חיסון הפוליו - עכשיו כולם מתלבטים: "ניסוי" או "בשורה"?

משרד הבריאות הודיע אתמול (יום ו') על הרחבת מבצע החיסונים נגד הפוליו מיישובי הדרום בלבד - לכל הארץ. ההחלטה הפכה מיד לשיחת היום בקרב הורים לילדים ולוויכוחים בין מצדדי החיסון למתנגדיו.

פוליו בכותרות - כתבות נוספת

• החיסון לפוליו יהיה מנגיף חי: האם זה מסוכן?
• משרד הבריאות הזמין מיליון חיסונים נגד פוליו
• אין אחיות, אין ניידות: בדואים לא מתחסנים
• בעד: "החיסון מציל". נגד: "מחדירים מחלה"
  

מיכל אור מנס ציונה, אם לילדים בני שמונה ועשר, הודתה במה שאולי הורים רבים במרכז ובצפון חששו עד כה להודות כשאמרה: "עד עכשיו הנושא הזה לא ממש עניין אותי". היא הוסיפה כי "עכשיו כשהחליטו לחסן גם באזור המרכז זה מצריך לעשות הרבה בדיקות".

במשך השנים הקפידה אור לחסן את ילדיה וגם החיסון הנוכחי לא מפחיד אותה. "זה סיכון מחושב שאצטרך לקחת", אמרה. "אני מבינה הורים שחוששים לחסן, אבל בכל מה שקשור לילדים שלי אני לא רואה בעיה. בלי עין הרע לבנים שלי יש מערכת חיסונית חזקה ועד היום, בשום חיסון, לא נתקלתי בתופעות לוואי".

מנגד, אצל משפחת קדוש ממודיעין עקבו אחרי ההתפתחויות עוד לפני החלטת משרד הבריאות. "מאז שגילו את הפוליו בדרום אנחנו כל הזמן מדברים על זה", סיפרה שני קדוש, אימא לילדים בני 3 וחצי ושנה. "אנחנו אולי אובססיביים מדי, אבל מאז הדיווחים אנחנו מרתיחים מים ושומרים על היגיינה בצורה קפדנית, רק שהילדים לא ייחשפו למקורות של לכלוך וביוב".

קדוש קיבלה את החלטת משרד הבריאות בשמחה. "זו בשורה טובה של ממש", אמרה. "אני ממש מעריכה את שרת הבריאות שהיא לוקחת אחריות ודואגת לבריאות של הילדים שלנו. אין שום היגיון לחסן רק את ילדי הדרום. אף אחד לא נשאר באותו מקום כל הזמן וכולם יכולים להגיע ממקום למקום. אם מחליטים לחסן אז צריך לחסן את כולם כדי שלא ייווצר מצב שמי שמחוסן בנגיף מוחלש ידביק את מי שלא חוסן בכלל".

אך לא כולם מתכוונים למלא אחר הוראות משרד הבריאות. מיטל עוז מקריית אונו, אימא לילדים בני שלוש וחצי ושנתיים, החליטה כרגע שלא לחסן. "אני אחסן את הילדים שלי רק כשלא תהיה לי ברירה", סיפרה. "אני מעדיפה לתת לילדים שלי להתמודד עם מחלות לבד ולא להכניס להם לגוף חומרים שעלולים לגרום להם לתופעות לוואי".

חיסון בקריית גת, מוקדם יותר השבוע. (צילום: EPA)

במהלך השבת, כך מספרת עוז, היא תתייעץ עם חברותיה כיצד לנהוג. "נעשה משאל בין החברות והמשפחה, רק אחרי זה נקבל החלטה נבונה", סיפרה. "נבדוק באינטרנט, נבדוק מה ההשלכות ומה הן תופעות הלוואי. אני לא שוללת על הסף את האפשרות שהפאניקה והדיבורים על החיסון ההמוני מוּנעים משיקולים כלכליים. עד שלא אבדוק את הנושא לעומק אני לא פוסלת כלום".

רינת ירדן מחיפה, אם לשני בנים בני 3 וחצי ושנה וחודשיים, אמרה כי הסיכון שמעורר החיסון, גם אם הוא מינימלי, די בו כדי למנוע ממנה "להשתתף בניסוי", כהגדרתה. "לפני כמה שנים הייתה פרסומת שנשמעה כמו תקליט שבור - 'מוכן להשתתף בניסוי? מוכן להשתתף בניסוי? מוכן להשתתף בניסוי?' - אלו התחושות שלי לגבי חיסון בניי בחיסון הפוליו".

ירדן הוסיפה כי "למה לקחת שני ילדים קטנים ורכים ולהכניס לגופם חיידק חי, מוחלש אך חי, שעלול לגרום להם לשיתוק? ולמה בעצם צריך לחסן שני ילדים בריאים שמוגנים על ידי חיסון הפוליו הרגיל (חלק מהמחומשת – תרכיב חיסוני שמוענק לתינוקות בשנת חייהם הראשונה - א"ר), ושסיכויי ההידבקות שלהם נמוכים מאחוזי הסיכון בחיסון?".

מתנגד אחר הוא אב לילד בן 4 וילדה כבת שנתיים, תושב אחד היישובים בעמק יזרעאל. "אני לא נגד חיסונים באופן כללי, אני נגד חיסונים 'אופנתיים'", אמר. "החיסון שילדיי קיבלו מהנגיף המומת אמור להגן עליהם. כל מה שנשאר לעשות הוא להקפיד באופן מיוחד על היגיינה אישית של הילדים, הן בבית והן במעונות ובגנים עד שיעבור זעם. אין סיבה לסכן את הילדים, אפילו בסיכון מינימלי, כדי להתמודד עם מחלה שניתן למנוע באמצעים רגילים של רחיצת ידיים יסודית אחרי שירותים, החלפת טיטולים וכו'".

עד כה התחסנו כ-20 אלף ילדים בדרום. לפי התוכנית, מ-18 באוגוסט יחוסנו כל ילדי ישראל עד גיל 9. "המצב המורכב לפיו פלח אוכלוסייה שנולד לאחר 2005 אינו מחוסן נגד נשאות פוליו עלול להוות מאגר להתפשטות הנגיף. לאור ההימצאות המתמשכת של הנגיף בבדיקות החוזרות באזור רמלה ולוד, גורמי המקצוע החליטו על מתן חיסון משלים בטיפות של ילדי ישראל שנולדו לאחר 1.1.2004 בכל הארץ", נמסר ממשרד הבריאות. "השיקולים שנגעו לדרום רלוונטיים לכל המדינה. אם מוצאים פוליו גם בשאר המדינה אז צריך לחסן גם שם", הסביר פרופ' אלון מוזס, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הדסה.