בדרך לשיוויון
הכרעת בית המשפט העליון בוושינגטון המבטלת את ההגדרה החוקית של הנישואים כבין אישה וגבר בלבד מקרבת את אמריקה לאידיאל השיוויון המלא עליו הכריזה הצהרת העצמאות המקורית
הנשיא אובאמה הפתיע את האומה האמריקאית במהלך מערכת הבחירות לקדנציה שניה: הוא אמר חד וחלק מה שרבים חשבו אבל לא העזו לתת לו ביטוי, שאין שום סיבה למנוע מזוגות חד מיניים להינשא, ושהוא עצמו יתמוך בנישואים חד-מיניים. מולו עמד מועמד רפובליקאי, שנדרש להתייחס לאמירה הליברלית של אובאמה. רומני התפתל, ידע כי הרוח נושבת לכיוון של אובאמה, אבל לא יכול היה כמועמד של מפלגה שמרנית לומר דברים מעורפלים. הוא יצא בגלוי נגד מתכונת כזו של נישואים והדגיש כי נישואים הם ברית קדושה בין גבר לאשה.
ההחלטה שקיבל בית המשפט העליון השבוע ביטאה יותר מכל דבר אחר את העובדה כי אמריקה מחולקת, חצויה לשניים: 5 שופטים תמכו בביטול החקיקה מימי קלינטון שקבע כי נישואים יכולים להתקיים רק בין גבר ואשה. 4 שופטים התנגדו לביטול. לא היה זה מהפך, לא החלטה פה אחד: כמעט חצי חצי, ובזכותו של השופט אנתוני קנדי, התומך באופן כללי במעורבות גדולה יותר של השלטון הפדרלי בענייני המדינות, התקבלה פסיקה היסטורית: בית המשפט הראה כי הוא איננו מנותק מהרוחות החדשות הנושבות, מחוסר הנחת, של מחצית אמריקה הליברלית מהעובדה כי מתקיימת אפלייה חוקית בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות הומוסקסואלים. החוקה האמריקאית קובעת כי כולם שווים בפני החוק. אולם, עד כה רק 12 מדינות בארצות הברית וכן וושינגטון די.סי מאפשרות להומוסקסואלים להתחתן בתחומן. החלטת בית המשפט העליון שהתקבלה השבוע קבעה למעשה כי כולם שווים על פי החוק. היה זה ניצחון הליברליזם על השמרנות החשוכה, ניצחון השכל הישר על הדעות הקדומות, ניצחון שבני הקהילה ההומוסקסואלית חלמו עליו אבל היו ספקנים.
השמיים היו כחולים בהירים, לא היה בהם אפילו ענן אחד, ולמרות החום המעיק, כמעט ארבעים מעלות ובלי פינה אחת של צל, על מדרגות בית המשפט העליון בוושינגטון עמדו מאות חברי הקהילה והניפו שלטים הקוראים לשוויון אהבה ואחווה. הם באו מרחבי ארצות הברית כדי להיות שותפים לרגע היסטורי.
הם עמדו עטופים בדגלי הגאווה, נושאים את סמלי הקהילה, נוטפי זיעה ודמעות. חלקם כבר נשואים לבני זוגם, חלקם עומדים להינשא. שאגה עלתה מרחבת בית המשפט, יצאה הבשורה. הממתינים בחוץ, רובם צעירים, חלקם עשו את כל הדרך לבירה האמריקאית וישנו בלילה תחת כיפת השמיים כדי להיות בשורה הראשונה כאשר יצאו החדשות מהיכל המשפט. הם קפצו מהתרגשות כאשר הבינו שהפסיקה לטובתם. הם התחבקו והתנשקו. לאחר שנים של מאבקים הם קיבלו את מלוא ההכרה. "לא האמנתי שאגיע ליום הזה", התייפחה ג'ין, אשה מבוגרת על כסא גלגלים, "אני כבר מאוד חולה. בת זוגי מתה לפני ארבע שנים. עשיתי את כל הדרך מניו-יורק כדי להיות כאן היום. עכשיו אני אוכל למות בידיעה שניצחנו".
"שהחיינו", אמר ואן קאפל, בעברית, על מדרגות בית המשפט העליון כשהוא מוקף בחבריו מאירגון ההומוסקסואלים היהודים. "עכשיו אני לוקח את הרכבת חזרה לניו-יורק. המתנתי שעות להחלטה, אני חייב להגיע הביתה ולנשק את בעלי, מאט, ואת הילד שלנו, איתן".
השמחה הגדולה פרצה כאשר עורך הדין דייוויד בויס יצא מהאולם והתייצב מול המיקרופונים. בויס ייצג את אדית וינדזור, אלמנה בת 83, שעתרה לבית המשפט העליון אחרי שנדרשה לשלם סכום עתק במיסים על בית שהורישה לה בת זוגה לחיים, טיה ספייר, שמתה לפני שנים אחדות. השתיים נישאו בקנדה. אם וינדזור הייתה מתאלמנת מגבר, היא לא הייתה חייבת לשלם אפילו סנט אחד כמס. וינדזור, מתכנתת מחשבים, פיזזה על מדרגות בית המשפט העליון ונראתה קורנת מאושר. בצעדי ריקוד היא הצטרפה לעורך הדין בויס, שאמר למתקהלים סביבו בשפה פשוטה, נטולת מונחים משפטיים, מה החליט בית המשפט העליון דקות ספורות לפני כן: "אתם יכולים להתחתן עם מי שאתם אוהבים. אתם יכולים לקבל זכויות כמו כל זוג נשוי אחר, אתם יכולים להרשות לעצמכם לצאת הלילה לחגוג", בויס נתן את האות לתחילתה של מסיבה גדולה. הוא היה הראשון לפרשן למתכנסים את המילים המשפטיות הגדולות שיצאו מהעליון. השאגה הפכה לעצומה עוד יותר. סילביה, שהגיעה גם היא מניו-יורק, פרצה בבכי של הקלה. "עכשיו אני הולכת להציע נישואים לבת זוגי", היא אמרה. "אמנם יכולנו להתחתן בניו-יורק, אבל סירבתי עד כה, כי לא רציתי שנגדל ילדים באווירה שאנחנו משפחה שונה משאר המשפחות. לא רציתי שילדים יגדלו בעולם של אפליה. עכשיו אנחנו נתחתן ונאמץ לפחות שלושה ילדים. אני לא אצטרך לדאוג שאם משהו יקרה לי, מוות פתאומי בתאונת דרכים, בת זוגי אפילו לא תוכל לקבל את התנאים שיכול לקבל כל בן זוג. עכשיו הכל ברור, הכל מובן והכי חשוב, הכל חוקי. יש לנו מדינה נהדרת".
החלטת בית המשפט חלה על כל אמריקה, אבל אין בה כדי לאלץ מדינות, בהן יש איסור על נישואים חד-מיניים, לשנות את החוק. כל מי שהתחתן או יתחתן במדינות בהן החוק מאפשר זאת, יוכל לקבל ביטוח רפואי של בן זוג, הקלות מיסים של בן זוג, וההכרה הפדרלית היא גם לצרכי הגירה. למשל, אם לסבית מוושינגטון נישאה למהגרת מקולומביה, המדינה תצטרך לתת לבת הזוג את אותו מעמד קבוע לו זוכים בני זוג הטרוסקסואלים של אזרחים אמריקאים. החלטת בית המשפט חלה רק על נישואים אזרחיים ואין לה את הסמכות להתערב בנישואים המתקיימים במסגרת דתית. נישואים דתיים זה כבר סיפור אחר. במקביל קבע אתמול בית המשפט העליון כי האיסור על נישואים של בני אותו מין בקליפורניה הוא בניגוד לחוקה, מה שאומר שנישואים של הומוסקסואלים ולסביות מעתה הם על פי חוק גם במדינה זו.
הנשיא אובאמה, שתמך בנישואים אלה, היה בדרכו לביקור רשמי בסנגל (שם, אגב, יחסים הומסקסואלים אסורים לפי החוק). הוא מיהר לברך את בית המשפט העליון ואת הקהילה הגאה, ואמר כי החלטה זאת הפכה את אמריקה למקום טוב יותר.
הפסיקה החדשה תאתגר עכשיו עורכי דין רבים שינסו להעמיד למבחן בעיות חדשות שיצוצו בעקבותיה: האם, לדוגמה, הומוסקסואל ממיסיסיפי (שם אין היתר לנישואים חד מיניים) הכיר בן זוג בניו-יורק, שם נישאו השניים, אבל העדיפו לחזור למיסיסיפי, כי יש שם עבודה טובה יותר. האם הם יוכרו במיסיסיפי כבני זוג? התשובה מורכבת. אם אחד מהם יעבוד במשרה פדרלית, בן הזוג יוכל ליהנות מהטבות כחוק, אבל אם בן הזוג יעבוד במשרה שהיא שייכת למדינת מיסיספי לא ברור אם זו תאלץ לתת לבן זוגו הטבות. זו רק דוגמה אחת.
מה שקרה השבוע בבית המשפט העליון בארצות הברית הוא שינוי כיוון, שינוי אווירה, ויחלפו עוד כמה שנים מן הסתם עד שימצאו הפתרונות לכל הבעיות וספיחי האפליה שהתקיימה כאן בחוק עתה. למרות החום הגדול, ליברלים רבים רואים בפסיקה את תחילת הגלגול של כדור שלג חוקתי, שיביא לעוד ועוד שינויים שיהפכו את ההומוסקסואלים והלסביות בארצות הברית לאזרחים שווי זכויות מכל בחינה ואת אמריקה למדינה הקרובה יותר לאידיאל השיוויון המלא והצדק לכל.
