האמנה שמובילה את המהפכה הירוקה בישראל

עד לפני מספר שנים, כשבישראל היו מדברים על ירוק היו המחשבות נודדות לבית בכפר עם גינה ומרחבים. בשנים האחרונות החלו הציבור ומקבלי ההחלטות להבין שמהפכה ירוקה אמיתית צריכה להתחיל דווקא בערים הגדולות, במקום בו נמצאים ריכוזי האוכלוסייה הגדולים. מי שאחראי על השינוי התודעתי הן ערי פורום ה-15 (פורום הערים העצמאיות) שכבר למעלה מחמש שנים שותפות בתהליך בינלאומי רחב-היקף להפחתת גזי חממה ולהגנת אקלים.

• רוצים לקרוא את כל החדשות במקום אחד? היכנסו לפייסבוק של ynet
  

"כשיצאנו לדרך היינו מודעים לכך שאנו הולכים לקראת תהליך ראשון מסוגו בישראל", מספר איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, "אבל לא שיערנו שהתהליך יחולל כזו מהפכה באורך החיים העירוני בישראל". כשאטיה מדבר על שינוי באורח החיים הוא מתכוון למאות קילומטרים של שבילי אופניים עירוניים שנסללו במהלך השנים האחרונות בערים, לאלפי בתי אב שעברו להפרדת פסולת במקור, לשכונות שלמות שמתוכננות כיום לפי עקרונות שלבנייה ירוקה ולעוד אין ספור פרויקטים סביבתיים שמתרחשים בכל אחת מן הערים.

פורום ה-15 מאגד את הערים העצמאיות בישראל, אשר אינן מקבלות מענקי איזון או מענקי פיתוח ממשלתיים והן מנוהלות כמשק סגור, מכוח משאביהן הכספיים העצמאיים. מעגל האוכלוסייה אותו משרתות ערי הפורום בפועל מוערך בכ-80% מאוכלוסיית מדינת ישראל.פורום ה-15 מרכז את פעילותו בקידום, סיוע ופיתוח של הערים החברות בו, בין השאר, באמצעות קידום יוזמות ופרויקטים משותפים ובהסדרה מחדש של יחסי השלטון המרכזי עם הערים הגדולות בישראל, בחתירה לביזור סמכויות ולעצמאות ניהולית רחבה של הערים הגדולות.  

עוברים לירוק

הכל התחיל בפברואר 2008, עת חמש עשרה הערים החברות בפורום ה-15חתמו על אמנה בינלאומית להגנת אקלים של ארגון ICLEI (ארגון בינלאומי ששם לעצמו למטרה לקדם קיימות מקומית). על אותה אמנה בדיוק חתומות למעלה מ-1000 ערים ברחבי העולם, ביניהן אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, ז'נבה ובריסטול, כשכבר במעמד החתימה הצטרפו למיזם שלוש ערים גדולות נוספות, וכך יצא לדרך תהליך שלימים נחשב לתהליך הסביבתי החשוב ביותר בישראל.

הערים החתומות על האמנה הן אשדוד, באר שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, כפר סבא, חיפה, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה, תל אביב-יפו, ירושלים, אשקלון ובת-ים. יו"ר הפורום הוא רון חולדאי, ראש עירית תל אביב-יפו.

"האמנה התקבלה בלא מעט ציניות בראשית הדרך", מספר אטיה, "בסופו של דבר יש לא מעט הצהרות שלטוניות בישראל שרבות מהן מתחילות ומסתיימות במעמד החתימה. מה ששונה כאן הוא שהתחייבנו לתהליך רב-שלבי שמחויב למספר עקרונות שאילצו את כל השותפים לעמוד בהתחייבויותיהם לאורך זמן. כך למשל, התחייבנו מראשית הדרך לשקיפות ציבורית מלאה, הערים התחייבו לתקצוב מלא של הפרויקט מן השלב הראשון שבו ועד לאחרון. אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הארגונים הסביבתיים, בראשם ארגון השל- המרכז לקיימות מקומית, עמו יצאנו לדרך, אנו מחויבים בדיווח שוטף לארגון ICLEI העולמי ואנו נמצאים בשיתוף פעולה מלא עם המשרד להגנת הסביבה אשר במהלך הזמן החליט לקח חלק בפרויקט ומסייע במימונו".

במסגרת האמנה התחייבו העיריות להצבת יעדי הפחתה כמותיים ברורים להפחתת פליטות גזי החממה וזיהום האוויר בעיר ולהכנת תכנית פעולה עירונית שתוביל להגשמת יעדים אלה. הערים התחייבו להפחית את זיהום האוויר באופן דומה לנעשה בערים הגדולות בעולם המערבי וכן להפחית את פליטת גזי החממה בלא פחות מ- 20% עד לשנת 2020 ביחס לרמת הפליטה של שנת 2000.

