שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אורי קופר

    גרמניה שוב מחולקת: כשדורטמונד ובאיירן נפגשות

    זה התחיל ב-95' ונמשך עד היום. ההתגרות של מתיאוס, העריקה של היצפלד, המכות ב-2001 והבגידה של גצה הפכו את היריבות בין דורטמונד לבאיירן לאחת מהגדולות בכדורגל העולמי. רגע לפני גמר הצ'מפיונס (21:45) - הפרק הדרמטי ביותר בסיפור - שורשי הסכסוך

    שלוש פעמים נפגשו שתי קבוצות מאותה מדינה בגמר ליגת האלופות. בכל המקרים - ולנסיה וריאל מדריד, מילאן ויובנטוס, מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי - זה היה פיקנטי, אבל לא יותר. לא היתה יריבות ארוכת שנים, לא התחממות שורפת בשבועות שקדמו למשחק, לא ריב חברתי או פוליטי, בטח לא שנאה. הגמר בין באיירן מינכן לדורטמונד הוא סיפור אחר. יש בו כל אחד מהפרמטרים האלה.

     

    עוד ב-ynet ספורט

      

    השם שנותנים למשחק, "דר קלאסיקר", הוא אולי חדש יחסית, אבל היריבות בין באיירן לדורטמונד נמצאת בכותרות כבר שני עשורים. ככה זה כששתי קבוצות מתחלקות ב-16 מ-20 האליפויות האחרונות.

     

    באיירן מינכן. הבייבי הלאומית (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    באיירן מינכן. הבייבי הלאומית(צילום: רויטרס)

     

    בורוסיה דורטמונד. קבוצת הסוציאל דמוקרטים  (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    בורוסיה דורטמונד. קבוצת הסוציאל דמוקרטים (צילום: רויטרס)

     

    באיירן היא הבייבי הלאומית. הקבוצה העשירה שבין אוהדיה נמצאת הקנצלרית אנגלה מרקל. דורטמונד היא קבוצת הסוציאל דמוקרטים וגרהרד שרדר, קודמה של מרקל כבוס של גרמניה, נוהג ללבוש את הצעיף הצהוב-שחור. באיירן

    מייצגת את בוואריה מהדרום, חבל ארץ שתושביו מכנים אותו "מדינה חופשית", עניין נדיר בגרמניה. דורטמונד מייצגת את האיזור התעשייתי של חבל הרור בצפון. מספיק לראות את ההבדל בין האצטדיונים, שבנויים בסגנון שונה לחלוטין, כדי להבין את ההבדל במהות הקבוצות.

     

    עד אמצע שנות ה-90 לא היתה יריבות אמיתית בין באיירן לדורטמונד, בעיקר כי האחרונה היתה חלשה מדי, אבל בשנת 1995 הכל השתנה. המאמן אוטמר היצפלד (אז בן 45, בדיוק בגילו של יורגן קלופ כיום) הגיע לדורטמונד ובעזרת "הקוורטט הצהוב" - מיכאל צורק, מתיאס זאמר, אנדי מולר וקרל-היינץ רידלה - הוביל את דורטמונד לשתי אליפויות גרמניה ראשונות. צורק הוא היום המנהל הספורטיבי של דורטמונד. זאמר באותו תפקיד בבאיירן ועוד נחזור אליו.

     

    מחנות האוהדים. היריבות החלה רק ב-1995 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מחנות האוהדים. היריבות החלה רק ב-1995(צילום: רויטרס)

     

    לותר מתיאוס ואנדי מולר בתמונה המפורסמת מ-1997 (צילום: גטי אימג'ס) (צילום: גטי אימג'ס)
    לותר מתיאוס ואנדי מולר בתמונה המפורסמת מ-1997(צילום: גטי אימג'ס)

     

    בבוואריה לא אהבו את הפריחה מהצפון. ראשי המועדון, כך לפי שמועות באותה תקופה (שחלקן אומתו עם השנים) החלו להפיץ שמועות על שחיתות בדורטמונד והוסיפו לכלוכים שונים. ב-1997, אחרי שתי האליפויות של דורטמונד, באיירן החזירה לעצמה את התואר. המשחק בין השתיים באותה עונה הביא איתו את אחת התמונות הזכורות ביותר בכדורגל העולמי באותם שנים. לותר מתיאוס של באיירן נעמד מול פרצופו של אנדי מולר וסימן בעזרת אגרופיו תנועה של בכי. מולר לא הגיב, אבל הרגיש מושפל.

     

    התגובה של דורטמונד מיד לאחר מכן היתה הזכייה ההיסטורית בליגת האלופות. העונה, בדיוק כמו אז, באיירן החזירה את הצלחת אחרי שבילתה שנתיים בדורטמונד. האם זה אומר שגם הפעם בורוסיה תזכיה בצ'מפיונס? עוד מעט נדע.

     

    צפו בבעיטת הקונג-פו של קאן

     

    אוטמאר היצפלד ולותר מתיאוס. הובילו את באיירן ל-6 אליפויות (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    אוטמאר היצפלד ולותר מתיאוס. הובילו את באיירן ל-6 אליפויות(צילום: רויטרס)

     

    היצפלד עזב את דורטמונד אחרי שהניף גביע האלופות ושנה לאחר מכן הנחית את הפצצה כשחתם בבאיירן. זו היתה - אפילו לפני שידענו שיביא לבאיירן 6 אליפויות ופעמיים את ליגת האלופות - חתיכת בגידה, שהלהיטה עוד יותר את התחרות בין שתי הקבוצות. את הראייה לעלייה בהסלמה סיפק אוליבר קאן ששלח בעיטת קונג-פו לחלוץ דורטמונד סטפן שפויזאט ונשך את החלוץ השני, הייקו הרליך, בפניו.

     

    "היריבות הזאת נבנית עם השנים", אמר לפני מספר שבועות שוער דורטמונד רומן וידנפלר, "לאט לאט היא הופכת יותר ויותר להיות כמו ברצלונה נגד ריאל מדריד. שתי קבוצות חזקות, שתי ערים שונות".

     

    צפו ב"משחק הכסאח" מ-2001
     
    רומן ויידנפלר. דורטמונד - באיירן או בארסה - ריאל? (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    רומן ויידנפלר. דורטמונד - באיירן או בארסה - ריאל?(צילום: Gettyimages)
     

    השיא הגיע בשנת 2001 במה שקרוי "משחק הכסאח". שיא בונדסליגה של 15 כרטיסים - 12 צהובים ו-3 אדומים - נרשם באותו ערב. סטפן אפנברג וביצ'נטה ליזארזו ראו אדום מצד אחד, אבאנילסון מהצד השני. זה היה משחק קריטי במירוץ לאליפות והוא הסתיים בשוויון. בסוף העונה באיירן זכתה בתואר והוסיפה גם את גביע האלופות.

     

    סבסטיאן קל, אז קשר פרייבורג והיום הקפטן של דורטמונד, סיכם באותה תקופה בבאיירן. דורטמונד גרמה לו לשנות דעתו ברגע האחרון. בבאיירן לא אוהבים אותו עד היום, אבל זה כלום לעומת רגשות האהבה-שנאה שחשים אוהדי דורטמונד כלפי קפטן אחר מהעבר, מתיאס זאמר, שלא רק היה הקפטן שהניף את גביע האלופות אלא גם אימן את דורטמונד לאחר שפרש והוביל אותה לאליפות. לפני שנה זאמר הפך למנהל המקצועי של באיירן דווקא. הוא וצורק, חברים מאותם ימים יפים בשנות ה-90, הפכו ליריבים.

     

    מתיאס זאמר מול יורגן קלופ. זאמר הפך ליריב דורטמונד (צילום: AP) (צילום: AP)
    מתיאס זאמר מול יורגן קלופ. זאמר הפך ליריב דורטמונד(צילום: AP)

     

    אוהדי דורטמונד לא סולחים לגצה (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    אוהדי דורטמונד לא סולחים לגצה(צילום: Gettyimages)

     

    זאמר הוא אחד הנאשמים במה שמכונה בתקשורת הגרמנית "דר טרנספר האמר" - העברת הפטיש – הכינוי לעריקה של כוכב דורטמונד מריו גצה

    לבאיירן. גצה הוא לא סתם שחקן בדורטמונד. הוא נמצא בקבוצה מגיל 9 והשחקן הצעיר ביותר שהופיע בנבחרת גרמניה מזה 54 שנים.

     

    כשבאיירן הודיעה על רכישתו, בזכות סעיף שחרור של 37 מיליון יורו (ההעברה הגדולה ביותר בהיסטוריה בין שתי קבוצות גרמניות) היו אוהדי דורטמונד ששרפו את חולצתו. במשחק האחרון בין הקבוצות הניפו האוהדים הצהובים-שחורים שלט שקבע: "רדיפת בצע מראה ממה עשוי הלב - לך תזדיין, גצה". הבלם מטס האמלס אמר שהוא מבין את האוהדים.

     

    מריו גומז במשחק האחרון בין הקבוצות. סמל להתפתחות היריבות (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    מריו גומז במשחק האחרון בין הקבוצות. סמל להתפתחות היריבות(צילום: Gettyimages)

     

    הפרק הדרמטי עוד לפנינו (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    הפרק הדרמטי עוד לפנינו(צילום: EPA)

     

    המשחק הזה לפני שלושה שבועות, שלא קבע דבר, היה סמל להתפתחות היריבות המדוברת. ראפיניה הורחק לאחר שנתן מרפק לקובה. קלופ התקוטט עם זאמר. מולר התעמת עם סנטנה ובואטנג עם לבנדובסקי. לפני המשחק החליטה הנהלת דורטמונד לבטל את ארוחת הצהריים המסורתית המשותפת להנהלות והמנכ"ל האנס-יואכים ווצקה אמר: "למה אנחנו צריכים להעמיד פנים שהכל זה שלום, שמחה ופנקייקס כשזה לא כך? לחיצת יד תספיק".

     

    "אני חושב שהמשחקים בין הקבוצות לעולם לא יהיו ידידותיים", אמר אז שוער באיירן מנואל נוייר, "אם היתה לזה תקווה היא הסתיימה העונה". אבל העונה עצמה לא הסתיימה. לפחות לא עד היום. כי הערב, ולא משנה התוצאה, יירשם הפרק הדרמטי ביותר ביריבות הגדולה שנבנית בכדורגל הגרמני.

     

    לחשבון הטוויטר של אורי קופר: https://twitter.com/CoopSport

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אריה מליניאק
    מומלצים