של המשחק ("סמוך על החושים שלך") אולי יעדיף את צורת הקרב החדשה; מי שחיבב את הסדרה דווקא בגלל ההסתמכות שלה על תנועה זהירה וטקטית יותר עלול להתאכזב. כך או כך - השינוי הזה, גם אם עבור משחקי פעולה מגוף שלישי הוא כמעט חתרני, הופך את Judgment למשחק שעבור מי שמשחק משחקי פעולה מהירים כל הזמן - למשל, משחקי פעולה מגוף ראשון - חש, ובכן, גנרי.

     

     

    גנרל שלושה כוכבים 

    כדי להמתיק את כל האקשן המעט סטנדרטי, People Can Fly דאגו להטמיע במשחק מספר מערכות שהופכות אותו למתגמל ומבדר יותר גם במשחק שני ושלישי דרך העלילה, כפי שהיינו מצפים ממפתחי Bulletstorm.

     

    • עוד ב-games:

    The Last of Us: יופיו של החורבן

     

    בפעם ראשונה לסדרה תקבלו דירוג בסוף כל קרב, בין אפס לשלושה כוכבים - ממש Angry Cogs. הצלחתם לבצע הרבה פגיעות ראש? הרווחתם כוכב. פירקתם אויבים לחתיכות עם השוטגאן, או לחלופין ניסרתם אותם עם המסור? חלקי כוכבים! הצלחתם לעבור קרב שלם מבלי ליפול מהרגליים פעם אחת, או חיסלתם את האויבים מהר במיוחד? שוב תתגומלו בכוכב, וכו'. הבעיה עם הכוכבים היא שמעבר לפתיחת קמפיין בונוס קטן, לא נראה שיש הרבה מה לעשות איתם. קצת שדרוג יכולות? גישה למודיעין מעניין? פתיחת חלקים חדשים במפת הקמפיין? לא. אולי זכיה במספר גדול של כוכבים גורמת לרמת הקושי של המשחק לטפס כדי להתאים את עצמה ליכולות השחקן ולהיפך, אבל קשה לשפוט אם אכן יש לכוכבים השפעה מורגשת.

     

     

    מנגנון נוסף בתחילת כל קרב מאפשר לכם להיכנס אליו תחת מגוון תנאים מיוחדים, שהופכים אותו למאתגר יותר. התנאים עצמם משתנים בהתאם לנסיבות. באחד הקרבות זו יכולה להיות הגבלת זמן, בקרב אחר תוגבלו לסוגים מסויימים של כלי נשק ובקרבות אחרים "תרוויחו" אויבים קשוחים וחזקים יותר. האפשרות הזאת, שנקראת Declassified Mission, אף מגיעה עם הצדקה עלילתית נחמדה שתמיד כיף לגלות - אבל מה שחשוב זה שהיא מספקת אתגר רציני למי שמחשיב את עצמו שחקן Gears תותח. לא מזיעים גם ברמות הקושי הגבוהות? הכנסו לקרבות בגרסת ה-Declassified ותצטרכו מקלחת אחרי.

     

    צלילה חוזרת

    הדירוג, התנאים המיוחדים, האויבים האקראיים - כל אלה הופכים את Judgment למלחיץ ומהנה גם במשחק חוזר; המחיר הוא שהמשחק הופך "ארקיידי" ומוותר על האווירה והתסרוט של הסדרה. מנגנוני המשחק החדשים מפרקים כל שלב למספר זירות מבודדות שבסופן ציון - מה שדומה יותר למשחק במצבי בונוס של משחקים מאשר למשחק הרציף, המנסה לשמור על שלמות הקיר הרביעי, של קמפיינים עלילתיים. היה עדיף אם לפחות הציון היה מוצג במסך סיכום רק בסוף השלב, כמו ש-People Can Fly עשו ב-Bulletstorm.

     

     

    החלוקה לקרבות זירה אקראיים למחצה, בניגוד לרצף של אירועים עלילתיים, גם הופכת את הקרבות לפחות מרגשים. בשלב מסויים התחלתי להרגיש שאני חווה שוב ושוב את אותו הקרב, רק עם הרכב אויבים משתנה. תחושת ההתקדמות נפגעת, אלא אם אתם מהשחקנים, שאני לא מזלזל בהם כלל, שתחושת ההתקדמות במשחקי יריות ארקיידיים - משלב 1-1 ועד 5-9 או מה שלא יהיה, מספקת אותם בפני עצמה כל עוד הם חשים שרמת הקושי לאט לאט מטפסת.

     

    • עוד ב-games:

    The Last of Us: יופיו של החורבן

     

    מצבי המולטיפלייר של הסדרה היוו תמיד חלק חשוב ממנה. מלבד האפשרות לשחק את הקמפיין בקו-אופ של עד ארבעה שחקנים, יש מצבי משחק תחרותיים חדשים: הבולט שבהם הוא OverRun המצויין, שמחליף את ה-Horde Mode ומציב את בני האדם נגד ה-Locust בקרבות על נקודות שולטות. משחק במצב זה רק מדגיש עד כמה הגישה החדשה של הסינגל פלייר גורמת לכל המשחק להרגיש, בצורה מסויימת, כמו סדרת קרבות מולטיפלייר.

     

    אוהב, שונא, אוהב 

    הקמפיין של Gears of War: Judgment עלול להיות האהוב עליכם בסדרה, או השנוא עליכם בסדרה - בהתאם לאם אתם מחפשים יותר סיפור ואווירה (שלא תמצאו הרבה מהם) או יותר אקשן מאתגר (שיש בשפע). גם מי שלא מת על אקשן לשם האקשן, כמוני, חייב להודות שהמשחקיות הבסיסית עדיין מוצלחת, כלי הנשקים עדיין מרגישים נהדר, ושלהתגברות על אתגרי הקרב הקשים במיוחד של Judgment יש מידה מרובה של סיפוק בפני עצמה. לא הייתי רוצה לראות את המשך Gears הולך לכיוון האקשן השגרתי יותר של המשחק הרביעי בסדרה, אבל בתור ספין אוף חד פעמי, זו לא השקעה רעה.

     

    הטוב:

    - אקשן מעולה

    - עדיין מרשים אודיו-ויזואלית

    - רמת קושי גבוהה למחפשי אתגרים

     

    הפחות טוב:

    - פחות עומק טקטי

    - האווירה נפגעה, הסיפור לא מוסיף דבר לסדרה

    - ביירד וקול לא רק שטחיים, אלא אפילו לא מצליחים לבדר ברמת תסריט אקשן קיצי

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים