שתף קטע נבחר

לפיד: יעד הגירעון יעלה ל-3%

שר האוצר מעדכן כלפי מעלה את יעד הגירעון לשנת 2014 ל-3%, כ-30 מיליארד שקל. המשמעות: הממשלה תידרש לפחות העלאות מסים. סטנלי פישר: "החלטה הכרחית להגנה על המשק מפני הידרדרות ולצמיחה ויציבות המשק בעתיד"

בפעם השנייה תוך פחות משנה, שר האוצר נאלץ לעדכן את יעד הגירעון. יאיר לפיד, החליט כי יעד הגירעון של הממשלה לשנת 2014 יעמוד על 3% תוצר, כ-30 מיליארד שקל.

 

תוכנית לפיד: העלאת יעד הגירעון ל-3.5%

הגירעון ברבעון הראשון - פי 3 מהשנה שעברה

הגזירות של לפיד: העלאות מסים ב-5 מיליארד ש'

 

בכך, מעלה שר האוצר את יעד הגירעון לשנת 2014 מרמתו הנוכחית - 2.75%. זאת, לאחר שרק בקיץ האחרון העלה קודמו בתפקיד יובל שטייניץ את היעד הגירעון ל-2013, מ-1.5% ל-3%.

  

יעד הגירעון החדש - למניעת העלאת מסים נוספת

ההחלטה על העלאת יעד הגירעון התקבלה, לאחר שהתברר לשר האוצר כי ללא העלאת מסים בהיקף של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה, לא יוכל לעמוד ביעד המקורי, גם אם יצליח להוציא לפועל את הקיצוץ הענק בתקציב המדינה, בהיקף של 18 מיליארד שקל בשנה.

 

בתחילה התכוון לפיד להעלות את יעד הגירעון ל-2014 ל-3.5%, אולם לאחר דיונים ארוכים עם ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל, הוחלט למתן את ההחלטה ולהעלות את יעד הגירעון ל-3% בלבד.

 

משמעות ההחלטה היא שהממשלה תידרש לפחות העלאות מס. הגירעון בתקציב הוא פועל יוצא של הוצאות המדינה ביחס להכנסותיה, אך מכיוון שהוצאות המדינה מוגבלות מראש על ידי כלל ההוצאה, הכלי היחיד שעומד לרשותה להשפעה על הגירעון הוא הגדלה של ההכנסות ממסים.

 

זו גם הסיבה לכך שיעד הגירעון הוא תחזית בלבד, ובכל שנה הגירעון בפועל שונה מהיעד המקורי. הוצאות הממשלה נתונות מראש, אך הכנסותיה אינן צפויות שכן ההכנסות ממסים תלויות בהיקף הפעילות הכלכלית, ברווחי החברות במשק ובהיקף הצריכה, שאותם ניתן רק לשער.

 

בשנת 2012, עמד יעד הגירעון על 2% ובפועל נצבר גירעון של 4.2% (כ-38 מיליארד שקל). הגירעון הגדול מהצפוי נותר בעקבות האטה משמעותית בכלכלה, שגרמה לירידה בצריכה ולקיפאון בשכר, שגרם להכנסות ממס הכנסה להיות נמוכות משצפתה הממשלה.

 

התקציב: קיצוץ של 18 מיליארד בהוצאות

מוקדם יותר היום הציג שר האוצר את תוכנית התקציב בפני ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל. התכנית כוללת קיצוץ של 18 מיליארד שקל בהוצאות המדינה לשנת 2014 והעלאת מסים בהיקף של 5 מיליארד שקל. התקציב לשנת 2013 יהיה נגזרת של תקציב 2014, מפני שהוא מלכתחילה תקציב "קצר", לאחר שהממשלה קיבלה הארכה עד לחודש אוגוסט להעברת התקציב.

  

חלק מהעלאות המס ייכנסו לתוקף כבר ב-2013, כמו העלאת מסי קנייה על מוצרי יוקרה ואולי גם העלאת מע"מ ב-1%. חלקן ייכנסו לתוקף רק ב-2014. הישיבה שבה הוצגה התכנית לראש הממשלה ולנגיד הייתה בפורום רחב, שכלל גם את ראשי אגף התקציבים. לאחר הפגישה נשארו נתניהו, לפיד ופישר בחדר לדיון נוסף שנוגע ליעד גירעון.

 

לפיד התייחס לאחר הישיבה למתווה ואמר כי הוא מרוצה מהתוצאות ומאמין שהוא מביא תקציב שיעמיד במרכז המדיניות הממשלתית את "האדם העובד", כלשונו. ״אנו נוקטים במדיניות כלכלית אחראית ואמיצה שתחזיר את המשק לתוואי הצמיחה ותסייע בהתמודדות מול האתגרים הכלכליים הניצבים בפנינו. נוביל את כלכלת ישראל לצמיחה לא רק משקית אלא גם לצמיחה במשק הבית", אמר לפיד.

 

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הביע תמיכה בהחלטת שר האוצר להעלות את יעד הגירעון. "אני מעריך מאוד את החלטתו של שר האוצר ונחישותו לנקוט בצעדים התקציביים הדרושים על מנת להחזיר את התקציב לתוואי אחראי", אמר פישר.

 

"אני מאמין שההחלטה הקשה שקיבל השר, יישומה ורצונו להמשיך ולשמור על המשק, ישיבו למדיניות הפיסקלית את האמינות שהיתה גורם חיוני ביכולתו של המשק הישראלי לעמוד בהצלחה מול המשבר הכלכלי בשנים האחרונות וחשובה מאוד בהתמודדותו מול האתגרים הניצבים בפניו. ברור כי יישום החלטה זו ידרוש נקיטת צעדים כואבים. ואולם, עלינו להבין כי החלטה זו הכרחית להגנה על המשק מפני הידרדרות ולצמיחת ויציבות המשק בעתיד", סיכם פישר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יאיר לפיד, שר האוצר
צילום: גיל יוחנן
צילום: אוהד צויגנברג
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים