שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אנרגיות מתחדשות: יעד שאפתני ויישום מצומצם
    הדו"ח המסכם של הצוות הבין-משרדי לבחינת שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל המקומי לא מפתיע. הוא מגלה בעיקר כי היעדים שהציבה לעצמה ישראל שאפתניים מדי, והיישום שלהם מצומצם מדי (דעה)

    השמש היוקדת של הקיץ הישראלי מבריחה את כולם אל חיק המזגן. הוצאות החשמל עולות בהתאם ומוסיפות כמה מאות שקלים לחודש למשק בית. אלו שבים ומזכירים את ההחמצה המתמשכת בהטמעת אנרגיה סולארית בפרט, ואנרגיות מתחדשות ככלל, לייצור חשמל בישראל.

     

    טורים נוספים מאת עדי וולפסון :

    הגז הוא פתרון ביניים, יש לקדם אנרגיה מתחדשת

    התנהגות סביבתית: הישראלים מדורגים נמוך

    מזגן חסכוני: בתוך כמה זמן תחזירו את ההשקעה?

     

    גם חופשת קיץ בחו"ל מחדדת את אוזלת היד של המדינה ואת הפער שבין רצוי למצוי. כאשר באירופה נפרשים שדות סולאריים בכל פינה ופאנלים פוטו-וולטאיים (סולאריים) עומדים על כל גג, שלא לדבר על טורבינות רוח שמקשטות את האופק - אי אפשר להתאפק מלשאול את השאלה הפשוטה: האם אצלנו יודעים משהו שעדיין לא גילו בגרמניה, בלגיה, הולנד, דנמרק או ספרד?

     

    היעד שאפתני, היישום מצומצם

    בימים אלו פורסם הדו"ח המסכם של הצוות הבין-משרדי ברשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, פרופ' יוג'ין קנדל, לבחינת התועלת הכלכלית של שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל בישראל. הדו"ח מעלה שוב את החסמים והקשיים הרבים שעומדים בדרך ליישום החלטות הממשלה הרבות בתחום, ומציע מבט רחב יותר, פתרונות וכלים מסוימים לקידום הנושא, אולם עדיין במידה מצומצמת בלבד.

     

    בבסיס הדו"ח עומדת החלטת הממשלה משנת 2009 על ייצור 10% מהחשמל בישראל עד שנת 2020 באמצעות אנרגיה מתחדשת. כבר בתחילתו מציינים מחברי הדו"ח כי היעד שאפתני, ולאורך הדו"ח כולו לא מזכירים את העובדה הפשוטה והעצובה שעד היום לא הגענו בפועל אפילו ל-1%.

     

    הנקודה המרכזית שמציג הדו"ח היא שיש לעבור מתכנון ויישום המבוססים על עלות (דהיינו מכסות ותעריפים המגלמים את עלות הקמת המתקנים, התפעול, ההולכה והאגירה של החשמל ממקורות מתחדשים - וקובעים בכמה המדינה באמצעות חברת החשמל תקנה את החשמל) למבט רחב ונכון יותר על תועלת - כלומר סך הרווחים הישירים והעקיפים למשק מהטמעת אנרגיות מתחדשות.

     

    העבודה מתמקדת בארבע תחומים: תועלת ישירה מצמצום צריכת דלקים פוסיליים והקמת מתקני ייצור קונבנציונליים לרבות התייחסות לייצור בסמוך למקום הצריכה ולזמינות הייצור, צמצום הנזק הסביבתי מזיהום האוויר ופליטת גזי חממה, ההשפעה על הביטחון האנרגטי הלאומי וההשפעה על פיתוח אזורי ותעסוקתי.

     

    הטבלה להלן מציגה את הממצאים העיקריים של העבודה עבור מתקן סולארי. הערכים המוצעים נמוכים בהרבה מאלו שנקבעו במכסות שהציעה המדינה בתחילת הדרך (בכ-70%-50%)  ומתאימים לעובדה כי במהלך השנים האחרונות יש ירידה מתמדת, עד כ-50%, במחירי הפאנלים הסולאריים, ולדרישה כי ייצור חשמל סולארי חייב להיות תחרותי ולא יכול להיות נטל על משק החשמל.

     


    חיסכון בחשמל

    חיסכון בחשמל
    סעיף התועלת לקוט"ש חשמל סולארי (אגורות)
    חיסכון בדלקים ועלויות משתנות 27.8
    חיסכון בהון למשק החשמל 7.4
    פרמיית ייצור בסמוך לאזור הצריכה 3.5
    פרמיית למתקן המאפשר זמינות בכל עת 1-17 על הון + 1-5 על ביטוח
    צמצום זיהום אוויר 7.75
    תועלת בטחון אנרגיה 2.6
    תועלת תעסוקתית פרטנית לפי פרויקט
    סה"כ 45.5-63.2
    * חיסכון בחשמל
     

     

    המטרות שהגדירה הוועדה היו להרחיב את בסיס הידע ושיטות ההערכה לשילוב מקורות האנרגיה השונים בייצור חשמל ולבנות סקאלה אחידה שתאפשר לבחון באופן השוואתי את המקורות, השיטות והטכנולוגיות השונות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.

     

    הממצאים מאפשרים להרחיב את המבט על חשמל מאנרגיות מתחדשות על פי עקרונות הצמיחה הירוקה ומעבר לחישוב היבש של עלות ייצור קילו-ואט לשעה. בנוסף קובע הדו"ח שיש להבטיח תעריפים לטווח ארוך על מנת לייצר ודאות ויזמות בתחום וששיטת המכסות שנהוגה בישראל אינה נכונה.

     

    עם זאת, הדו"ח מתעלם ממספר נקודות חשובות. ראשית, הוועדה התמקדה בעיקר בטכנולוגיות השמש ופחות בטכנולוגיות רוח ובייצור גז מפסולת או שריפת פסולת לייצור חשמל, טכנולוגיות שיכולות להתאים לתנאים המקומיים ולהשתלב בתוכנית הלאומית להפרדת פסולת ביתית.

     

    גם את העובדה של כינוס צוות בין-משרדי אפשר היה לנצל בכדי לקדם מסלול ישיר וירוק, תרתי משמע, לקידום אנרגיות מתחדשות בישראל. לבסוף, הדו"ח מציע גם מספר נקודות לקידום ההטמעה של אנרגיות מתחדשות במשק החשמל הלאומי על ידי הפחתת עלות הקמת מתקני הייצור, כגון משך ההתקשרות, הזמן הדרוש לאישורים, התאמת דרישות ההון העצמי

    מהיזם ותנאי ההצמדה והריבית, וגם מספר המלצות כלליות כגון הערכה דינמית של שווי הקרקע או הקצאת משאבים ותשומת לב לשידרוג משק החשמל והתשתית לאגירה והולכה. אבל הצעות אלו לא מתווספות לתחשיב הכללי ולא מכומתות למספרים ברורים שיאפשרו למקבלי ההחלטות, למשרדים ולפקידים שצריכים להוציא אותם לפועל לפעול.

     

    אם כן, המבחן האמיתי של הדו"ח החדש הוא האם יקדם את היישום של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל או יצטרף לערימת ההצהרות, ההחלטות והדו"חות שהפיקה המדינה בנושא בעשור האחרון כאבן שאין לה הופכין.

     

    עדי וולפסון הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון


    פורסם לראשונה 17/07/2013 22:49

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות סאנטק
    לוחות סולאריים
    צילום: באדיבות סאנטק
    צילום: דודו גרינשפן
    עדי וולפסון
    צילום: דודו גרינשפן
    מומלצים