שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נהג נורמטיבי נתפס בשכרות? לא מגיע לו פרס
    שופט בית המשפט העליון, אורי שהם, החליט לדחות את בקשתה של נהגת שנתפסה בשכרות, למרות שטענה כי אורח חייה נורמטיבי ותקין. לדבריו, על בית המשפט לטפל בעבירות אלה ביד קשה. במפתיע, בפסק הדין התבלבל השופט בכל הנוגע למדרג שכרות

    אורח חיים רגיל ותקין, אינו סיבה להקלה בעונשו של נהג שיכור. בית המשפט העליון דחה בקשה להקל בעונשה של נהגת שהורשעה בנהיגה בשכרות. השופט אורי שהם קבע בהחלטתו כי אין כל סיבה להקל בעונשו של מי שמנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי, שכן מכל אזרח מצופה לנהל אורח חיים שכזה. בכך אישר השופט את העונש שהוטל על הנהגת בבית המשפט המחוזי בירושלים - פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים.

     

    השופט שהם: להחמיר - "תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא" (צילום: קובי קואנקס) (צילום: קובי קואנקס)
    השופט שהם: להחמיר - "תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא"(צילום: קובי קואנקס)

     

    חייבים לנהוג ביד קשה

    "'נסיבות מיוחדות' אין משמען ניהולם של חיים נורמטיביים גרידא, דבר המצופה מכל אדם ואדם, אלא שנדרש דבר מה מעבר לכך", כתב השופט שהם, בהתייחסו למקרים שבהם מותר לחרוג מעונש המינימום הקבוע בחוק לנהגים שיכורים - פסילת רישיון נהיגה לשנתיים לפחות. "נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית המשפט לנהוג ביד קשה".

     

    בהחלטתו גם קובע השופט שהם כי המחוקק בישראל החליט לקבוע עונש מינימום, ובכך הגביל מעשית את שיקול דעתם של בתי המשפט, שכן המאבק בתאונות הדרכים ונהגים שיכורים אינו מאפשר כל הקלות. את מדיניות הענישה המחמירה, כך הוא ממשיך, יש לנקוט בכל מקרה - "תהא רמת האלכוהול בדמם (של הנהגים) אשר תהא".

     

    עונש מינימום? לא בישראל

    למרות שהשופט שהם כותב כי המדיניות הראויה בענישת נהגים שיכורים היא השתת עונש המינימום, ראוי לזכור כי בפועל ננקטת גישה שונה במרבית בתי המשפט לתעבורה בישראל. על-פי מחקר שערכו פרופסור מימי אייזנשטדט וד"ר שומרון מויאל, משך הפסילה הממוצע בתיקי שכרות - כאלה מסתיימים בהסדר וכאלה שנידונים בבית המשפט - הוא 13.3 חודשים בלבד.

     

    עוד עלה מהמחקר כי בסך הכל, בכ-80% מכלל התיקים שנבדקו, פסילת הרישיון שהוטלה על הנהגים היתה קצרה מזו שקבועה בחוק. אלא שבניגוד לדעה הרווחת בציבור, ולפיה השופטים הם שמקלים עם עברייני התנועה, המחקר הראה כי לא בתי המשפט אחראים למרבית ההקלות בעונשי המורשעים בשכרות. הפסילה הממוצעת המוטלת על נהגים שיכורים במסגרת הסדרי טיעון - הליכים שבהם לתביעה יש תפקיד מרכזי - היא שמונה חודשים בלבד.

     

    מנגד, בכמחצית מהתיקים שמגיעים לבתי המשפט לתעבורה, ואינם מסתיימים בהסדר טיעון, משך הפסילה הממוצע הוא כ-20 חודשים - מעט פחות מהמינימום הקבוע בחוק. יש לציין כי על משך הפסילה בפועל משפיע לעתים שינוי סעיף האישום, בהסכמת התביעה ואף ביוזמתה. לעתים מומר הסעיף החמור של נהיגה בשכרות בסעיף אישום קל יותר, של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

     

    הטעות של השופט שהם

    בסיכום החלטתו שוגה השופט שהם בהתייחסותו להצעת חוק של משרדי המשפטים והתחבורה, לפיה יונהג לראשונה בישראל מדרג שכרות, שייצור התאמה בין רמת שכרות ומשך פסילה. בהצעת החוק הממשלתית, ביקשו שני המשרדים לקבוע כי מי שיעבור רק במעט את רף האלכוהול המותר, רישיונו ייפסל לתקופה קצרה יחסית - 12 חודשים, לעומת 24 כיום.

     

    לדברי השופט שהם, החוק שנכנס לתוקפו בסופו של דבר - תיקון 106 לפקודת התעבורה - אינו כולל כל התייחסות לאותו מדרג שכרות מוצע. לכן, כך הוא מבהיר, "ניתן להסיק כי המחוקק נתן דעתו לאפשרות של קביעת עונשי מינימום דיפרנציאליים, בהינתן רמות אלכוהול שונות בגופם של נהגים המורשעים בעבירה של נהיגה בשכרות, אך פסל אפשרות זו".

     

    במפתיע, דברי השופט מוטעים, שכן המחוקק לא פסל את מדרג השכרות. למעשה, הצעת החוקאף אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. שגיאתו של השופט נובעת

    ככל הנראה מבלבול בעניין מספריהן של הצעות חוק. לתיקון 106 אליו הוא מתייחס אין כל זיקה להצעת החוק הממשלתית בעניין מדרג השכרות. הצעת החוק אמנם זכתה בתחילה למספר זהה, אך בגלל התארכות הליכי החקיקה, משתנים מספריהן של הצעות החוק לעתים תכופות - וכך קרה גם במקרה זה. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השופט שוהם: טעות במספר החוק
    צילום: מתוך אתר בתי המשפט
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים