הישרדות בארץ-עיר עם יזנוב וחדף
ברגעים קשים של חום, חופש גדול ושיעמום תהומי, אין כמו לחזור לשורשים ולשחק במשחק "ארץ עיר" או "חי צומח דומם" (תלוי מהיכן אתם בארץ). כדי שתוכלו לגרוף את מירב הנקודות, הכנו לכם מדריך בזק בדרך לאליפות. חלק שני
לחלק הקודם - אותיות א'-ו'
זבוב, זאב, זברה, זמיר (כחול חזה), זחל, זיקית, זנבן
זהבן מחלל
אחת הציפורים הזרחניות והבוהקות שחולפות בישראל. ציפור השיר חולפת במספרים גדולים בישראל והבוגרים בחבורה מצדיקים את שמם - הם זכו בצבע צהוב עז ובוהק, עם כנפיים שחורות. הצבע המרהיב של נוצותיהם מתגמד לעומת הקריאות שלהן, שמצד אחד יכולות להמיס כל לבב אנוש בדמות שירה חלילית, אך מנגד, הצווחות המחרידות שלהם יכולות לשבור חלונות.
(צילום: דובי קלעי)
זרון
הזרונים הם עופות דורסים הפעילים ביום. בישראל ניתן לצפות בארבעה נציגים מהמשפחה, שחלקם נודדים דרך ישראל ואחרים מבלים בה את תקופת החורף. זרון סוף, זרון פס, זרון שדות וזרון תכול. מדובר בעופות דורסים בעלי התמחות בגלישה נמוכה בסמוך לגובה פני הקרקע כדי לצוד את טרפם. החל מיונקים קטנים, ציפורים, זוחלים ואפילו חרקים עסיסים כדוגמת החגבים.
זרון סוף (צילום: לירון זיו)
זבד
הזבד הוא טורף ממשפחת הגחניים המצוי באסיה ואפריקה.. הוא דומה לחתול קטן ולכן מרבית מחבריו זוכים לשם חתול סיבטי. באסיה הם סובלים מירידה במספרם עקב ציד למטרות מאכל. בשנים האחרונות התפתחה תעשייה המפיקה מגללי הזבדים פולי קפה יוקרתיים הנמכרים ברחבי העולם במחירים מופקעים. חלק מהזבדים נמצאים כיום בסכנת הכחדה ובגני חיות בעולם מנסים להרבותם בשבי, במידה שייכחדו מהטבע.
זיפיוס חלול חרטום
לוויתן בעל חרטום המזכיר במעט מקור של אווז. מגיע למשקל של כשלושה טון ולאורך של עד שבעה מטר. בטבע הוא חי בעיקר בקבוצות לא גדולות ומרבית מהפרטים שחיים בגפם הם פרטים זקנים. נוהג לחיות במים עמוקים וניזון בעיקר מדיונונים אך גם מדגיגים. נחשב לנפוץ בים התיכון. המידע עליו ידוע בעיקר תודות לפרטים שנסחפו לחוף. מצבו בטבע לא ידוע.
זעמן
בישראל ישנה משפחת זעמניים חביבה ובה חברים מספר נחשים לא ארסיים. למרות שאינם מצויידים בארס, הם נחשבים לחברים טובים לחקלאים כי הם מחסלים כמויות גדולות של מכרסמים מזיקים. מצד שני, אם מעצבנים אותם או כשהם מנסים להגן על עצמם, לא רק שהם יכולים לנשוך בעוצמה, אלא גם מצדיקים את מקור שמם - הם פשוט נראים זועמים ועצבניים כמו ישראלי מצוי בפקק תנועה טיפוסי באוגוסט לוהט.
אבל אם כבר משחקים בארץ-עיר, זה המקום להזכיר את אחד הזעמנים המקופחים והמעוכים ביותר בישראל - זעמן המטבעות. הזעמן המדובר דומה במראהו ובצבעיו לצפע המצוי. בעוד שהדמיון שלו לצפע הארסי מעניק לו סוג של שומר ראש וירטואלי בטבע מפני טורפים, כשזה מגיע למפגש עם בני אנוש, לרוב זה מסתיים רע לנחש כי מרבית האנשים מזהים אותו בתור צפע ארסי ומורידים עליו מעדר או מגרפה זמינה. בוידאו המצורף תוכלו לקרוא את סיפורו של זעמן המטבעות שסבל מטעות בזיהוי
זעמן מטבעות (צילום: גיא חיימוביץ')
זאב טלוא
ידוע גם בשם כלב בר אפריקני. הזאבים הטלואים חיים בלהקות גדולות באפריקה ומנצלים את יתרון הלהקה כדי לצוד יחד.
כיום הזאב הטלוא מצוי בסכנת הכחדה חמורה באפריקה ומספרו מוערך בפחות מ-5,000 פרטים בלבד. בקרן הטבע העולמית (WWF) מציינים כי החיכוכים עם בני אדם הולכים וגוברים. הזאבים הטלואים טורפים חיות בר, הם נתפסים במלכודות, נדרסים, נאלצים למצוא איזורי מחייה חדשים בעקבות גידול במספר התושבים ואיזורי החקלאות.
חתול, חמור, חוגלה, חולד ישראלי, חוטמן, חגב, חיפושית, חרגול, חוחית
חדף
אוכל חרקים קטן הדומה לעכבר עם חרטום משודרג. האף של החדף הוא מערכת ריגול גמישה שתכליתה לפצות על חוש ראייה גרוע למדי. בשילוב עם חוש שמיעה מפותח, הם מצליחים לצוד חרקים וחסרי חוליות, ואז לועסים אותן עם שיניים חדות. בישראל מצויים חדפים קטנים, חדף לבן שיניים, חדף זעיר וחדף הרמון המצוי רק בישראל. החדפים לרוב נסתרים ופעילים בעיקר בלילה. מי שכן מקפיד לראותם בלילה הם העופות הדורסים שצדים את החדפים.
חולון החוף
לא מדובר במשפט שבור של תייר מזיע שרוצה להגיע לבילוי בחוף הים הדמיוני של חולון, אלא דווקא בסרטן שאוהב לחיות בחולות חוף הים ומכאן שמו. סרטן חולון החוף לא צריך משכנתא כדי לקנות דירה ליד הים, אלא פשוט חופר לו גומה לחה ומתחפר בה. כשהוא רעב, הוא יאכל כל דבר הנקרה בדרכו. החל משאריות בעלי חיים, חרקים, מזון שנשאר בחוף תודות לרוחצים וגם סרטנים זעירים.
חדקונית
חיפושית המצויידת בחדק המשמש גם ככלי נשק וגם כאמצעי חישה. מאז סוף שנות התשעים, עולה לכותרות חדקונית דקלים אדומה, גברת פולשת שהיגרה לישראל מדרום מזרח אסיה, עקב נזקים קשים שהיא גורמת לעצי דקלים ברחבי הארץ.
בישראל ובעולם כולו מנסים לפתח שיטות לזיהוי מוקדם של עצים נגועים, מאחר שהדבר טומן בחובו סכנה גדולה לענף החקלאות של דקלי התמרים, וגם לתמותה של עצי דקלים הנפוצים מאוד ברחובות ערים בישראל, דבר שעלול לגרום להתמוטטותם ולסיכון חיי אדם.
חפרית מצויה (חפרית עין החתול)
החפרית המצויה היא דו חי חסר זנב, אך אל תתנו לשמה להטעות אתכם. היא כבר לא מצויה כל כך בישראל ואוכלוסייתה נחשבת לנדירה ובסכנת הכחדה. החפרית נוהגת להתחפר בקרקע ובמחילות הסמוכות לשלוליות חורף, שם הן מטילות את ביציהן וצדות חרקים וחסרי חוליות.
רק לאחרונה, עשרים וחמש שנה לאחר שנעלמו עקבותיה של החפרית המצויה, מבריכת חורף באזור געש במישור החוף, התגלו סימני חיים חדשים. חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ואנשי רשות הטבע והגנים מצאו ראשנים חיים של החפרית בעקבות סקר דו חיים שנערך במקום. לדבריהם, הצפרדע הנדירה נראתה באזור בסוף שנות השמונים, אך נעלמה עקב הזיהום של בריכת המים. בשנים האחרונות בעקבות שיקום האיזור שהביא לשיפור במימי הבריכה, שבה גם הצפרדע לאכלס אותה. בישראל נפוצה החפרית במישור החוף, הגליל העליון והגולן.
חוברה מדברית
החוברה המדברית הוא עוף קרקע מדברי גדול המצוי בסכנת הכחדה בישראל ובעולם. אחד המאפיינים בהתנהגות של החוברה, הדומה ליען קטן וחובב חרקים, הוא טקס החיזור המרהיב של הזכרים, הפוצחים בריקוד תזזיתי כדי להרשים את הנקבות.
בעוד שבשיגרה נוטות החוברות להסתתר ולהסוות עצמן מפני טורפים ומהחום הכבד, במהלך החיזור הזכרים מחליטים להבליט עצמם בשטח. הם רצים למרחקים של מאות מטרים תוך ניפוח נוצות החזה וציצית הראש כדי להרשים את הנקבות. בסוף השבוע שעבר נערכה הספירה השנתית של החוברות. אנשי רשות הטבע והגנים ביצעו את הספירה באזור חצרים וספרו מאה תשעים ושתיים חוברות בהשוואה למאה ושמונים אשתקד.
טווס, טרמיט, טיגריס, טמרין, טוקן
טפיר
יונק גדול שדומה לחזיר עם זנב קצר ואף ארוך המזכיר חדק של פיל שהתייאש בתחילת הדרך. בטבע ישנם ארבעה מינים של טפירים. שלושה מהם מצויים ביערות טרופיים באמריקה המרכזית והדרומית, ומין נוסף בדרום מזרח אסיה. כל מיני הטפירים מוגדרים על ידי איגוד השימור העולמי (IUCN) כבעלי חיים בסכנת הכחדה. שטחי המחייה הטבעים שלהם נעלמים כתוצאה מכריתת עצים והתרחבות שטחי חקלאות. באזורים מסויימים אף ניצודים הטפירים למטרות מאכל.
בתחילת השנה, גילו חוקרי האגודה לשימור חיות בר (WCS) בארצות הברית באמצעות מצלמות מעקב שהוצבו ביערות פרו ובוליביה, אוכלוסיה של 14,500 טפירים ברזיליים (טפיר דרום אמריקאי). היונקים הגדולים אותרו בשטחים של פארקים נידחים הסמוכים לגבול שתי המדינות.
טריסטרמית ים המלח
כל מי שהגיע לביקור באזור עין גדי, ערד, ים המלח ואפילו במרומי מצדה, קשה לפספס את אחת הנציגות הבולטות של האזור. טריסטרמית ים המלח, שזכתה בעבר לשם "זרזיר ים המלח", היא בעצם זרזיר שחי בישראל במרבית ימות השנה. לרוב, היא זוכה באתרי טיולים ובחופי ים המלח לכינוי "הציפור השחורה עם הכנפיים הכתומות" שגונבת אוכל בלי בושה מכל הבא ליד. לא רק שהיא כבר לא חוששת מבני אדם, אלא רואה בנו מקור אספקה מעולה לארוחות בכל שעות היממה. כשהיא לא תלויה בנו, היא צדה חרקים, ציפורים וגם לא מהססת לנבור במזבלות כדי למלא את הקיבה.
הצעות נוספות: טבלן גמדי, טסית בתים, טריטון הפסים
יחמור, ירגזי, יען, ינשוף, יונה, יתוש, יעל, יגואר
ירבוע
בישראל קיימים רק שני מיני ירבועים – מצוי וגדול - מדובר במכרסמים בגודל בינוני, בעלי עיניים גדולות. לירבוע הגדול רגליים אחוריות ארוכות ביותר המסייעות בהליכה וקפיצה בחול בחיפושם אחר מזון, כדוגמת זרעים וצמחים, מהם הם משיגים גם מים לשתייה.
ירבוע מצוי (צילום: גיא חיימוביץ')
בעת סכנה, הם מסוגלים לזנק למרחק אדיר של כשני מטרים ואף מנתרים לגובה של כמטר באוויר. הירבועים הגדולים , פעילים בעיקר בשעות הלילה ונוהגים להסתתר במחילותיהם בשעות היום. בזכות הזנב הארוך והחזק, הם המשמש לא רק לאיזון הגוף בעת הקפיצות, אלא גם כאמצעי הישענות בזמן מנוחה. עיקר האיומים על הירבועים בישראל הם התרחבות שטחי חקלאות ובנייה, וכן טריפה על ידי חתולי בית משוטטים באזורי יישובים.
ישימונית תמנע
השממית החביבה הזו, שנמצאת בסכנת הכחדה בישראל זכתה לשם ישימונית תמנע מאחר שאזור המחייה הוא מדברי והיא נפוצה באזור בקעת תמנע. היא נחשבת לאחד הישימוניות הגדולות בארץ. טורפת חרקים ובעת סכנה רוב הסיכויים שהיא תברח להתחבא מתחת לשיח או תקפא במקום.
(צילום: גיא חיימוביץ')
יזנוב
בישראל קיימים שני מיני יזנובים - יזנוב קטן וגדול. מדובר בעטלפי חרקים בגודל בינונים שזכו לשמם תודות לזנב העכבר. בישראל הם חיים בלהקות במערות עם אלפי פרטים ובלילה יוצאים לצוד חרקים לתולעת הציבור ומילוי הקיבה. תשמחו לדעת שהם חובבי יתושים וזבובים. בעבר עם הדברת אזורי המחייה של עטלפי החרקים, נפגעו שתי האוכלוסיות של היזנובים.
יסעור מצוי
היסעורים המצויים הם עופות ימיים, חולפים בישראל בעיקר בחודשי הקיץ באזור מישור החוף. הם ניזונים בטבע מדגים, סרטנים, דיונונים ופרוקי רגליים. בעולם האוכלוסיה של היסעורים המצויים מוערכת בלמעלה ממליון פרטים ועיקר הסכנות המאיימות עליהן הן פגיעה באזורי הקינון והילכדות בקרסי דיג בים.
הצעות נוספות: יאורית מצרית, ירקון, יפה זנב, יקרונית, ירקון
כבש, כלב, כלב ים, כריש, כרכן, כינים, כנימה
כח אפור
לטאות הכח הן הגדולות שבלטאות ארץ ישראל ונחשבות נדירות במיוחד. בשנים האחרונות הן נמצאות בסכנת הכחדה כתוצאה מצמצום שטחי בתי הגידול החוליים בישראל.
כח אפור צעיר (צילומים: גיא חיימוביץ')
כרוון מצוי
הכרוון הוא עוף קרקע הפעיל בעיקר בשעות הלילה. מצוייד בצמד עיניים גדולות וצהובות, מקור ארוך וחד, וצמד רגליים שמקנות לו מהירות רבה על פני הקרקע. המהירות בשטחים פתוחים מסייעת לו לצוד את טרפו - חרקים, זוחלים ומכרסמים קטנים. תודות לצבע נוצותיו הוא גם מצליח להסתוות היטב בשטחים חוליים.
כרוון מצוי (צילום: יהודה כץ)
כוס החורבות
יש לו שם, איך נאמר, מזמין להנחתה, אבל בכל זאת הוא אחד מדורסי הלילה הקטנים שיש לנו בישראל. כמה קטן, ככה הוא שובה לב ומקסים כמעט כל צלם וחובב טבע שנתקל בו.
הצעות נוספות: כסופי משונן, כסופי דל פסים, כסופי רב פסים, כידן, כחל מצוי, כחליל מצוי
יש לכם הצעות נוספות לחיות? שלחו לנו בתגובות ונפרסם
- תודה לצלמים: גיא חיימוביץ', עזרא חדד, לירון זיו, רעי סגלי, יהודה כץ, דובי קלעי ולקרן הטבע העולמית (WWF)
לפנייה לכתב/ת 
