זכרונות מ-2003 / ברוך דגו על האליפות האחרונה

כשהגעתי למכבי ת"א בשנת 2000, הדבר היחידי שנתנו לי להבין זה שצריך לקחת אליפות, לזכות במקום הראשון, שום דבר אחר חוץ מזה. ברור שלקחת גביע או לשחק באירופה אלה שאיפות וחלומות של כל שחקן, אבל אליפות זה משהו אחר – במיוחד כשמדובר במכבי ת״א.

עוד ב-ynet ספורט:

• בעקבות הנשיכה: האם סוארס בדרך החוצה מליברפול?
• ובזמן שאיבנוביץ' קיבל ביס, זלאטן "הוטרד מינית". צפו
• ונובאק ג'וקוביץ' עדיין לא נרגע מהניצחון על נאדאל
• אינדונזיה: השופט שרק לפנדל - וספג אגרוף. צפו
  

הייתי שותף לאליפות האחרונה של מכבי ת"א בעונת 2002/3. זו הייתה אחת העונות המטורפות שעברתי בקריירה שלי. שיחקתי לצד שחקנים גדולים כמו אבי נימני, טל בנין, רודריגו גולדברג, גדי ברומר, לירן שטראובר וכמובן כל הצעירים, וסליחה אם שכחתי מישהו. בעונה ההיא היו המון תהפוכות, עצב ושמחה, רגעים של אושר לצד בכי. פשוט עונה מטורפת.

היו ימים. דגו במדים הצהובים(צילום: ראובן שוורץ)

מכבי מודל 2012. יכולה להיות גאה(צילום: אורן אהרוני)

זה קרה אחרי כל־כך הרבה שנים שהקהל חיכה וחיכה. והנה הגענו לעונת 2012/3, אחרי 10 שנים של כישלונות ותהפוכות. שנים של כאב, שבהן