שתף קטע נבחר

לא רק מותג: העסק שלנו הוא בעל חיים

הכלכלה ההתפתחותית מתייחסת לעסק שלנו כמו אל יצור חי. כמו בעל חיים כך גם חייו של העסק מושפעים מהתפתחויות פנימיות ומשינויים בסביבה הקרובה שלו. איך זה עובד?

איך קשור התחמוס המצוי (המצאה שלי) שחי במיוחד בערבה ליד יטבתה, להתפתחות של פירמות ולכלכלה אבולוציונית? על השאלה הזאת אנסה לענות בטור הזה.

 

לטורים האחרונים של אושי שהם-קראוס :

כמו בפיזיקה: דרוש שיווי משקל לכלכלה יציבה

ויאמר אלוהים: יהי אור וכלכלה. ומה קרה מאז?

מי צריך מוסר בכלכלה? על יגאל עמיר ועל גלידה

 

אבל, קודם כל תזכורת קצרה. אנחנו עוסקים בכלכלה התפתחותית, כלכלה אבולוציונית. הזרם הזה בכלכלה, שהוא זרם חדש יחסית, מעדיף לבסס את הכלכלה על מושגים ותהליכים מעולם הביולוגיה והאבולוציה ולא על מושגים מעולם הפיזיקה, כמו "כוחות", "שיווי משקל" וכו'. נתחיל.

 

תא מכאני או "יצור חי"?

נתחיל באחת הישויות (הדברים) הבסיסיים ביותר במיקרו כלכלה ובעצם בחיים של כולנו - בפירמה, הלא היא החברה המסחרית. לא נכנס כאן לרמה גבוהה של דיוק. נסתפק בשאלה: האם החברה או העסק (למשל פיצה האט, או קפה ויולה) הם מכונות קטנות או אנשים קטנים, סובייקטים או אינדיבידואלים (כמו שזה מכונה בפסיכולוגיה)? שאלה מוזרה, אין ספק.

 

אבל השאלה הזאת מגלמת בתוכה את ההבדלים בהתיחסות שבין הכלכלה של הזרם המרכזי, זו שמבוססת על מושגים מכאניים לבין כלכלה התפתחותית שמתבססת על ביולוגיה.

 

פיזיס, ביוונית עתיקה, הוא הטבע או חוק טבע ואכן בכך עוסק מדע הפיזיקה - בטבע של גופים ובחוקים שפועלים עליהם. ואילו ביולוגיה באה מ"ביוס" – שזה "חי", או "יצור חי", או חיים, ולוגיה – אוסף דברים,"תורה". וזהו ההבדל: ביולוגיה מדברת על גופים חיים.

 

אז מה, העסק שלי הוא יצור חי? כן. לא. תלוי איך מגדירים חיים. ברור שהוא לא חי כמוני, כמו אריה או כמו ג'וק, אבל אולי באופן מטאפורי אפשר להגיד שהוא חי. הוא מתפתח. והוא מתפתח גם מתוך עצמו וגם כתגובה לסביבה.

 

דוגמאות במקום הסברים

אני פותח עסק. נניח שזה בית קפה. בית הקפה שלי משתנה עם הזמן. הוא משתנה בגלל כל מיני גורמים. חלק מהגורמים האלה הם גורמים שחיצוניים לו. למשל, נפתחו מולי עוד שני בתי קפה. זה כמובן משפיע על ההתפתחות של העסק שלי. יש ירידה במכירות. אולי בגלל ששם מגישים גם קפה קולומביאני משובח שאני לא מגיש. והנה, גם אני רץ לקנות אותו. יש שינוי.

 

 (צילום: אבישי זיגמן) (צילום: אבישי זיגמן)
(צילום: אבישי זיגמן)

 

הנה, עוד דוגמה: האופנה משתנה. כשאני הייתי נער כולם אכלו בהנאה אלגנטית "קרמשניט" או "סברינה" והרגישו "אירופאים". היום בקושי רואים עוגות כאלה בבתי קפה. והנה, זו התפתחות חיצונית, אקסוגנית (כך קוראים להתפתחות או השפעה חיצונית בשפה מקצועית).

