שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הבית היהודי בעד חוק הגיוס: "פשרה היסטורית"
    ישראל ביתנו מתנגדת נכון לרגע זה, אבל בבית היהודי אמרו כי המפלגה תתמוך במסקנות הוועדה לשוויון בנטל, שנחשפו ב-ynet: "ברית בנט-לפיד הביאה לתוכנית מאוזנת שמכירה לראשונה בערך לימודי התורה". מה ההבדלים בין ועדות פלסנר לפרי?

    שיתוף הפעולה בין יו"ר יש עתיד יאיר לפיד לבין יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט "הביא לפשרה היסטורית" בנושא גיוס החרדים. כך אומרים גורמים בבית היהודי, שהבהירו כי המפלגה תתמוך בטיוטת החוק של הוועדה לשוויון בנטל בראשות ח"כ יעקב פרי, שפורסמה אתמול (יום ה') לראשונה ב-ynet.

     

    החשיפה הבלעדית ב-ynet של מסקנות ועדת פרי

    ומה דעתכם? ספרו לנו בפייסבוק ונספר לכולם

     

    לאחר שישראל ביתנו הודיעה כי נכון לרגע זה היא מתנגדת למתווה פרי ופירטה את דרישותיה, אמרו גורמים בבית היהודי כי "ברית בנט-לפיד הביאה לתוכנית מאוזנת שמכירה, לראשונה בתולדות המדינה,

    בערך לימודי התורה. זאת, לצד הכנסת החרדים למעגל השירות והעבודה". הם כינו זאת "פשרה היסטורית" ואמרו כי "הציונות הדתית חזרה להיות גשר בין כל חלקי החברה".

     

    מתווה פרי אמנם כונה גם על ידי אחרים "שינוי היסטורי", אך גם זכה לביקורת. עיקר הביקורת נסבה על כך שהוא מגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה לשלהי כהונת הממשלה, שכן תהליך הגיוס ייעשה בהדרגה בשלוש השנים הבאות, ויגיע לכדי חובת גיוס כללית רק ב-2016. בנוסף לכך, בניגוד להמלצות ועדת פלסנר, איננה מציעה הטלת סנקציות כלכליות על המועמד לגיוס, אלא דוגלת בסנקציות פליליות בכפוף לחוק - ענישה שעלולה להיות לא אפקטיבית לגבי ציבור גדול שרואה בהימנעות מגיוס הכרעה אידיאולוגית.

     

     

     

     

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

     

    שלוש השנים

    "המסמך הזה הוא בפירוש החמצה של הזדמנות היסטורית", אומר שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון) שייעץ לוועדה והתריע, לדבריו, בפני היו"ר שלה כי התוכנית איננה מובילה לשוויון בנטל. "זה דו"ח פחדני שאומר 'בואו לא נתעמת עם החרדים ונשאיר את זה לממשלה הבאה, שראש הממשלה הבא ישבור את הראש'. זהו חוק טל משופר".

     

    פרופ' ידידיה שטרן, חבר בוועדת פלסנר, סבור שההמלצות יביאו לכך שבשלוש השנים הקרובות מספר המתגייסים החרדים לצה"ל יקטן משום שהן מאפשרות לבני 18 ומעלה להימנע מגיוס. "לאחר שלוש שנים זה כביכול אמור להשתנות וההמלצות פועלות בכיוון נכון, אבל שלוש שנים בפוליטיקה הישראלית זו תקופת זמן גדולה מאוד וזה סיכון גדול לדחות הישגים בשלוש שנים. אז יכולים לחזור החרדים לקואליציה ולמנוע את מימושם".

     

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

     

    לעומתם, ח"כ שאול מופז אמר כי המתווה שמציעה ועדת פרי דומה למתווה לשוויון בנטל שהגישה קדימה במהלך כהונת הממשלה הקודמת: "זהו מתווה טוב", אמר מופז. "אני שמח מאוד שהיה לי חלק נכבד בהעלאת הנושא הזה על סדר היום. התוכנית שלי ושל הח"כ לשעבר יוחנן פלסנר הייתה הבסיס לכל המשא ומתן הקואליציוני שבסופו קמה הממשלה הזאת. כולי תקווה שהמתווה יעבור בחקיקה בכנסת".

     

    יו"ר ועדת פרי, השר יעקב פרי מיש עתיד אמר לאחר שטיוטת הצעת החוק הוגשה למזכירות הממשלה כי "מדובר בתיקון היסטורי לחוק שירות ביטחון אשר קובע כי כולם נושאים בנטל". פרי הוסיף כי "כולי תקווה שנצא לדרך חדשה שתשנה את המציאות החל מחודש אוגוסט הקרוב".

     

    הסנקציות

    ביולי 2012 הגיש ח"כ יוחנן פלסנר את המלצות הוועדה שבראשה עמד שדנה אף היא בשוויון בנטל. עיקרי מסקנותיה היו החלת גיוס לכול בתהליך הדרגתי שיתחיל עם חקיקת החוק. הסנקציות שנועדו להניע חרדים להתגייס לשירות כללו גם סנקציות אישיות נגד המועמד לגיוס – קנס כספי למשתמט, שלילת הטבות בתחומי ארנונה והטבות דיור, ביטול מלגת כולל – ובהמשך מעבר הדרגתי לענישה פלילית. לעומת זאת, ועדת פרי מסתפקת בקביעה כי "אי התייצבות תביא להחלת סנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון (פליליות) והנהוגות כיום מכוח החוק".

     

    "ועדת פלסנר קבעה סנקציות כלכליות כי הבינה שאי אפשר לעצור אלפי חרדים", אומר אילן. "אי אפשר להשתמש באיום המעצר נגד ציבור מאורגן שכזה ואם אין דרך לאכוף באמת את חובת השירות לכול, אז התוכנית הזו פשוט לא ישימה. הסנקציות הכלכליות מוטלות על הישיבות, לא על האברכים".

     

    חרדים מפגינים בירושלים נגד הגיוס לפני שבוע. "יהיה כאן מרי אזרחי" (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    חרדים מפגינים בירושלים נגד הגיוס לפני שבוע. "יהיה כאן מרי אזרחי"(צילום: אוהד צויגנברג)

     

    כוח משטרה בהפגנת החרדים נגד הגיוס (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    כוח משטרה בהפגנת החרדים נגד הגיוס(צילום: אוהד צויגנברג)

     

    פרופ' שטרן משתמש במילים חריפות עוד יותר לתיאור הבחירה בסנקציות פליליות: "מדובר בהטמנת פצצת זמן בחברה הישראלית. בעוד שלוש שנים יהיה פה מרי אזרחי ואלפים יובלו לכלא וכל אדם שרוצה בשיתוף של החברה החרדית בחברה הישראלית צריך להתנגד".

     

    "בעוד שלוש שנים, אחרי 1,800 פטורים, כל מי שלא ילכו לצבא או לשירות אזרחי ילכו לכלא. זה לא ריאלי מבחינה סוציולוגית. דווקא בגלל הסעיף הזה הם לא ילכו לצבא תחת האתוס של קידוש השם, בבחינת 'וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ'. המכשיר הפלילי הוא לא המכשיר הראוי לגיוס לצה"ל מתרבות שלא עברה תהליך ארוך של היטמעות בחברה".

     

    מספרי המתגייסים

    מספר המתגייסים שנקבע ביעדים הנוכחיים של ועדת פרי צנוע ממה שתבעה ועדת פלסנר: בשנת 2013 אמורים להתגייס 3,300 חרדים, לעומת 3,800. שנה לאחר מכן מבקשת ועדת פרי לגייס 3,800 חרדים לעומת 4,600 לפי ועדת פלסנר, בשנת 2015 אמורים להתגייס 4,500 חרדים לעומת 5,400 לפי ועדת פלסנר ובשנה שלאחר מכן – 5,200 במקום 6,000.

     

    דור המעבר

    המושג "שוויון בנטל" אינו נוגע לתלמידי ישיבות שמלאו להם 22 ביום כניסת החוק. על פי ההמלצות בטיוטת הוועדה, הם יכולים למצוא את עצמם מחוץ לחובת השירות אם יבחרו לא להתגייס לאף אחד המסלולים. הם "יופנו לנציגי ההכוון התעסוקתי של משרד הכלכלה ורק לאחר מכן יוענק להם פטור משירות", נכתב בטיוטה. כך עשויים 25 אלף אברכים להיות פטורים משירות.

     

     (צילום: בני דויטש) (צילום: בני דויטש)
    (צילום: בני דויטש)

     

    ועדת פלסנר קבעה כי בני 26 ואילך יקבלו פטור מיידי. על פי הוועדה, בני 22 עד 26 בעת כניסת החוק לתוקף ייחשבו באופן אוטומטי ל"מתמידים", ללא הגבלה מספרית.

     

    פרופ' שטרן מצביע על בעייתיות בגיוס "דור המעבר" - תלמידי ישיבות שמלאו להם 18 ביום כניסת החוק וטרם הגיעו ל-22. "הם יכולים לבחור בין גיוס לבין דחייה עד גיל 24 ואז פטור. אז למה שיילכו לצבא? הם צריכים להישאר עוד שנתיים בישיבה ולא לשלם את המחיר הכבד של הליכה לצבא במגזר החרדי. סבירות גבוהה שמספר המתגייסים לצה"ל בדור המעבר יירד כי הם יודעים שיקבלו פטור בגיל 24".

     

    "מעבר לזה, פוטרים את החרדים מעל גיל 22 מכל חובה. איך בג"ץ שפסל את חוק טל יאשר את הסעיף שמאפשר לחרדים מעל גיל 22 לקבל פטור?" תוהה שטרן.

     

     (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
    (צילום: אלעד גרשגורן)

       

    המתמידים

    אפילו מספר הפטורים ל"מתמידים" או "עילויים" גדל. הוועדה הנוכחית מגדילה את הפטור ל- 1,800 "מתמידים" לעומת 1,500 שהציעה ועדת פלסנר. תהליך קבלת מעמד "מתמיד" זהה בהמלצות שתי הוועדות - ועד ראשי הישיבות נדרש להגיש רשימה של בחורים מתאימים לדעתו לאישור שר הביטחון.

     

    אף שהיה חבר בוועדת פלסנר שקבעה הליך פטור זהה, פרופ' שטרן מזהיר מפני כשלים ושחיתות בתהליך בחירת מקבלי הפטור. "איך קובעים מי מתמיד ומי לא? על פי ההמלצות בטיוטה, הסמכות היא של שר הביטחון אבל 'שר הביטחון יקבע בשים לב לרשימה שתוגש על ידי ועד ראשי הישיבות'. הפירוש לכך הוא שמדינת ישראל מוכנה להפריט את השאלה מי יתגייס ומי לא. גוף פרטי, ועד ראשי הישיבות, יקבע אם פלוני יישאר בישיבה או ילך לצבא. האם זו הכוונה? אילו לחצים יופעלו על הוועד? האם הנכד של האדמו"ר מגור יגויס? פרוטקציה? שוחד? גוף פרטי יקבע". 


    פורסם לראשונה 23/05/2013 23:09

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים