"תרסיס פלפל זה הבושם שלנו"
הם נחשבים לאוהדים הרועשים בעולם, דוגלים בהשקפה אנרכיסטית ועמדו בראש המחאה נגד ארדואן. שורשי ההתפרצות האלימה של אוהדי בשיקטאש בדרבי מול גלאטסראיי נטועים לא רק בשנאה תהומית בין יריבות ספורטיביות, אלא גם באווירה הפוליטית הטעונה בטורקיה
בחודש יוני האחרון טורקיה בערה. המחאה שפרצה באיסטנבול בעקבות כוונת הממשלה להפוך את פארק טקסים גזי למרכז מסחרי, התפשטה והפכה למחאה כלל טורקית נגד מדיניותה הכללית של הממשלה ובעיקר העומד בראשה רג'יפ טאיפ ארדואן.
עוד ב-ynet ספורט:
- בנאדו תלה שלט: "אתה נמדד כשאתה נופל"
- ח"כ טיבי מציל את אום אל פאחם
- בוריס בקר: "אשתי הכתה אותי כשבגדתי"
מבין ההפגנות האלימות הרבות שנערכו ברחבי המדינה, צדה את עיני התקשורת העולמית חבורת מפגינים באיסטנבול אשר השתלטה על דחפור והדפה את תותחי המים של המשטרה, תוך כדי עימותים קשים נגד כוחות הביטחון שריססו לעברם גז מדמיע. "תרסיס פלפל זה הבושם שלנו", התגאה לאחר מכן אחד האוהדים.
אוהדי בשיקטאש משתלטים על דחפור במהלך המחאות בטורקיה
אותם מפגינים היו חברי ה"קארסי", ארגון האוהדים של בשיקטאש. גל המחאות האחרון בטורקיה בו היה ה"קארסי" לחלק בלתי נפרד התאים עבור הארגון והשקפותיו כמו כפפה ליד. זהו לא רק המפגע הסביבתי הכרוך בחיסול הריאה הירוקה שחרה לאותם אוהדים, שכבר סייעו בעבר למספר מאבקים אקולוגיים, אלא בעיקר ריחות המסחור והתיעוש מהם הם כה סולדים, שנדפו מהחלטות הממשלה.
"אנחנו לא אוהבים את תעשיית הכדורגל. אנחנו לא הולכים למשחקים פשוט כדי לצפות בהם", הסביר אחד מאוהדי הקבוצה, "לא משנה אם ננצח או נפסיד, תמיד נעודד בקולי קולות, האווירה היא מבחינתנו הדבר החשוב ביותר, אנחנו חיים את בשיקטאש".
אוהדי בשיקטאש בפעולה
על אף שהם מסרבים לזהות את עצמם עם מפלגה מסוימת ומבהירים כי לפני הכל, הדבר המחבר ביניהם הוא אהבתם לבשיקטאש, מרבית חברי ה"קארסי" מחזיקים בעמדות שמאלניות, בנוסף לתמיכה בלתי מתפשרת בקבוצתם האהודה, הם נאבקים עבור שלל נושאים בתחומים סוציאליים וסביבתיים ואף שיתפו פעולה עם "גרינפיס" במחאה נגד הקמת תחנת כוח גרעיני במדינה.
בלוגו של הארגון מובלטת האות A, שעוצבה כסמל האנרכיזם. בנוסף, נוהגים חברי ה"קארסי" להבליט את סלידתם מגזענות, ולראייה האוהד המזוהה ביותר עם הארגון, אלן מרקריאן, הוא ממוצא ארמני. חברי ה"קארסי" מתפארים בכך שבשיקטאש היא "הקבוצה של האנשים" וכל מי שאוהב אותה מוזמן לחיקם ללא הבדלי דת, גזע או לאום.
אך חרף אהבת האדם וקבלת השונה שחרתו על דגלם, כשזה מגיע למגרש, אוהדי בשיקטאש רחוקים מלהיות רגועים ושוחרי שלום. "זה הקהל הרועש ביותר שפגשתי בחיי", סיפר סר אלכס פרגוסון, אדם שכבר ראה דבר או שניים בכדורגל. לטענה של פרגוסון יש אף הוכחות מדעיות, במהלך משחק מול ליברפול בליגת האלופות ב-2007 נמדד באצטדיון רעש בעוצמה ממוצעת של 132 דציבלים, הגבוה ביותר שנמדד במשחק כדורגל אי פעם ושווה ערך לרעש של מנוע של מטוס סילון שנע במהירות של 160 קמ"ש.
עדות עגומה לצד האלים של אוהדי בשיקטאש ניתנה ביום ראשון האחרון. בשיקטאש פגשה את גלאטסראיי לדרבי איסטנבולי טעון, אליו הגיעה המארחת עם מאזן מושלם של ארבעה ניצחונות. כמות שיא של 76,127 צופים מילאה את אצטדיון אתאטורק, ובדקה ה-18 הוגו אלמיידה הרים את אוהדי בשיקטאש באוויר כשהעלה את קבוצתם ל-0:1.
אלא שצמד של דידייה דרוגבה הפך את התמונה. עבירה של פליפה מלו מגלאטסראיי בתוך תוספת הזמן עלתה לו בכרטיס אדום ונתנה את האות למהומות ענק שפרצו באצטדיון.
המוני אוהדי בשיקטאש פרצו אל כר הדשא והחלו להשליך כסאות ולהתעמת פיזית עם כוחות האבטחה שניסו להדוף אותם. השחקנים נסו אל נפשם, המשחק כמובן פוצץ ובשיקטאש צפויה להפסד 3:0 טכני, מעבר לעונש קשה שתספוג המוערך בשמונה משחקים ללא קהל.
אוהדי בשיקטאש מפוצצים באלימות את הדרבי מול גלאטסראיי
לא ברור אם היה זה הזעם מההפסד ליריבתם השנואה, האלכוהול שצרכו בשעות שקדמו למשחק, הגעגועים לעימותים האלימים עם כוחות המשטרה, האווירה הפוליטית הטעונה באצטדיון או אולי
כולם ביחד שגרמו לאירועים החמורים, אבל כפי שקורה במקרים רבים מן הסוג הזה, מאז אותו יום ראשון פועלים הפוליטיקאים בטורקיה במרץ כדי לנצל את המהומה למען קידום האינטרסים האישיים שלהם.
אנשי הממשלה, אשר זכרו היטב את ההתקוממות של אוהדי בשיקטאש נגדם, מיהרו להפנות חצים מאשימים ולטעון כי מדובר היה בהתפרעות מתוכננת. "זו פרובוקציה מאורגנת שיזמו כמה אלפים מאוהדי הקבוצה. האירועים הללו מקוממים ומכוערים, חייבים לפעול בצורה קיצונית כדי למנוע את הישנותם", אמר סגנו של ארדואן, בולנט ארינץ', בעוד שר הספורט סואט קיליץ' הבטיח כי בעזרת ההקלטות יגיעו אל כל אחד מהאוהדים הפורעים. הוא אף חשף שבמשרדו שוקלים להורות על החזרת השוטרים למגרשים במקום חברות האבטחה.
לפחות בכל הקשור לנושא המאבטחים, זכו חברי הממשלה לגיבוי גם מהנהלת בשיקטאש שהודיעה על הפסקת העבודה עם חברת האבטחה שנהגה לשמור על הסדר במשחקיה, "מאבטחים צריכים לרדוף אחרי מתפרעים, לא לברוח מהם", אמר בכעס יו"ר המועדון, פיקרט אורמן.
ובעוד אנשי הממשלה ניצלו את האירוע ליצירת דה-לגיטמציה נגד ארגון ה"קארסי" המתנגד להם פוליטית, חברי האופוזיציה מיהרו לעמוד לצידו. סגן ראש מפלגת העם ביקש מארדואן להסביר לפרלמנט מדוע הוא יזם קמפיין נגד אנשי ה"קארסי".
בעיתון המזוהה פוליטית עם האופוזיציה אף האשימו בפרוץ האירועים את הממשלה, שהטילה לאחרונה איסור אותו אנשי החוק מתקשים לאכוף נגד קריאות פוליטיות במגרשים. "פגיעה בדמוקרטיה יוצרת תסכול, ותסכול גורם לאלימות", נכתב שם.
סברה נוספת שעלתה בימים האחרונים היא שהמהומות פרצו בעקבות סכסוך פנימי בין אוהדי בשיקטאש. לאחר גל המחאות האחרון, מספר מאוהדי הקבוצה המתנגדים לעמדות הפוליטיות של ה"קארסי" הקימו את ארגון "1453 קרטל", המביע תמיכה גלויה בארדואן. על פי הדיווחים,
עשר דקות לפני הפריצה לכר הדשא החלו עימותים אלימים ביציעים בין אנשי ה"קארסי" ששרו בקולי קולות, "כיכר טקסים היא בכל מקום, ההתנגדות היא בכל מקום!", לאנשי הארגון החדש. כעת עסוקים מחנות האוהדים השונים בהחלפת האשמות הדדיות לגבי הסיבה לפרוץ המהומות.
אלימות אוהדים איננה זרה לכדורגל הטורקי, אך באירוע האחרון היה משהו אחר. השנאה התהומית בין מחנות האוהדים והפנאטיות הקנאית לקבוצה עדיין נטועים בליבו של הקהל הטורקי, ואליהם הצטרף גם התסכול הרב שנאגר אצל הציבור מהמשטר, תסכול אשר התפוצץ ביוני האחרון לגל אלימות בכל רחבי המדינה וכעת מאיים להשתלט גם על אצטדיוני הכדורגל.
לפנייה לכתב/ת 
