שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך ישנה הגז את חיינו
    קופת המדינה תהנה מתגמולים של עד 54 מיליארד דולר, מחיר החשמל יירד ב-15%-30% החל מאפריל 2015, וקצב הצמיחה יתגבר ב-1% כבר השנה. יצוא הגז לחו"ל יוצא לדרך - כך הוא ישפיע על המשק, ועל כיסו של כל אזרח ואזרח
    ממשלת ישראל תאשר ביום ראשון יצוא של הגז הטבעי שהתגלה מול חופי ישראל, תוך שמירה של 60% מהגז לשימושי המשק הישראלי. בעקבות אישור מכסת היצוא, תתחיל הזרמה של כסף ממכירת הגז למדינות בחו"ל לתקציב המדינה ולקרן הלאומית לניהול רווחי הגז. בנוסף, יותר ויותר מפעלים יעברו לייצור חשמל בגז, בעקבות הבטחת המכסה שתוקצה לשימוש המשק המקומי. כמו כן, צפויה הוזלה הדרגתית של מחיר החשמל לצרכנים.

     

    אילו שינויים יתרחשו בכלכלה הישראלית בעקבות ההחלטה, וכיצד הם ישפיעו על הכיס של כל אזרח ואזרח? סיכמנו את השפעת ההחלטה על המשק בארבעה תחומים: השפעת התמלוגים על תקציב המדינה, ההוזלה הצפויה במחיר החשמל, השפעת הגז על הצמיחה והתעשייה והשפעתו על יוקר המחיה.

     

    ההכנסות למדינה: 54.2 מיליארד דולר

    בעקבות אישור מכסות היצוא ומכסות המכירה למשק המקומי יוכלו חברות הקידוח להתחיל במכירת הגז ללקוחות בחו"ל. בגין הרווחים ממכירת הגז ישלמו החברות תמלוגים לקופת המדינה בשיעור של 12.5% מההכנסות ומס חברות בשיעור של 26.5%, אשר יועברו ישירות לקופת המדינה ומשם לתקציב. בנוסף לכך, ישלמו החברות מס רווחי יתר שיועבר ישירות לקרן לאומית לניהול רווחי הגז.

     

    הקרן תנוהל על ידי יחידה מיוחדת בבנק ישראל שתשקיע את הכסף במיזמים כלכליים בעולם. הריבית שתצטבר בגין ההשקעות תועבר לתקציב המדינה ותשמש להגדלת תקציב הביטחון ותקציב החינוך. הכסף שבקרן לא יועבר לתקציב המדינה ורק במקרים כמו מלחמה, אסון טבע או מיתון חריף, תוסמך ועדה בראשות שר האוצר להוציא ממנה כסף.

     

    על פי הערכה שנעשתה בבנק ישראל, כבר השנה תתחיל המדינה ליהנות מהתמלוגים על מכירת הגז, שיועברו ישירות לתקציב. בשנים 2013-2017, יעמדו הכנסות המדינה מתמלוגים על הגז על סכום מצטבר של כ-3 מיליארד דולר. עד 2037 יגיעו ההכנסות לרמה מצטברת של 54.2 מיליארד דולר.

     


    הכנסות המדינה מהגז: במיליארדי דולרים

    הכנסות המדינה מהגז: במיליארדי דולרים
    תקופה העברה לתקציב העברה לקרן
    2013-2017 2.9 0
    2018-2022 6.9 3.9
    2023-2027 14.4 10.9
    2028-2032 14.1 24
    2033-2037 15.9 33.2

     

    כאן המקום לציין כי העובדה שהכנסות המדינה יגדלו לא בהכרח אומרת שתקציב המדינה יגדל. על פי חוק, גודלו השנתי של תקציב המדינה נקבע בהתאם לקצב הצמיחה במשק וליחס החוב תוצר. כלומר, גם ההכנסות ממסים גדלות, אין זה אומר שהכנסת רשאית לתרגם אותן מיידית להוצאות. אך הגידול המשמעותי בהכנסות צפוי לצמצם את היקף החוב של הממשלה ותהליך זה, לצד הגידול הצפוי בצמיחה, יביא בסופו של דבר להגדלת התקציב.

     

    הקרן לניהול רווחי הגז תקבל כסף רק מהמיסוי של רווחי היתר של חברות הקידוח. מכיוון שבהתאם להמלצות ועדת ששינסקי, רווחי היתר יחושבו רק לאחר שהחברות יחזירו את ההשקעה הראשונית שלהן ועוד 50% מההשקעה, לא צפויה גבייה של מס רווחי יתר לפני שנת 2018.

     

    החל משנה זו, תתחיל הקרן לצבור הכנסות, עד שבשנת 2037 צפוי ההון הצבור בה להגיע לרמה של 33.2 מיליארד דולר. הריבית על קרן זו, כמה מיליארדי דולרים בשנה, תועבר כאמור לתקציבי החינוך והביטחון.

     

    התפלגות הכנסות המדינה מהגז (גרף: בנק ישראל) (גרף: בנק ישראל)
    התפלגות הכנסות המדינה מהגז(גרף: בנק ישראל)

     

    בעתיד: מחיר החשמל ירד ב-15%-30%

    גז טבעי הוא מקור נקי וזול יותר לייצור חשמל, ותחילת ההזרמה של גז מהמאגרים לתחנות הכוח בישראל תשפיע על מחיר החשמל לצרכנים. בכמה ירד מחיר החשמל?

