פרשת השבוע הכלכלית: האם יש אמת אחת?

פרשת "דברים" בה קוראים השבת נקראת גם שבת חזון. משום הפסוק הפותח את ההפטרה בשבת "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". מקובל כי היא ההפטרה הנקראת לפני צום תשעה באב שיתחיל ביום שני בערב.

לכתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן... דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם ...בעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" (דברים א'.א'- ו').

ברובו, ספר דברים מהווה למעשה חזרה על השתלשלות מאורעות בני ישראל במדבר.

מעשים קודמים לדיבורים

הכתוב מציין "אשר דיבר משה". משה, שהיה כבד פה וכבד לשון רוב הזמן לא היה עסוק בדיבורים אלה בהנהגה ובמעשים, מכוח זה הנהיג את העם.

רק כעת, טרם הכניסה לארץ, הוא מרשה לעצמו לדבר אל העם. רק לאחר גמר ביצוע המשימה הוא פונה לדיבורים. בחלקה, הפוליטיקה החדשה שלנו עסוקה ראשית בדיבורים ובפרסומים אינטרנטיים ברשתות החברתיות ורק לאחר מכן פונה למעשים. נכון יהיה לשנות את סדר הדברים.

משה אינו יכול יותר לשאת את העם ולכן הוא מייסד את מערכת המשפט הראשונה של עם ישראל. למעשה, מעין תרגום להמלצתו של יתרו חותנו שקראנו בספר שמות.

רש"י מפרש "הואיל משה באר את התורה: בשבעים לשון פירשה להם" ניתן להבין את הדברים כפשוטם. שבעים לשונות כדי שידעו להפיץ את התורה לכל העמים. אבל האם זו הכוונה?

לעומתו, מסבירים על פי הקבלה, כי הביאור של משה לא היה לשבעים לשון אלא "שבעים פנים לתורה". לתורה אין הסבר אחד, יש הסברים רבים. יש תורה אחת אבל פרשנויות רבות.

עם שלא מכיר את העבר שלו אין לו עתיד

אבן עזרא מסביר שמשה העביר את הידע לכל אותם אלו שנולדו במדבר ולא הכירו את כל תולדות בני ישראל במדבר. החשיבות של העברת המסורת מדור לדור מהווה את הגרעין המרכזי ביהדות ובציונות. למעשה העם היהודי חי את סיפור העבר שלו וממנו שואב את כוחו להווה ולעתיד.

השבוע, השתתפתי במסע בארץ ישראל עם קבוצה מרוטשסטר ניו יורק. יהודים מכל קשת גווני היהדות. כולם משכילים ומיוחדים. הסתובבנו בארץ יחד והעבר של העם היהודי חיבר אותנו אחד לשני במעין מגע קסם. ההיסטוריה של העם היהודי, מנהיגיו, הוגיו והאנשים שהקימו את המדינה מהווים עוגן ליהודים באשר הם ולא רק לתושבי הארץ.

כללים נכונים למערכת המשפט

משה רבנו מבין כי על מנת לקיים את העם, לבנותו בצורה נכונה ולדורות עליו לבנות מערכת משפט סדורה.

"אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם. הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים--לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם, בְּרָאשֵׁיכֶם" (דברים א'.י"ב – י"ג).

משה מבאר לעם את התורה. העם שרגיל לקבל את הנהגתו של איש אחד. שהולך אחר המנהיג כבר שנים רבות, צריך להתרגל שמעתה יש יותר משופט אחד. משה אינו השופט היחיד יש מעתה שופטים רבים. לכל אחד מהם הדעה שלו.

"וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר, שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן- (דברים א'. ט"ז-י"ז)

העם זקוק למערכת משפט הגונה כזו שתדע לעשות צדק בשאלות שבין אדם לחברו. את השאלות שבין האדם לקב"ה אין מערכת המשפט והצדק מנסה ויכולה לפתור. אין זה תפקידה. עליה לפעול לעשיית צדק. ההבנה כי אדם אחד מוכשר ככל שיהיה אינו יכול לשאת לבדו בתפקיד, קריטית ותקפה גם להיום.

חשוב לציבור לקבל במערכת המשפט מגוון של דעות מכל קשת הדעות של העם. ההבנה כי אין רק אמת אחת - לא דתית, לא תרבותית ולא משפטית מהווה נדבך מהותי ביסוד הדמוקרטיה. האם כך מתנהלת למעשה מערכת המשפט כיום בישראל? זו כבר שאלה אחרת.

הפער שבין הדת למוסר

הפטרת חזון ישעיהו מהווה למעשה תוכחה חמורה מאוד לעם "בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי...יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן הוֹי גּוֹי חֹטֵא... מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם" (ישעיהו ,א'.ב'-י')

דווקא בימי המלך חזקיהו ,תקופה בה העם היה בשיא רוחני, לשמוע תוכחה מעין זו על עם שלמעשה בגד באמונתו מהווה קושי גדול. הנביא ישעיהו מוכיח את העם שאמונה ועבודת ה' חשובים אבל אינם מספיקים.

"לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, ... כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי... יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה." (ישעיהו ,א'.יא – י"ז).

להיות דתי באופן טכני ולנהוג כאחרון הגנבים במצוות שבין אדם לחברו. אין זה רצון האל לשמור באדיקות מרובה את המצוות ולאבד את כל אמות המוסר המקובלות מול החבר והחברה אין בדבר כל ערך .

הפרשה פותחת בתשתית מערכת משפט שבנה משה רבנו, ההפטרה מסתיימת "צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה" (ישעיהו א. כ"ז). צדק שיעשה על ידי מערכת המשפט הוא מהלך קריטי להתנהלותה של מדינה אך עלינו, הציבור, לנהוג בצדקה ובמוסריות (הרב בני לאו).

לצערנו הרב, במדינת ישראל אנו רואים חיילים חרדים המתגייסים לצבא ובשובם הביתה הם סופגים נאצות, חרמות וגידופים מאנשים שתורתם אומנתם. לצערי, האדיקות הדתית העבירה חלק מהציבור החרדי על דעתו. בלי אפשרות לדעת ולהכיל את האחר ואת השונה לא ניתן לקיים מדינה. האמונה בצדקת הדרך חשובה, אבל חשוב לזכור, שבעים פנים לתורה.