 

ויש גם התפתחויות פנימיות. הנה, מנהל חדש ונמרץ הגיע לעסק והוא מקדם אותו. או, שהתגלה שמנהל אחר שדד את הקופה לאורך שנים ועכשיו העסק עומד לפשוט רגל. הדוגמה הזו מדגימה שינוי אנדוגני, פנימי. מצב העסק השתנה בגלל אנשים או פעולות שנעשו בתוכו ומתוכו.

 

עכשיו נעבור לביולוגיה. בתחום הלימוד הזה מבחינים בין המושג "אונטוגנזה", שמציין את ההתפתחות שעובר כל פרט למשל תחמוס חמוד שקוראים לו "אבישי", לבין הפילוגנזה, כלומר ההתפתחות שעובר המין. למשל "התחמוס המצוי הארצישראלי".

 

והנה, תוך שימוש מטאפורי והרחבה של המושגים הביולוגיים, אני יכול לדבר על ההתפתחות של הפירמה, של העסק שלי, במונחים של אונטוגנזה ופילוגנזה. ואלה מעורבים זה בזה. שוב, אני מדגיש. אנחנו לא משתמשים במושגים של הביולוגיה בצורה מדוייקת, אלא מחילים אותם (משתמשים בהם ומפרשים בערזתם) על תחום אחר, של "יצורים" שמתפתחים. וככה אני יכול להגיד שהעסק שלי הוא "יצור" מתפתח.

 

ההתפתחות שלו מושפעת משני גורמים שונים, אקסוגניים (חיצוניים) ואנדוגניים (פנימיים). הוא עובר אונטוגנזה, הוא מתפתח מתוך עצמו. והוא מושפע מהפילוגנזה (מהתפתחות ה"מין הביולוגי" כולו).

 

הסתבכנו! אונטוגנזה? פילוגנזה? מה פירוש "העסק שלי מושפע מהתפתחות המין כולו"?

 

נחזור לבית הקפה שלי. הוא מושפע ממה שקורה במערכת בתי הקפה - ממה שקורה עם כל בתי הקפה בארץ. מהמאפיין אותם. למשל, כשכולם מגישים "גרניטה" גם אני צריך, אלא אם אני רוצה לבדל את עצמי בצורה בולטת כעסק שהסגנון שלו אחר. הנה, אני משוכנע שהפתיחה של רשת "ארומה" השפיעה על המדיניות (ההתפתחות) של בתי קפה אחרים בארץ. אבל העסק שלי גם מושפע מהאופי של המנהלים שלו, שמתחלפים ומתפתחים מעצמם.

 

דבר נוסף: אוכלוסיית התחמוסים משתנה גם בהתאם להתפתחות אוכלוסיית האריות, כמו שמצב בית הקפה שלי יכול להשתנות לגמרי אם כל חנויות התקליטים והספרים המשומשים ברחוב נסגרות ומוחלפות בחנויות וילונות ושטיחים. האנשים שבאים לקנות וילונות הם אנשים בעלי צרכים מסויימים ומטרות מסויימות, ואנשי התקליטים הם אנשים מסוג אחר. ועוד על תחמוסים, ועל אסטרטגיות הרביה שלהם ועל תורת המשחקים האבולוציונית, בטור הבא.

 

ד"ר אושי שהם קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. אפשר ליצור איתו קשר ולהוריד חינם עשרות טורים לימודיים שכתב, וכן את רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו ברשת א', "קצה הקרחון – אוי ואי כלכלה" והפעם עם מוריה אבנימלך על כלכלה ומיתולוגיה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
אושי שהם-קראוס
צילום: חן אלוני
מומלצים