אמנת פורום ה-15 הנה היוזמה הראשונה מסוגה בישראל, במסגרתה מתחייב גורם שלטוני לשיפור כמותי ומדיד של איכות האוויר והאקלים של תושבי המדינה. מדובר באמנה יישומית, ארוכת-טווח, שהעיריות החתומות עליה השקיעו ביישומה עד כה עשרות מיליוני שקלים.

כך, באשדוד, אימצו בשנת 2012 את התקן הישראלי לבנייה ירוקה, נוסף להרצליה, רעננה ותל אביב. בערים אחרות החילו אלמנטים של בנייה ירוקה כמעט בכל הבנייה החדשה בעיר. אימוץ התקן מסייע בהפחתה משמעותית של צריכת אנרגיה בבתים פרטיים וציבוריים. באשקלון ובפתח תקווה גיבשו תוכנית אב להתייעלות אנרגטית במסגרתה הובילו מהלך להחלפת תאורת הרחוב ונורות הרמזורים לתאורה חסכונית ויעילה. בצורה כזו נחסכו מאות אלפים עד מיליוני שקלים בשנה, נוסף לצמצום משמעותי של פליטות גזי חממה.

בנוסף, בעירית תל אביב הובילו מהפכה בתחום התחבורה הירוקה והצליחו להפחית את זיהום האוויר בעיר בצורה משמעותית. כך מספר הימים המזוהמים בעיר צנח מ-77 לפני כ-10 שנים, ל-17 ימים בלבד בשנה האחרונה. מדובר בירידה של כ-80%. כל זאת באמצעות קידום פרויקטים סביבתיים, כמו: סלילת מעל 100 ק"מ של שבילי אופניים בעיר, פרויקט השכרת האופניים "תלאופן", הכנסת המיזם car 2 go לעיר וסלילת עשרות קילומטרים של נתיבים לתחבורה ציבורית.

הדבר המפתיע שקרה הוא לאו דווקא האופן שבו יושמה האמנה, אלא הערכים המוספים שנלווים לה. "המהפכה האמיתית היא בשינוי התודעתי. כשמתחילים לחשוב ירוק הדבר בא לידי ביטוי בכל הפעילות והתכנון העירוני", אומר אטיה, "ברגע שעירייה מעמידה שיקולים סביבתיים במרכז העשייה שלה היא מגיעה מהר מאוד למסקנה שיש לקדם מיזמים, כגון: סלילת שבילי אופניים ושבילי הליכה, בנייה ירוקה, נטיעת עצים, פיתוח גינות קהילתיות, חינוך סביבתי ועוד. מיזמים שכולם כאחד תורמים באופן משמעותי לאיכות החיים העירונית של תושבי העיר. ככלל, אנו מאמינים שמרבית התושבים מעוניינים בערים שמאפשרות אורח חיים סביבתי וכעיריות, תפקידנו לספק להם את האפשרויות לעשות זאת.

לאן אתם ממשיכים?

"כבר היום אנו עוסקים כמעט בכל תחום ותחום במרקם החיים העירוני. תוכניות הפעולה של הערים עוסקות כולן בנושאים הבאים: התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה, הפחתת פסולת ומחזורה, תחבורה ודלקים, יירוק העיר ותכנון עירוני. למעשה, כשאנו מיישמים אמצעים להפחתת פליטות בתחום מסוים, אנו מובילים באופן ישיר לשיפור איכות החיים באותו תחום. לפיכך, לא מדובר בעוד פרויקט נקודתי אלא בשינוי תפיסתי כולל. האמנה היא כלי ארגוני-ניהולי לקידום אסטרטגיה של קיימות מקומית וככזאת תמשיך ללוות את העיריות ואת התושבים גם בשנים הבאות".

"אני מקווה שכן, לשם כך נדרש שיתוף פעולה וסיוע נרחב מכל הגורמים המעורבים ולא פחות מכך, מתושבי הערים עצמם. אבלצריך לזכור שהתהליך לא מתחיל ונגמר במספר אלא חותר לשינוי מקיף ומשמעותי בתפיסות העולם של העיריות עצמן ושל התושבים החיים בערים הגדולות, המהווים את מרבית אוכלוסיית ישראל. השינוי יגיע מן הערים הגדולות".

• הצטרפו גם אתם למאמצים, בקהילה ובשכונה שלכם, ויחד ניצור עיר ירוקה, בריאה ומקיימת יותר