שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    השף של הפוינט
    בעבר הוא היה כדורגלן בנבחרת ישראל, אך בעקבות פציעה הוא נאלץ להפסיק לשחק. היום דודו שער הוא שף במסעדת "גריל פוינט" בניו-יורק ואב מאושר

    דודו שער היה בעברו כדורגלן בנבחרת ישראל. החיים הובילו אותו במסלול מפותל וכיום הוא שף וקונדיטור במסעדת "גריל פוינט" בניו-יורק. דרך האוכל הוא מתחבר לזכרונות מהבית.

     

    ספר לי על החיים הקודמים שלך, בישראל.

    "הייתי שחקן כדורגל בנבחרת ישראל. שיחקתי עם כל הכוכבים. עם דודו אוואט, עם דדי בן דיין, שעדיין

    חבר טוב שלי. אבל אז עברתי פציעה לא קלה שדרשה ממני הרבה מאוד זמן של שיקום. עם יד על הלב, כנראה שלא היה לי כוח לחזור לעצמי לגמרי. אז עשיתי תפנית בחיים, עברתי מעולם הספורט לעולם הקולינריה. זו הייתה תפנית טבעית: האוכל תמיד היה סביבי. אמא שלי הייתה שפית, ובתור ילד ממש ינקתי את זה. מצאתי את עצמי סביב הסירים, סביב האוכל. למדתי בתדמור והמשכתי בסטאז'ים בישראל. בהתחלה הייתי הסו-שף של לחם ארז בהרצליה פיתוח, אחרי זה בבוטיק לה-סנטרל".

     

    מה מסלול החיים שהביא אותך לניו-יורק?

    "כבר מגיל 15, הייתי מחוץ לבית בתור כדורגלן. זה הפך אותי לאדם עצמאי. הייתי בבלגיה, בצרפת. חייתי בנורווגיה שנתיים. אשתי נולדה בניו-יורק ולפעמים החלום לעבור לאמריקה הידהד ברקע, אבל זה ממש לא היה הכיוון. אחרי החתונה יצא לנו לנסוע לבקר חבר בלוס אנג'לס ואיכשהו התגבש רעיון של לנסות את מזלנו בניו-יורק. ארזנו הכל. השארתי מאחורה את המשרה הטובה ואת החיים הנוחים שהיו לי. לא ידעתי למה אני מכניס את עצמי. הכרתי את לוס אנג'לס החמימה והכיפית אבל מצאתי את עצמי נוחת בניו-יורק, בשלג ובקור, עם אשה בהריון, בחודש שביעי. שמונה שנים עברו מאז, ואנחנו עוד כאן".

     

    "יש לי שתי בנות ואני אבא גאה ושמח" ()
    "יש לי שתי בנות ואני אבא גאה ושמח"

     

    מה אתה עושה בניו-יורק?

    "מסתבר שהגעתי עם מקצוע מבוקש. חיפשתי את עצמי במסעדות היי-קלאס במנהטן. כיוונתי גבוה וניסיתי לפנות דווקא לקהל הלא-ישראלי. משום מה רצה הגורל למקם אותי במקום אחר, ככה מצאתי את עצמי שף במסעדת גריל פוינט בקווינס, ה-מקום לאוכל ישראלי. אפילו בלי שציפיתי לזה, אני מאוד נהנה ממה שאני עושה. מצאתי פה בית חם ואני מרוצה. מהבוסים שלי, משה פרץ ושלמה סלע. מהעיר שאני גר בה. ובעיקר, מההזדמנות לשמח אנשים. לגרום גם להם להרגיש בבית".

     

    אילו רגעים במעבר לניו-יורק היו הכי קשים לך?

    "כל השנתיים הראשונות של ההתאקלמות. והכי קשה, זה שאשתי הייתה בהריון. הגענו אל הלא-נודע בחורף. והיינו צריכים לשכור דירה, למצוא עבודה, להתחיל חיים חדשים. זו הייתה התחלה קשה".

     

    מה היו הרגעים הכי מאושרים שלך כאן?

    "חוויתי הרבה רגעים מאושרים בחיי, בתור כדורגלן ובתור שף. אבל שום הצלחה מקצועית לא משתווה לרגע המאושר בחיי, שזה הלידה של בתי הבכורה והחיבור לבורא עולם שחשתי בעזרתה. גם עם אלפי שעות של לימודי תורה לא מגיעים לעוצמה של הרגע הזה".

     

    מה השאיפה שלך לעתיד?

    "יש לי שתי בנות ואני אבא גאה ושמח. כל החלומות הפרועים שהיו לי בעבר התגמדו ונשכחו מול המשפחה היפה שגידלתי פה. אני משתדל להיות אדם צנוע, שעובד קשה ונהנה מהדברים הפשוטים. בזמני הפנוי אני אוהב מאוד לרדת לים. מעל הכל, אני רוצה להיות מאושר בלי שום קשר לחומר. לא להיכנע למלחמה החומרנית שקיימת פה, לרדיפה אחרי הכסף. להיות תמיד במצב של אושר שמגיע מבפנים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים