קשרים, או שתנקה שירותים. אבודים באירופה
באיטלקית קוראים לזה raccomandazione, בספרדית enchufismo ובאנגלית contacts. תואר וכישורים לא מבטיחים עבודה לצעירי אירופה ולעומת זאת היכרות עם "מקורבים לצלחת" כן. בכל הנוגע ל"דור האבוד", הדשא של השכנים כנראה לא ירוק יותר
סדרת טורי "הדור האבוד" בערוץ הדעות
חיים כמו עכברי מעבדה / סמדר הדס
אני צריך שינוי / אלחנן מאירוביץ
לומדים שקר כלשהו ומתבכיינים / אורון ישראלי
החיים בסנדביץ' / מירב צובירי
אנחנו הילדים של עודף, שנת 83 / שלומית עצבה
אני מדור ה"וואי וואי" / שני גבאי
אמנות ההישרדות / מתן כהן
אני מוכשרת, ומכאן התסכול / מיכל מנין
שוק העבודה בארץ אכזר, שום תואר אקדמי לא מבטיח עבודה מיידית והסיכוי לבקר את הפקידה בלשכת התעסוקה כדי לתבוע דמי אבטלה גדול לפעמים בהרבה מהסיכוי לשבת בארוחת צהריים עם עמיתים לעבודה ב"גוגל ישראל", בגמנסיה העברית ברחביה, או בבנק ישראל. ענף המלצרות תמיד מחפש ויחפש עובדים, אבל בשביל זה הולכים לאוניברסיטה?
צעירים ישראלים רבים ארזו בשנים האחרונות את מטלטליהם, נפרדו מהמשפחה והחברים הקרובים ועזבו לחו"ל, בעיקר לאירופה ולארה"ב, שם מצאו עבודה טובה, שכר הולם לכישוריהם האקדמיים ויוקר מחייה שאפשר לגמור איתו את החודש. אך האם הכול מושלם אצל שכנינו בנכר? לא אם תשאלו למשל את הצעירים האירופאים חסרי המנוח שמתקשים מאוד להיכנס לשוק העבודה בתקופה שבה מדינות רבות ביבשת הישנה שקועות עד הצוואר במשבר כלכלי קשה. הבעיה היא שגם כשיש שם עבודה, היא לא תמיד מובטחת למשכילים או למוכשרים ביותר אלא ל"מקורבים לצלחת". אצלנו קוראים לזה פרוטקציה או קומבינה, אצלם קוראים לזה "קשרים".
תואר שני בכלכלה, תואר שני בשפות - ובלי עבודה
למריה אדל קראי יש תואר שני בכלכלה ותואר שני בשפות אסייתיות מאוניברסיטאות איטלקיות ועכשיו היא עושה דוקטורט במשפט בינלאומי בהונג קונג.
חוץ מזה, כישורי השפה שלה מרשימים ביותר: מלבד איטלקית, היא דוברת אנגלית שוטפת, דבר נדיר ביותר בארץ המגף, כמו גם צרפתית, ערבית, יפנית ומנדרינית (ניב סיני).
אלא שלצעירה בת ה-26 ממשפחה של רופאים בעיר קטנה ליד הים האדריאטי חסר דבר חיוני שיפתח בפניה את דלתות העבודה באיטליה: raccomandazione, מילה באיטלקית שמשמעותה מילה נכונה מאדם נכון שידאג שיעסיקו אותך אפילו אם אתה לא הטוב ביותר לתפקיד. ובמילה אחרת: קשרים.
בשעה שיבשת אירופה עדיין שקועה עמוק בתוך משבר כלכלי ועתידם של מיליוני צעירים לוט בערפל, תרבות הקשרים שמושרשת עמוק בעולם התעסוקה האיטלקי ובכלל ברוב היבשת האירופית רק הולכת ומחמירה ופוגעת בכל סיכוי לשיקום הכלכלה. היא חוסמת צעירים מוכשרים ומבריחה אותם מעבר לים ותורמת למעגל קסמים של קיפאון שמאיים להותיר את אירופה מחוץ למשחק של הגלובליזציה.
"מה שחשוב הוא לא כמה טוב אתה, אלא את מי אתה מכיר", קוננה קראי בראיון לסוכנות הידיעות AP כחלק מסדרת כתבות שנערכה בקרב צעירי היבשת המיואשים ועל "בריחת המוחות" ההרסנית של אירופה. רק כדי להבהיר, קשרים טובים אף פעם לא מזיקים, בכל עת, בכל מקום. אולם ברוב אירופה, במיוחד בדרום שקורס כלכלית, מדובר בכרטיס העיקרי להשגת הזדמנות כלכלית: לצעירים אירופאים בלי קשרים, אומרים מומחים, יהיה סיכוי קטן מאוד לפתוח בקריירה מבטיחה.
הקשרים עוזרים, אפילו באוניברסיטה
מרקו פאצ'טי, רקטור באוניברסיטת פוליטכניקל באנקונה, מנסח זאת כך: "בארצות הברית, הקשרים חשובים, אבל כדאי שתהיה טוב. באיטליה, איש לא בונה על כך שלאדם עם הקשרים יש יכולת או כישרון". "זה ההבדל בין מכתב המלצה לבין raccomandazione", אמר פאצ'טי בצחקוק. ב"אמריקה, כותב מכתב המלצה לוקח על עצמו אחריות לשלוח למעסיק אדם שמוכן היטב לתפקיד - שאיננו אידיוט".
שערורייה שפרצה באוניברסיטת רומא (הידועה באיטלקית בשם "לה ספיאנצה"), אחת האוניברסיטאות הוותיקות והמוכרות ביותר באיטליה, מבהירה את הנקודה. בסיפור שזכה לכינוי relative gate, האישה, הבת ובנו של רקטור האוניברסיטה מזה שנים רבות קיבלו משרות הוראה יוקרתיות אף על פי שהיו להם כישורים מוגבלים לתפקיד. ההפתעה הגדולה הגיעה כשהתברר שבנו של הרקטור עבר את בחינת הקרדיולוגיה בזכות עזרה שקיבל מצוות של בוחנים שהורכב משלושה רופאי שיניים ושתי סייעות שיניים.
לספרד יש מערכת ענפה, עמוקה ומושרשת של קשרים - שנקראים במדינה enchufismo. כמו באיטליה, מדובר בתולדה של תרבות ים תיכונית של קשרים משפחתיים שבה חברים בחמולה דואגים זה לזה. לרוב הדרום אירופאים יש חוסר אמון כמעט מולד במדינה - ולרוב זה קשור לשחיתות - והמשפחה היא המוסד העיקרי שהם יכולים לסמוך עליו.
מתנגדת לקשרים, אבל הוזמנה לראיון עבודה בזכות קשרים
קשרים הפכו להיות פחות קריטיים במהלך הפריחה הכלכלית בספרד בסוף שנות התשעים ועד שנת 2008, אבל היום הם מתגלים כחיוניים ביותר במדינה שבה שיעור האבטלה עומד על סביבות 25 אחוזים.
"בספרד, תמיד היה enchufismo, אבל לפחות בעתות פריחה הייתה לך גישה לראיונות ולעבודה (בלי קשרים)", אמרה מריה אסטילרוס, מורה מובטלת במדריד. "מאז שהמשבר הכלכלי היכה, הראיונות נגמרו וחזרנו ל-enchufismo". רק באחרונה השיגה אסטילרוס לעצמה ראיון עבודה ראשון מזה שנתיים בחברה ליחסי ציבור משום שהבעלים של החברה הוא לקוח של דוד שלה.
לבנג'מין סרה בוש, בן 25 מהעיר ולנסיה, לא היה את אותו מזל שהיה לאסטילרוס - אולי משום שלא היו לו קשרים במקומות הנכונים. הצעיר הספרדי שמחזיק באמתחתו שלושה תארים אקדמיים (תואר ראשון בעיתונאות, תואר ראשון בפרסום ותואר שני במדיניות ציבורית) ותעודה ביחסי ציבור מצא את עצמו עובד במקום היחיד שהיה מוכן לקבל אותו - בית קפה בלונדון. ומה הוא עושה שם? ממלצר ומנקה את השירותים במקום. שום קשר לעיתונאות, לפרסום, למדיניות ציבורית או ליחסי ציבור.
"לא באנו ללמוד שפה. אנחנו מ-ה-ג-ר-י-ם"
בוש הפך ל"פני הדור האבוד" בספרד אחרי שפרסם בפייסבוק ובטוויטר סטטוס על מצבו העגום. "הצטיינתי בתארים שלי ועכשיו אני מנקה חרא במדינה זרה", הוא כתב בסטטוס שזכה לתגובות רבות ועשה הדים רבים בארצו וביבשת כולה. "אני עובד ברשת בתי קפה ידועה מאוד בלונדון מאז חודש מאי. והיום, אחרי חמישה חודשים של עבודה שם, הבנתי לראשונה בבירור: אני מנקה אסלות. חשבתי לעצמי 'הצטיינתי בתארים שלי ואני מנקה חרא של אנשים אחרים במדינה שאיננה שלי'. ובכן, אני גם מכין קפה, מנקה שולחנות ושוטף כלים".
הפוסט שפרסם בוש זכה לאלפי שיתופים ותגובות ברשתות החברתיות מאנשים שנמצאים בדיוק באותו מצב שלו - צעירים ומשכילים שעדיין מחפשים עבודה או שכבר מצאו אחת, אבל היא לא ממש הולמת את כישוריהם.
אגב, בוש התעקש לומר שהוא לא מתבייש לעבוד בעבודה שמתחת להשכלתו ולכישוריו ושכמו רבים מבני דורו, הוא אולץ לעזוב את ארצו כדי להשיג עבודה כתוצאה משיעור האבטלה הגבוה בספרד. "אני לא מתבייש במה שאני עושה. ניקיון זה עבודה מכובדת. מה שמביך אותי זה לעבוד בזה משום שאף אחד לא נתן לי הזדמנות בספרד. יש הרבה ספרדים במצב שלי, בעיקר בלונדון. ושלא תטעו. הצעירים מספרד לא הגיע לכאן ללמוד שפה, לעבור הרפתקה או לחוות חוויות חדשות. אנחנו מ-ה-ג-ר-י-ם. חשבתי שמגיע לי יותר אחרי כל המאמץ שהשקעתי בחיי האקדמיים. כנראה שטעיתי".
גייל אלארד, פרופ' אמריקנית לכלכלה וניהול בבית הספר לעסקים במדריד, העריכה כי כ-95 אחוזים מהמשרות בספרד תלויות בקשרים. "זה היה אחד הדברים שהדהימו אותי בספרד", אמרה אלארד. "שאתה יכול להתקדם בשוק העבודה רק עם קשרים".
אשת האקדמיה סיפרה שלתרבות כה מושרשת של נפוטיזם יש השפעה הורסת על צמיחה כלכלית, שהיום היא חיונית בספרד יותר מאי פעם בשעה שהמדינה כורעת תחת שיעור אבטלה של קרוב ל-53 אחוזים בקרב בני נוער. "ספרד בהחלט איננה מריטוקרטיה", אמרה אלארד. "אתה לא מקבל בה את המועמד המוכשר ביותר לעבודה. אתה פשוט מקבל את המועמד עם הקשרים הכי טובים".
"אין דבר גרוע יותר מלהיות מובטל"
ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, סגנית דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה, אמרה ל-ynet כי המצב שבו בני הדור הצעיר לא מצליחים למצוא עבודה הוא חמור. "אין דבר יותר גרוע מלהיות מובטל או להישאר בבית חסרי מעש", אמרה רעייתו של פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה הממשלתית שבחנה את יוקר המחייה בישראל בקיץ 2011. "מעבר להשפעה הכלכלית, ישנה השפעה נפשית וסביבתית. אני אומרת לכל הצעירים שישאפו להיכנס לשוק העבודה כמה שיותר מהר, גם במחיר של התפשרות על גודל המשכורת וגודל הציפיות".
המשבר הכלכלי החמור, בעיקר במדינות כמו יוון, ספרד וצרפת, עלול להפוך את חייהם של בני "הדור האבוד" לחסרי תקווה גם ביום שאחרי המשבר. "אנחנו נוטים לחשוב שהמשבר הוא זמני, אבל זה ממש לא ככה", אמרה טרכטנברג והסבירה: "צעירים עם השכלה רלוונטית לא מוצאים היום עבודה ונשארים מובטלים או שהם עוסקים בעבודות מזדמנות. ביום שהמשבר יסתיים, גם אם זה יקרה בעוד חמש שנים, פשוט לא ייקחו אותם. כל מעסיק יעדיף לקלוט צעיר שרק סיים את לימודיו מאשר מישהו בן 28 שעבד חמש שנים במלצרות".
ערב פתיחת שנת הלימודים האקדמית בישראל, אמרה ד"ר בודו-טרכטנברג כי "חשוב שאנשים ילמדו את מה שמעניין אותם", אבל אז סייגה את דבריה: "מצד שני, חשוב להיות מודעים לביקוש בשוק העבודה. אם אתה בוחר ללמוד קולנוע, ההסתברות שתמצא עבודה ושכר סביר היא נמוכה ביותר ולכן חייבים לעשות את הבחירה כך שתהיה יותר מושכלת ופחות אמוציונלית".
"בארה"ב נותנים לך הזדמנות בגלל מי שאתה"
מוארה קופי, צרפתייה בת 23, השלימה לא מזמן את לימודיה באוניברסיטה היוקרתית סורבון שבפריז. היא סיפרה בראיון ל-AP על החשיבות של קשרים בצרפת. "אם אתה מומלץ על ידי מישהו, כך תקבל עבודה". בעוד קופי, בוגרת לימודי תקשורת, מודה שהרוויחה ממערכת הקשרים, היא עדיין הייתה רוצה שקשרים לא יהיו כל כך מכריעים במציאת תעסוקה. "בארה"ב, אנשים נותנים לך הזדמנות בגלל מה שאתה".
ז'אן פרנסואה אמאדיו, פרופ' לסוציולוגיה בסורבון, אמר ש-70 אחוזים מהצרפתים מוצאים עבודה דרך קשרים אישיים או דרך עבודה בהתמחות שבעצמה בלתי אפשרית להשגה בלי "קשרים טובים".
באיטליה, תרבות הקשרים "צמחה עוד יותר אפילו עם ההחמרה במצב הכלכלי", אמר הכלכלן אמיליאנו מנדרון שמכיר היטב את המצב. מדי שנה, הוא מסייע לערוך סקר טלפוני במימון המדינה שבו משתתפים כ-40 אלף תושבים כדי ללמוד כיצד האיטלקים מוצאים את העבודות שלהם.
"הסיפור של 'raccomandazioni' איננו למצוא עבודה או לא", אמר מנדרון. "במקום זה, הבעיה היא שאתה לוקח משרה ממישהו טוב יותר". הוא הוסיף שהמחיר של מערכת הקשרים לחברה ולכלכלה האיטלקית לא נמדד במונחים כלכליים, אבל הוא בבירור עצום.
"בריחת המוחות" עולה לאיטליה ביוקר
במשך שנים ארוכות הואשמה מערכת הקשרים באיטליה בגרימת "בריחת מוחות" של רבים מהטובים והמבריקים שבצעירי איטליה. "המכון לתחרותיות", ארגון איטלקי ללא מטרות רווח, העריך לאחרונה ש"בריחת המוחות" עולה למשק האיטלקי 1.2 מיליארד אירו (יותר מ-1.5 מיליארד דולר) בשנה במונחים של אובדן פטנטים ותמלוגים אחרים מהמצאות שפיתחו איטלקים מוכשרים שהיגרו לארצות אחרות.
ביוון, הגראונז זירו של המשבר הכלכלי של אירופה, מנגנון פוליטי רחב שמבוסס על קשרים נתפש כגורם העיקרי לקריסה הכלכלית. בתמורה לקולות, המפלגות הגדולות מבטיחות למחפשי עבודה קשרים פוליטיים שיסדרו להם משרות בבירוקרטיה הציבורית - כשבידיהם מעט ניסיון או כישורים. התוצאה: כשהמשבר הכלכלי פרץ בסוף 2009, הממשלה אפילו לא ידעה כמה אנשים קיבלו ממנה תלושי שכר או כמה היא שילמה להם.
גרמניה היא יוצאת הדופן במגמה האירופית של צעירים מוכשרים שעולים על טיסה למדינה אחרת או שמתוסכלים בעת ניסיונם להגשים את חלומם המקצועי בארצם. במזרח גרמניה הקומוניסטית לשעבר, השתייכות פוליטית הייתה מאוד חשובה לטיפוס בסולם הכלכלי. אך בגרמניה המאוחדת של היום, קשרים לא נתפשים כחלק מרכזי בתרבות התעסוקה.
לוץ הנשל, גרמני בן 28, סיים בשנה שעברה לימודי תואר שני בהנדסת אלקטרוניקה. הוא שלח כ-40 קורות חיים בטרם מצא עבודה בחברה לפיתוח מעגלים חשמליים למעליות. במהלך חיפושיו אחר עבודה, הוא סיפר, הוא התראיין למשרה שבסופו של דבר הלכה למועמד פחות מוכשר ממנו שהכיר את המראיין. אבל בגרמניה, אמר הנשל, "אם אתה מוכשר, בסופו של דבר תשיג עבודה".
למחוק תארים מקורות החיים
ומה קורה בבריטניה? הממלכה המאוחדת עשתה צעדים גדולים לעבר הפיכתה ליותר מריטוקרטית, אך עדיין ניתן להיתקל בה בתלונות על כך שמשרות נחשקות נוחתות בדרך כלל אצל צעירים ממעמד חברתי גבוה שלמדו בבתי ספר יוקרתיים.
ליזה פיצ'פטריק, בת 36 מבריטניה, סיימה בשנה שעברה את לימודיה בעבודה סוציאלית באוניברסיטת האל וניגשה לנסות את מזלה בשוק העבודה. בקורות החיים ששלחה היא ציינה בגאווה את השכלתה האקדמית, אולם התקשתה למצוא עבודה. כשהלכה לחברה ממשלתית לייעוץ תעסוקתי היא נדהמה כשאמרו לה למחוק את התואר האקדמי שלה מקורות החיים. הסיבה: הוא הופך אותה למוכשרת מדי עבור מספר גדול של תפקידים. "הם אמרו לי שאני צריכה להיפטר מהתואר שלי. אבל עבדתי מאוד קשה בשבילו", אמרה פיצ'פטריק.
"אני אקח כל עבודה רק כדי להפסיק לחתום עבור דמי אבטלה. היועץ כפה עליי לשנות משהו שהייתי מאוד גאה בו ואיים שייקחו ממני את ההטבות שלי אם לא אעשה את מה שהוא ביקש ממני. הסרת התואר תיצור בקורות החיים חלל בזמן שלדעתי יגרום לי יותר בעיות". יכול להיות שאם לפיצ'פטריק היו קצת קשרים אז היא לא הייתה צריכה לחוות את עוגמת הנפש שבחיפוש עבודה.
לעומת בריטניה, בדרום אירופה, תרבות ה-raccommandazioni חלחלה לכל המעמדות החברתיים והמגזרים - החל ממרוץ על משרה בבנק ועד לקרב על מכרז בנייה. מריה אדל קראי מאיטליה למדה בצער רב עד כמה קשרים נחשבים אפילו בעולם האקדמיה. היא עברה להונג קונג כדי לברוח מאווירת הנפוטיזם המחניקה באוניברסיטה: "ראיתי איך זה עובד. לא רציתי להישאר באיטליה ולהמשיך עם המערכת הזו". לדבריה, "raccommandazioni הם במובן מסוים נורמליים, אנושיים. אבל חצו את הגבול והפכו לשחיתות".