האח הגדול באמריקה עוקב גם אחרי הרכב שלך
הרשויות ברחבי ארה"ב מתעדות באינטנסיביות תנועה של כלי רכב באמצעות צילום וסריקת לוחיות רישוי, ובחלק מהמקרים אוגרות את המידע במשך שנים, גם אם אין כל חשד לעבירה
ממצאי האיגוד מבוססים על נתונים שסיפקו 293 תחנות משטרה וסוכנויות אכיפת חוק בארה"ב, ועולה מהם שרק במקרים ספורים מצליחה המשטרה לקשר בין צילום של רכב לבין עבירה.
מצלמות הצמודות לניידות משטרה, לגשרים ולמבנים קולטות מכוניות נוסעות או חונות, מתעדות את מיקומן ומכניסות את המידע למאגר נתונים. בחלק מהמקומות נאגר המידע למשך שבועות ובמקומות אחרים המידע נשמר שנים.
מצלמות אבטחה קבועות בבוסטון קלטו את שני האחים צרנייב בדרך להנחת מטעני הנפץ ובדרכם מהמקום וסייעו בלכידתם. העיר ניו יורק מרושתת במצלמות העוקבות אחר כל המכוניות הנעות במנהטן, במסגרת המאמצים למנוע פיגוע בעיר. המצב דומה בוושינגטון הבירה ובערים גדולות אחרות.
אבל הטכנולוגיה, ההופכת לזולה יותר ויותר, מאפשרת עכשיו לרשויות האכיפה לפזר מצלמות מתוחכמות ביותר, המאפשרות לעקוב אחר תנועת מכונית מסוימת – מגמה שהארגונים לשמירת הפרטיות מזהירים מפניה. הם דורשים משלטונות החוק למחוק מיד כל צילום של רכב שאינו מעורב בעבירה. אבל רשויות החוק טוענות כי איסוף התצלומים מסייע במעקב אחר מכוניות חשודות,
בלכידת סוחרי סמים ובאיתור ילדים חטופים.
רק בחמש מדינות הטילו מגבלות חמורות על צילומי כלי רכב נוסעים וחונים. בניו המפשייר מותר לצלם רק בנסיבות קיצוניות. במיין ובארקנסו מגבילים את משך הזמן של אגירת התצלומים.
בניו יורק לא רוצים למחוק את מאגר הנתונים, שכן לדברי רשויות החוק הוא יהיה כלי חקירה יעיל בפיצוח פשעים עתידים.
בעיר ג'רזי סיטי, שבה שיעור פשיעה גבוה, יש רק 250 אלף אזרחים, אבל במאגרי העיר שמורים יותר משני מיליון תצלומים. העיר שומרת על כל תצלום למשך חמש שנים, דבר המאפשר למשטרה ללמוד על תנועה של כל כלי רכב בעיר.
לפנייה לכתב/ת 
