יום השירותים הבינלאומי הוא גם בשבילכם

"תגיד אבא, מה שווים כל הדיבורים האלו על איכות הסביבה, בריאות וניקיון, אם אין מקום אחד מסודר בעיר להטיל בו את מימיך?", שאל אותי בני באחד הימים שבהם ערכנו סידורים בעיר והוא לא יכול היה להתאפק עוד.

תודו שגם אתם שאלתם את עצמכם לא פעם שאלה כזו או דומה לה כשהטיפו לכם על שטחים ירוקים, על החשיבות של שמירה על ניקיון, ועל הקשר בין זיהום לבריאות, או סתם כשריח שתן חריף עלה באפכם כשחציתם בחצר אחורית או עברתם ליד מבנה נטוש. אבל רק ילד קטן יעז לצעוק "המלך הוא עירום".

אומנם הסוגיה הלכאורה קטנטנה הזאת מתגמדת מול העובדה המטרידה כי ל-2.5 מיליארד אנשים בעולם, כ-35% מכלל האוכלוסייה, אין גישה לבתי שימוש באופן יומיומי. המספרים היבשים מראים כי יותר ממיליארד בני אדם בעולם עושים את צרכיהם בטבע, דבר המוביל לתברואה ירודה. אם יסופקו לאוכלוסייה זו שירותים ראויים נוכל להציל כ-200 אלף ילדים בשנה. העובדות הללו הובילו לכך שהאו"ם הכריז על 19 בנובמבר כ"יום בתי השימוש הבינלאומי", במטרה להעלות את המודעות לנושא.

איך הריח? שירותים ציבוריים בישראל(צילום: בני דויטש)

ובחזרה אלינו. נכון, לשמחתנו בבתים בישראל קיימים שירותים, אבל הכמות והאיכות של השירותים הציבוריים בארץ נמוכה מאוד ואני בטוח שלא צריך לעשות סקר על מנת להגיע למסקנה הזאת. אפשר לומר שיש לנו צרות של עשירים, אבל בדיקה זריזה באתרי האינטרנט של מספר רשויות מקומיות גדולות בישראל מצביעה על מספר מועט עד כדי אפסי של שירותים ציבוריים.

גם שימוש באפליקציה לאיתור שירותים ציבוריים (תתפלאו, באמת יש אחת כזאת), לא מסייע רבות ושולח אותך לרוב למרחק של כמה קילומטרים וגם אז למבנה ציבורי או לקניון. ואם כבר נכנסים לקניון הסמוך או לכל מבנה אחר צריך להתפלל שהמצב בשירותים יהיה סביר. לכן קשה מאוד שלא להבין איך מי שחייב להשתמש בשירותים בכל זאת ולא מוצא שירותים ציבוריים מסודרים ונקיים בקרבת מקום, עושה את צרכיו ברחוב. אולם הבעיה העיקרית היא שאחר כך הריח מסמן את המקום, ופתאום צומחים להם שירותים ציבוריים פיראטיים בכל פינה בעיר.

למה אצלנו זה לא יעבוד? 

אחרי שהסברתי לילד שבעולם הגדול קיימות שיטות פרימיטיביות ופשוטות לדאוג לשירותים ציבוריים

ברחוב ואפילו שיהיו נקיים, ושהשירותים בקניון נראים ומריחים כך כי לאנשים לא אכפת, שאלתי את עצמי באמת למה לא לבנות שירותים ציבוריים בתשלום בעיר? תחשבו על זה - זה יכול להיות סטארט אפ ירוק, ממש קלינטק מקומי.

אבל מיד נזכרתי בתשובה שקיבלתי מהעירייה לגבי השירותים הציבוריים שהוקמו בפאתי הפארק העירוני החדש וימים ספורים לאחר שנפתחו כבר היו מלוכלכים ומסריחים. כשדרשתי מדוע לא לעבור לשירותים בתשלום סמלי עם מישהו שעומד בפתח ומשגיח, כנהוג בעולם כולו, חזרו אליי עם המנטרה הקבועה - "אצלנו זה לא יעבוד".

ובכן, אזרחיות ואזרחים יקרים, כמו תמיד השינוי בידנו ומתחיל בנו. הבחירות לרשויות המקומיות בפתח וזו הזדמנות לדרוש את מה שמגיע לנו ולאפשר לילדינו להטיל את מימיהם או צרכיהם בכבוד ולא ברחוב, ולהראות לראשי הרשויות מאיפה משתין הדג. אבל בראש ובראשונה כדאי שניתן לילדים דוגמא אישית ונשמור על הניקיון בכל ביקור בשירותים הציבוריים לטובת אלו שיבואו אחרינו, כי אם לא נדאג להם, הם לא ידאגו לנו.

עדי וולפסון הוא פרופסור במרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון