שתף קטע נבחר

"לא חשבנו שהמסוק יבגוד בו". ההורים מתמודדים

הוריו של נעם רון, שנהרג לפני כחודש בהתרסקות מסוק קוברה יחד עם ארז פלקסר, סיפרו על אבא שהיה מעורב מאוד בחיי בנותיו, ועל איש מקצוע יסודי. "אפילו כשלא היה כאן ראינו אותו מול העיניים, ופתאום אין, נשאר חלל ריק"

סגן-אלוף (מיל') נעם רון ורב-סרן (מיל') ארז פלקסר, הרוגי התרסקות מסוק הקוברה בשפלה, נמנים עם חללי צה"ל האחרונים ברשימת השכול הארוכה. חודש מאז האירוע מנסים הוריו של רון להתמודד עם השלכותיו, ומודים: "הלוואי שלא היינו צריכים להיכלל בקבוצת ההורים השכולים, אבל אף אחד לא נתן לנו את הברירה והבחירה החופשית".

 

עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet

 

"הדבר שהכי זכור לי מנעם זה החיוך שהיה מרוח על הפנים היפיפיות שלו. אני זוכרת את הרצון האדיר שהיה לו לעזור לכל מי שהיה יכול בעזרת שמחת החיים שלו והכישרונות הרבים שהיו לו", סיפרה ציפורה (76) שאיבדה יחד עם בעלה, צבי (78), גם את אחיו הצעיר של נעם, אייל, בתאונת סנפלינג שאירעה לפני כ-16 שנה.

  

נעם רון. "השאיר צוואה לכל המשפחה" ()
נעם רון. "השאיר צוואה לכל המשפחה"

ציפורה וצבי רון. "חסרה הנוכחות הבולטת שלו" (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
ציפורה וצבי רון. "חסרה הנוכחות הבולטת שלו"(צילום: ירון ברנר)
 

לדבריה, "ארבעה ימים לפני התאונה נעם בא אלינו לחגוג יום הולדת לאחת מבנותיו. הוא היה שמח כל כך וצילם את כולם. הוא לא חשב שהוא יעזוב אותנו כל כך מוקדם, אבל הוא השאיר לנו צוואה מאוד חשובה. הוא כתב לנו לפני שש שנים וחצי שנמשיך בחיים. את אותם מכתבים שהוא כתב לכל בני המשפחה הוא השאיר בתאו, ושם היה כתוב שלמרות הכאב שייפול עלינו זה היה מאוד חשוב לביטחון המדינה. שהוא הולך להיפגש עם אחיו ושנדע להכניס שמחה לחיים שלנו. אנחנו מאוד רוצים לקיים את בקשתו, אבל זה לא כל כך פשוט", סיפרה בבכי.

 

על פי מסקנות הביניים של צוות התחקיר לבדיקת נסיבות התאונה, שהוצגו בפני המשפחות השכולות, כשל טכני הוא שגרם להתרסקות מסוק הקוברה סמוך לקיבוץ רבדים. הצוות מצא קשר בין ניתוק הרוטור האחורי לבין התוצאה הקטלנית, אך לא ברור עדיין מה גרם לסדק או לשבר שגרם לתקלה.

 

"הנכדות איבדו אבא שהיה מאוד מעורב בחייהן", סיפרו הוריו של רון, בן 49 במותו, שמנסים לסייע לאלמנתו, אלה, ולשלוש בנותיה. "הוא היה עוזר להן בלימודים למרות עבודתו ושירותו. הוא תמיד התפנה אליהן ותמיד אמר למזכירה שלו שבשעות שהוא צריך לעזור לבנות בבחינות שלא תקבע לו כלום. הוא טייל איתן הרבה ועשה איתן ספורט. מגיל צעיר נעם דאג לי ולאשתי עד שאמרתי לו: 'אבא אחד כבר היה לי ואני לא צריך עוד אחד'. עכשיו חסרה לי מאוד הנוכחות הבולטת שלו. אפילו כשלא היה כאן ראינו אותו מול העיניים, ופתאום אין, נשאר חלל ריק".

 

רון שירת יותר מ-24 שנים כטייס מילואים, ונודע, יחד עם שותפו לטיסה הקטלנית, כמקצועי ויסודי. "היה לנעם צורך רב לעשות את התפקיד לא בגלל שהוא אהב לטוס אלא בגלל שהוא הרגיש שהוא תורם בצורה הטובה ביותר לביטחון ישראל", סיפר אביו. "הוא היה כל כך פרפקציוניסט ושלט כל כך בטיסה שלא תיארנו לעצמנו שיהיה מצב כזה שהוא לא יוכל להיחלץ ממנו. לא חשבנו שלפעמים המסוק בוגד בטייס. לי אין כעס כלפי אף אחד, אולי רק כלפי הגורל. מה כבר כעס יעזור? הוא יחזיר לנו אותו? זה ישפר את המצב שלנו?".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סא"ל נעם רון
ציפורה וצבי רון
צילום: ירון ברנר
מומלצים