     

    כיום, מחיר החשמל בישראל גבוה בכ-30% ממחירו בשנת 2010. זאת, לאחר שהזרמת הגז הטבעי מהמאגרים בחצי האי סיני הופסקה בעקבות ההפיכה במצרים. הפסקת השימוש בגז המצרי הכריחה את חברת החשמל לעשות שימוש בסולר ובפחם, מה שגרם לה להפסד מצטבר של כ-8.5 מיליארד שקל.

     

    את ההפסד אמורה החברה לאזן באמצעות שמירה על מחיר החשמל הגבוה עד אפריל 2015, ולאחר מכן מהוזלתו בהדרגה ולא בבת אחת. לאחר שתסתיים ההוזלה ההדרגתית של מחיר החשמל הוא אמור לחזור לרמות של 2010 ואף לרמות נמוכות יותר. זאת, אלא אם כן יוחלט על רפורמה במשק החשמל בישראל.

     

    הרפורמה המדוברת, ששר האוצר הודיע לאחרונה כי הוא בוחן את יישומה, צפויה לכלול בין היתר העלאה של מחיר החשמל בכ-15%, על מנת לממן את יציאתם של 2,000 עובדים בחברת החשמל לפנסיה מוקדמת ולאזן את מצבה הפיננסי הכללי של חברת החשמל, שהיקף חובותיה עומד על למעלה מ-70 מיליארד שקל. במידה שיוחלט על העלאת מחיר החשמל לשם מימון הרפורמה, יעמוד מחירו בעקבות הזרמת הגז על כ-15% פחות ממחירו כיום וכ-15% יותר ממחירו ב-2010.

     

    כל החישובים הללו מתבססים, כמובן, על התנאים ששוררים כיום במשק האנרגיה, ותנאים אלה עשויים להשתנות בין רגע. הסכמי הרכישה שעליהם חתמה חברת החשמל עם החברות שמפיקות גז מהמאגרים, קובעים כי מחיר הגז יושפע גם ממדד מחירי האנרגיה האמריקני. כלומר, עלייה עתידית חדה במחירי הנפט או הפחם בעולם, עשויה להשפיע גם על מחיר הגז הטבעי ובעקיפין על מחיר החשמל.

     

    הגז יגיע לחשבון החשמל ב-2015 ()
    הגז יגיע לחשבון החשמל ב-2015

     

    התעשייה תעבור לגז – צפויה עלייה בצמיחה

    הממשלה החליטה להקציב כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב לצורכי המשק. קיימת מחלוקת האם מדובר בכמות נאותה או לא. אין מחלוקת על כך שההחלטה עצמה מייצרת וודאות והאי תגרום לעוד ועוד מפעלים המייצרים חשמל בעצמם לעבור לשימוש בגז במקום סולר.

     

    המעבר של התעשייה הישראלית לייצור חשמל בגז יוביל להוזלה משמעותית של הוצאות האנרגיה שלה ויהפוך אותה לתחרותית יותר מול תעשיות במדינות אחרות, בהתמודדות על קווים בינלאומיים. עובדה זו, לצד ההוזלה של החשמל לצרכנים, צפויה להוביל לגידול בצמיחה של המשק. בבנק ישראל, מעריכים את תרומת הגז לצמיחה של המשק הישראלי בשנה הקרובה ב-1% (3.8% עם הגז, במקום 2.8% בלי הגז).

     

    על פי נתוני משרד האנרגיה, היקף השימוש בגז טבעי, שעומד כיום על כ-7 מיליארד מטר מעוקב, יגיע עד שנת 2030 לכ-16.8 מיליארד מטר מעוקב. הגידול מיוחס במדיה רבה למעבר של יותר ויותר מפעלים לשימוש בגז.

     

    האם המחירים ירדו?

    הנעלם הגדול הוא עד כמה ישפיע הגז על יוקר המחיה הכללי בישראל. מצד אחד, אין סיבה שהמעבר לשימוש בגז לא יוזיל כל מוצר ומוצר. הרי החשמל הוא הוצאה משמעותית בכל עסק ועם הוזלתו, ניתן יהיה למכור מוצרים במחיר נמוך יותר ומבלי לפגוע ברמת הרווחיות.

     

    מצד שני, מחיר החשמל אינו הגורם היחיד שמשפיע על רמות המחירים במשק. תנודות בשער החליפין, עלויות רגולציה, המסים שמטילה הממשלה ומחירם של חומרי גלם אחרים משפיעים גם הם על מחירם של מוצרי צריכה. כמו כן, בענפים שאין בהם תחרותיות מספקת, יכולים היצרנים לשלשל את החיסכון בעלויות החשמל לגידול לכיסם באין מפריע.

     

    כלומר, הזרמת הגז למשק הישראלי טומנת בחובה הזדמנות להורדת יוקר המחיה בארץ. אך ללא היענות מצד הממשלה בדמות רגולציה נשכנית שתגביל מונופולים, הזדמנות זו לא תמומש.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים