שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בין עורכי דין לעורכות דין
    בהנהלת בתי המשפט קיים רוב גדול לנשים, בעוד שבבית המשפט העליון דווקא יש רוב גברי. בחברות המובילות בסקטור הפרטי יש רוב לעורכות הדין, בעוד שבצמרת משרדי עורכי הדין יש רוב גברי. למה זה המצב?

    פערי השכר בין נשים וגברים במשק הישראלי הינם לרעת הנשים, אך ישנם דגשים מיוחדים שמאפיינים את הסקטור המשפטי.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    תחיית החרדיות / נפתלי רוטנברג

    ארץ קשוחה, ילדים טובים / ליאור פרג'

    עתידנו לאן? לא רחוק, כנראה / אורי רשטיק

     

    הנתונים מלמדים שבעוד בהנהלת בתי המשפט קיים רוב דומיננטי של כמעט 80% נשים. מתוך

     כלל הפרקליטים בשירות המדינה כשני שליש הן נשים, ובבתי המשפט השלום והמחוזי קיים כמעט שוויון בין גברים לנשים, הרי שבבית המשפט העליון יש רוב גברי של כ-75%.

     

    מבט אל הסקטור הפרטי מלמד כי בעוד בכ-55% מהחברות המובילות במשק, בראש המחלקה המשפטית עומדת עורכת דין, רק ב-13% מ-100 משרדי עורכי הדין הגדולים והבינוניים נמצאת שותפה מובילה בראש המשרד. ב-23% משרדים נמצאת שותפה בכירה כחלק מהנהלת המשרד ואילו ב- 64% מהמשרדים לא נמצאת שותפה בדרגת הניהול או הובלת המשרד.

     

    הפערים מתבטאים גם בשכר עורכי הדין השכירים ומשיכות השותפים. במשרדים הקטנים פערי השכר בשנים הראשונות הינם 12%-15% והללו מתחדדים עם העלייה בוותק ומגיעים עד 31.5% בממוצע בשנים שביעית ושמינית. לאחר השנה השמינית הפערים קטנים ולו מהסיבה שגברים רבים במשרדים אלו, שאינם הופכים לשותפים, עוזבים את המשרד.

     

    במשרדים הבינוניים-גדולים ובבוטיקים כמעט ואין כל פערים בשכר בין נשים לגברים עד לשנה הרביעית, כאשר מהשנה החמישית ואילך מודגמים פערים בין כ-4.5% בשנים חמישית ושישית ועד ממוצע של 12% בשביעית ובשמינית.

     

    הפערים במשרד עורכי דין הינם בין השאר מהסיבה שמשרד עורכי דין הינו ארגון ששותפיו הינם כוח הייצור והניהול המקצועי המרכזי. זהו ארגון בעל סביבת עבודה אינדיבידואלית, תחרותית ואינטנסיבית. במשרד עורכי דין יכול אדם למצוא עצמו מסיום הלימודים ועד יציאתו לגמלאות, כלומר כמעט כל חייו המקצועיים.

     

    שעות השקעה

    אפיונים ארגוניים אלו ונוספים יוצרים מצב שבו התקדמותו של עורך דין במשרד נבחנת, בין השאר, בשעות השקעה ביום העבודה, זמינות ומחויבות ללקוח מעבר לשעות העבודה, ביצועים, עבודה על פי יעדים פיננסיים ואחרים וכדומה.

     

    מול מסגרת הקריירה המאוד ייחודית של משרדי עורכי הדין עומד מבנה התא המשפחתי הנוכח עדיין במרבית בתי האב בישראל. בתא משפחתי זה קיים עדיין מצב שבו האישה נושאת ברובו של עול ניהול התא המשפחתי. שילוב תפקידה ה"דואלי" של אישה הן בסביבת העבודה שלה והן בבית, מייצר קשיים וחסמים רבים בכל מתווה קריירה, אך בעיקר מודגש הדבר בפרמטרים המאפיינים משרדי עורכי דין. שכן לעורכת הדין אין יכולת לבלות את כל שעות היום הארוכות אותן מבלים הגברים במשרד הן כשכירות ובוודאי כשותפות.

     

    עורכות דין אינן נופלות מעורכי דין, הגברים, ביכולות המקצועיות או הניהוליות שלהן. עורכות דין משמשות בתפקידי שיפוט או יעוץ משפטי הבכיר ביותר, כשלתפקידים אלו נדרשים כישורים מקצועיים וניהוליים מהמדרגה הראשונה. כמו כן עורכות דין אלו מנהלות לעיתים עשרות עורכי דין ועובדים במחלקות המשפטיות הגדולות ומשמשות כמרכיב מרכזי בצמתי קבלת החלטות וכסף של ארגונים גדולים.

     

    כך גם במשרדי עורכי דין, ניסיוננו בניתוחי ביצועים ויעילות במאות משרדים, מלמד
    שבמרבית המקרים ניהול הזמן, השעות והיעילות של נשים אינו נופל מביצועי הגברים ולעיתים אף עולה עליהם. ובמילים אחרות במונחים של תפוקה וניהול זמן ואולי בגלל האילוצים השונים הקיימים להן, הנשים מצליחות להיות אפקטיביות יותר.

     

    עוד עולה מניתוח של שיחות הערכה של עובדים במשרדים שאין כל פער בדגשים הניהוליים או המקצועיים, שבהם הוערכו עורכי דין או עורכות דין במשרדים, כמו גם בנושאים של שירותיות יחסי אנוש וכדומה. גם בנקודה זו עורכות דין אינן נופלות מעורכי דין ובחלק מן הנושאים עולות על הגברים.

     

    הכותב הוא מנכ"ל חברת GLawBAL, יו"ר המושב "משרדי עורכי דין- שונות והתמודדות בעולם תחרותי" בכנס השנתי ה-13 של לשכת עורכי הדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים