שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה?
    רוצים לדעת אם הבית שלכם בסכנה כתוצאה מעליית פני הים או מגל צונאמי? חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו מערכת חדשה, שמאפשרת לכל אדם לדעת אם הוא גר באזור בסיכון הצפה ולהעריך את הנזקים הכספיים כתוצאה מכך. גם אתם יכולים

    סופת הטורנדו באוקלוהומה והשטפונות בהודו שאירעו לאחרונה, שבו והזכירו את הסיכונים הנשקפים לאוכלוסייה מאסונות טבע. גם תושבי ישראל אינם חסינים: התחזיות לעלייה במפלס פני הים עקב ההתחממות הגלובאלית ואסונות טבע כמו סופות קיצוניות וגלי צונאמי, עשויות להתממש גם כאן. אז האם מי שמתגורר קרוב לחוף הים עלול לאבד את ביתו?

     

     

    עכשיו ניתן לקבל על כך תשובה, בזכות מערכת אינטראקטיבית חדשה שפיתחו חוקרים מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. המערכת יכולה לגלות לכם אם הבית שלכם בסכנת הצפה כתוצאה מעליית פני הים או מאירוע טבע של סופה קיצונית, ולהעריך את הנזקים הצפויים כתוצאה מכך. לכניסה למערכת לחצו כאן .

     

    תל אביב-יפו. תרחיש עלייה של 3 מטרים (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    תל אביב-יפו. תרחיש עלייה של 3 מטרים(באדיבות האוניברסיטה העברית)

     

    המערכת פותחה על ידי ד"ר מיכל לייכטר ופרופ' דניאל פלזנשטיין, במסגרת פרויקט מחקר במימון האיחוד האירופי (FP7). היא מאפשרת למשתמשים בה, לדמות רמות שונות של הצפה לאורך חופי ישראל, ממטר אחד עד ל-10 מטרים, ולבחון מה הפגיעות החברתיות והכלכליות הצפויות על פי כל תרחיש.

     

    תרחישי ההצפה כוללים עלייה של עד שני מטרים בגובה פני הים, בתוספת גל צונאמי עד לגובה של 8 מטר. בתרחיש הקיצוני ביותר אמנם, תחול עלייה של כמטר עד מטר וחצי בלבד במפלס הים התיכון עד סוף המאה, דבר שמספיק לזרוע הרס לא קטן כשלעצמו - אולם פרופ' פלזנשטיין מסביר כי המערכת מאפשרת גם לבחון מה יקרה במצב של תרחישי קיצון ומה צפוי לאזורים הסמכוים לאזורי הסיכון.

     

     

    מפרץ חיפה עד עכו - עלייה של 4 מטרים (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    מפרץ חיפה עד עכו - עלייה של 4 מטרים(באדיבות האוניברסיטה העברית)

     

    "לא סביר ולא צפוי שתחול עלייה של 10 מטר בגובה פני הים, אבל אפשרנו את המקסימום", הוא מסביר. "גם עלייה של כמטר עד מטר וחצי, עם גל חד פעמי בגובה 3 מטרים, זה מצב קיצוני. בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים".

     

    לייכטר מחדדת, כי "נהוג לחשוב שבאזורי החופים בישראל, מתגוררת בדרך כלל אוכלוסייה חזקה מבחינה סוציו אקונומית, אך פעמים רבות דווקא אוכלוסיה זו מתגוררת על המצוק ולכן היא אינה מצאת בסיכון הצפה", היא מסבירה. "לעומת זאת, אזור הקריות ועכו, ששם אין מצוק, או אזורים הסמוכים לשפכי נחלים כמו הנעמן והקישון במפרץ חיפה, או הירקון בתל אביב, יותר מועדים להצפה כי הם יותר נמוכים מבחינה טופוגרפית". 


    מישור החוף הצפוני. תרחיש עלייה של 2 מטרים במפלס (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    מישור החוף הצפוני. תרחיש עלייה של 2 מטרים במפלס(באדיבות האוניברסיטה העברית)

     

    איך משתמשים במפה?

    המערכת יושבת על פלטפורמה של Google Maps וכוללת מפות דינמיות המתחלקות ל-3 קטגוריות: הערכת אוכלוסיות בסיכון; מדד פגיעות חברתי-כלכלי של האוכלוסיות המתגוררות באזורים בסיכון; והערכה כלכלית של נכסים בסיכון. בשלב הבא מתכננים לפתח את המערכת בשפה העברית, אך עבור מי שמעוניין כבר להשתמש בה - תוכלו להיעזר בהסבר הבא:

     

    1. בשלב הראשון יש לבחור בצד שמאל למעלה, בשכבה בה מעוניינים:

     

    • פגיעות חברתית (Vulnerability Index) - כולל את האוכלוסייה הפגיעה באזור הסיכון מבחינה כלכלית (הכנסה נמוכה), נכות פיזית, גיל (זקנים או צעירים מאוד) ובעלות על כלי רכב.

     

    • אוכלוסייה בסיכון (Population at Risk) - כולל את אחוז התושבים בסכון מבין תושבי האזור, סך הכנסותיהם וחלוקה לפי גילאים.

     

    • הערכת נזקים לנכסים (Assets at Risk) - כולל הערכת נזק בשקלים למבני המגורים ולמבני תעשייה ומסחר, סך השטח שייפגע במ"ר וסך הכנסותיהם של התושבים המתגוררים באזור.

     

    2. בשלב הבא יש לבחור את מפלס ההצפה על ידי הזזת הסליידר לימין ולשמאל בתיבה השמאלית, תחת הכותרת Map and Chart Controls. דבר זה יגרום לצביעת האזורים שנמצאים בסכנת הצפה על גבי המפה.

     

    • כדי להוציא נתונים ברמה מקומית - ישלהקליק על האזור הנבחר על המפה לאורך חופי הארץ וייפתח חלון שמפרט בנתונים ובגרפים את הנזקים הצפויים בו, בהתאם למפלס ההצפה ולשכבה שנבחרו. 

     

    כדי להוציא נתונים ברמה ארצית, יש לבחור את מפלס ההצפה בקוביה שמופיעה באותה התיבה, תחת הכותרת Chart Inundation Increment. הנתונים יופיעו בטבלאות ובגרפים שמופיעים מתחת.


    נהריה. תרחיש לעלייה של 4 מטרים במפלס (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    נהריה. תרחיש לעלייה של 4 מטרים במפלס(באדיבות האוניברסיטה העברית)

     

    מה צפוי לנו?

    אז מה צפוי לקרות על פי התרחישים השונים? ברמה כלל ארצית, עלייה של מטר אחד בלבד במפלס, משמעותה נזק למבנים בהיקף של כ- 7.8 מיליארד שקל וסיכון של 4,330תושבים. עלייה של שני מטרים תביא לנזקים למבנים בהיקף של 19.7 מיליארד שקל ותחשוף כ-13.4 תושבים לסיכון.

     

    בפילוח על פי אזורים, ניכר כי המקומות החשופים לפגיעה הם אלה שיושבים ממש על קו הים. כך למשל, בתל אביב יפו, עלייה של מטר תספיק על מנת שהים יכסה את הטיילת, תוך שיציף שטח כולל של מיליון מ"ר ושטח רצפה בנוי של 292 אלף מ"ר. במקרה זה יחשפו לפגיעה כ-748 תושבים שעלולים לאבד את בתיהם, עלות הנזק למבני מגורים תעמוד על כמיליארד שקל ולמבני תעשייה על כ-2 מיליארד שקל.

     

    תל אביב. תרחיש עלייה של מטר במפלס ( ) ( )
    תל אביב. תרחיש עלייה של מטר במפלס( )

     

    עלייה של 2 מטרים בתל אביב, כבר תביא להצפת רחוב הירקון והרחובות הסמוכים לנחל הירקון, בשטח שבין שפך הירקון לבין גשר אבן גבירול. כלל השטח המוצף יעמוד על 1.6 מיליון מ"ר וכ- 614 אלף מ"ר שטח רצפה בנוי, כאשר כמות התושבים החשופים לסיכון במצב זה מוערכת ב-2,512 תושבים, עלות הפגיעה במבני מגורים ב-3.2 מיליארד שקל ובמבנים אחרים – 3.7 מיליארד שקל.

     

    תל אביב. תרחיש עלייה של 2 מטרים (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    תל אביב. תרחיש עלייה של 2 מטרים(באדיבות האוניברסיטה העברית)
     

    תל אביב. עלייה של 2 מטרים במפלס (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    תל אביב. עלייה של 2 מטרים במפלס(באדיבות האוניברסיטה העברית)

    אם נעלה את מפלס ההצפה ל-4 מטרים - היקף שטח הרצפה הבנוי המוצף יגדל ל-כ-1.2 מיליון מ"ר ויגיע עד לתוככי רחובות העיר, שדרות נורדאו למשל. מספר התושבים שיהיו חשופים לפגיעה יעמוד על כ-9,729, כאשר הפגיעה במבני מגורים מוערכת ב-9.7 מיליארד ומבני התעשייה - 5.7 מיליארד.  


    תל אביב. תרחיש עלייה של 4 מטרים (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    תל אביב. תרחיש עלייה של 4 מטרים(באדיבות האוניברסיטה העברית)

     

    מרכז תל אביב. תרחיש עלייה של 4 מטרים (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    מרכז תל אביב. תרחיש עלייה של 4 מטרים(באדיבות האוניברסיטה העברית)

    אם נצפין למפרץ חיפה נגלה כי עלייה של מטר תציף שטח של 4.5 מיליון מ"ר ושטח רצפה בנוי של 518 אלף מ"ר, עם פגיעה בשווי 434 מיליון שקל במבני מגורים ושל 3.5 מיליארד שקלים במבנים אחרים. עלייה של 2 מטר תביא להצפה של הרחובות הסמוכים לחוף בקריית חיים ובקריית ים, וכן לכניסת הים עד לנשר.

     

    מפרץ חיפה. עלייה של 2 מטרים במפלס (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    מפרץ חיפה. עלייה של 2 מטרים במפלס(באדיבות האוניברסיטה העברית)

     

    במקרה של עלייה של 2 מטרים, כמות התושבים שייחשפו לסיכון בחיפה לבדה תעמוד על 1,308 כאשר עלות הנזק למבני מגורים תהיה 712 מיליון שקל ולמבנים אחרים – 7.8 מיליארד שקל. עלייה של 4 מטר תביא את הים עד למועצה אזורית זבולון.

     

    מפרץ חיפה. עלייה של 4 מטרים במפלס (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    מפרץ חיפה. עלייה של 4 מטרים במפלס(באדיבות האוניברסיטה העברית)
     

    בעכו, עלייה של מטר אחד תגרום להצפת רחובות העיר עד מערבה לרחוב הרב הרצוג בשטח כולל של 730 אלף מ"ר ושטח רצפה של של כ-91 אלף מ"ר, פגיעה בשווי 198 מיליון שקל במבני מגורים ובשווי 89 מיליון שקל במבני תעשייה, וסיכון של 2,420 תושבים. עלייה של 2 מטר תחשוף 7,791 תושבים לסיכון, עם פגיעה במבני מגורים בשווי655 מיליון ובמבני תעשייה - 208 מיליון שקל.

     

    עכו. עלייה של 2 מטר במפלס (באדיבות האוניברסיטה העברית) (באדיבות האוניברסיטה העברית)
    עכו. עלייה של 2 מטר במפלס(באדיבות האוניברסיטה העברית)

     

    המטרה: להנגיש את המידע

    מה שמייחד את המערכת, לדברי פלזנשטיין, היא היכולת לפרט את הנתונים על הנזקים הצפויים לאוכלוסייה ולרכוש, להנגיש אותם לקובעי המדיניות וכן לציבור בכלל.

     

    "השיח הציבורי והמקצועי בעניין אירועי קיצון טבעיים נסב באופן מסורתי סביב שאלות הנדסיות כגון עלויות ההגנה, או שאלות פיזיות כגון השפעותיהם האקולוגיות והפגיעה במערכות החי והטבע", הוא אומר.

     

    לדבריו, "מעט מאוד תשומת לב ניתנת להשפעות החברתיות ולהערכת הנזקים לרכוש ולאוכלוסיות. המערכת מגישה מידע זמין וחדש לקובעי מדיניות, רשויות מקומיות, מתכננים ולאמונים על ניהול מצבי אסון. מידע זה היה מוצג עד כה בדוחו"ת ובטבלאות ארוכים וקשים לקריאה, וכעת הוא מונגש בצורה אינטראקטיבית ונוחה - על ידי הקלקה פשוטה". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים