שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock

    לא רק עונשים: הדרך להתמודד עם ילד בריון

    הם מוצאים ילד שונה או חלש יותר - ופשוט יורדים לחייו, בין אם באלימות מילולית או פיזית. הסיבה: זו הדרך היחידה שלהם להרגיש חזקים. הפסיכותרפיסטית ליאת קרן מסבירה למה עונשים לא יעזרו, ומהי הדרך הנכונה להתמודד עם התופעה

    ככל שמתקרב מועד הבחירות לרשויות המקומיות כך מתרבים השלטים הכוללים תכנים של השמצות הדדיות. בחנתי את הנושא האקטואלי מול ילדים שמגיעים אליי מסיבות שונות של קשיים חברתיים, שליטה בכעסים ותחרותיות דורסנית והשתמשתי בשלטי החוצות כבמשל: אם שני מועמדים רוצים להבחר, האחד אומר "תבחרו בי כי המועמד השני הוא עלוב ושקרן" והאחר אומר "תבחרו בי, כי עשיתי למען העיר ואעשה", במי תבחרו? כל הילדים, ללא יוצא מן הכלל, בחרו במועמד השני, זה שדיבר על עצמו ולא ביטל אחרים. זה מעניין, בעיקר משום שחלק גדול מהילדים אותם שאלתי נוהגים בחיי היום יום כמו המועמד הראשון - מורידים את חבריהם כדי להרגיש חזקים. המשל עזר להם להבין זאת.

     

    כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים - רק תעשו לייק

     

    ילדים נוהגים להחליש את חבריהם, פיזית או מילולית, בכדי להרגיש תחושה של כוח. כשהם מורידים את האחר הם משווים עצמם אליו ומרגישים חזקים. זה נותן להם אשליה של כוח, של ביטחון. כיוון שהכוח הזה נובע מהאחר, אותם ילדים יחפשו בכל פעם את המטרה הבאה וישימו ילדים אחרים ללעג או יפתחו בריונות. התוצאה תהיה שילדים יתרחקו מהם, מה שיוריד עוד את ביטחונם העצמי ויגרום להם אף יותר לחפש את החיזוקים מבחוץ, את הקורבן הבא. מעגל אכזרי - שפוגע בהם יותר מהכל.

     

    כתבות קודמות של ליאת קרן

     

    הילדים החזקים באמת הם אלו המכירים בערך עצמם. מקור הכוח שלהם בא מבפנים ולכן הם לא תלויים באחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. יותר מזה, גם אם ילד ינסה להוריד אותם כדי להתחזק הם לא יתרגשו מזה או יתרגזו יותר מדי. שיגיד - הם יודעים מה הם שווים. בגלל זה הם גם יהיו חשופים פחות להצקות - כשהקורבן לא מתרגש זה פחות מושך לתקוף אותו שוב. ילדים אלו הם מגנט חברתי - משהו בבטחון שלהם נוסך שלווה על הסובבים אותם ומן הסתם נעים יותר לבלות במחיצתם מאשר במחיצת אלו המקניטים את חבריהם.

     

    מבחינה חברתית יש עניין נוסף: ילד המוצא עצמו בלי חברים יבטיח להיות חבר טוב, לא לפגוע ולא להכאיב, אך הדברים יחזרו על עצמם. כל עוד הוא לא
    למד למצוא את הביטחון בתוכו הוא עשוי להזדקק לפגיעה באחרים כדי להתחזק. ככל שילד שפגע יבטיח שלא יעשה זאת שוב ולא יקיים, כך זה יקשה יותר על הילדים לבטוח בו ולהתפייס - והמעגל האכזרי רק יתחזק. מסיבה זו, כל עוד לא טופל הצורך האישי שלו והילד לא קיבל כלים שיעזרו לו להכיר בערך עצמו ולהתחזק מבפנים, גם אם תעבירו אותו כיתה, או אפילו בית ספר, הוא ימצא עצמו שוב מבודד חברתית, וזה רק יזיק יותר לבטחונו העצמי.

     

    אז מה ניתן לעשות?

     

    1. לעזור לילד למצוא בעצמו חוזק

    עזרו לו למצוא את הייחודיות, אותו משהו שהוא טוב בו, והעצימו אותו. אפשרו לו לפתח זאת בחוגים, בקריאה, ביצירה. לשבח ולעודד. ככל שהילד ירגיש טוב יותר עם עצמו, כך יפחת הצורך שלו להוריד מערכו של השני.

     

    אם ילדיכם נימנים על אלו שנתנו אמון ונכוו וכעת מעדיפים להשאר ללא חברים מלהפגע שוב אתם מוזמנים להשתמש גם איתם במשל הבחירות: כשמישהו מבטיח הבטחות אנחנו לא באמת יודעים אם יעמוד מאחוריהן ויקיים, אחרי הכל כולם רוצים להבחר ויגידו מה שהציבור רוצה לשמוע, אז איך יודעים במי לבחור? מי דובר אמת ולא מס שפתיים? האמת מסתתרת לא בהווה כי אם בעבר - מי האיש הרוצה להבחר ומה עשה עד כה - אם הוא איש של פעולה ועשיה קהילתית זה טבוע בו וסביר להניח שימשיך בדרך זו. כך גם עם חברים - אלו שתורמים לאוירה טובה בכיתה ותמיד שמחים לעזור הסיכויים גבוהים יותר שכשהם מבטיחים להיות שם בשבילך הם גם יקיימו.

     

    2. ההתייחסות להתנהגות בריונית

    ילדים מגיעים למקרים קיצוניים של בריונות ומשתמשים בכוח פיזי כנגד ילדים אחרים או רכושם, כשהקנטות והצקות לא מספקות אותם עוד והם מחפשים משהו עוצמתי יותר בכדי למלא את חלל החוסר ביטחון הפנימי ההולך וגדל. כולנו צריכים חברים, אך ילד כוחני לעולם לא ידע אם חבריו עמו בזכות עצמו או משום שהם פוחדים מהכח שלו וממה שעלול לקרות אם לא יעמדו לצדו. חוסר היכולת לבטוח באמונם הכנה של חבריו, מגביר את חוסר הבטחון שלו בעצמו והמעגל נמשך.

     

    מנסיוני המקצועי עם ילדים, במקרים של התנהגות בריונית לתגובת בית הספר יש חשיבות רבה. לא רק בהעברת מסר אחיד נגד אלימות, אלא גם בטיפול נקודתי, חיובי, במסגרת בית הספר. אחרי הכל, לשלוח את הילד הביתה לא ילמד אותו כיצד להתמודד עם החלל הפנימי או עם קונפליקטים חיצוניים ולכן יעיל הרבה יותר לעבוד איתו במסגרת בית הספר ובכך להבטיח שיקבל את הדרוש לו ללמידה זו.

     

    בארצות הברית עבדתי לא מעט עם תופעת הבריונות בבתי ספר יסודיים, לא כשיחה חד פעמית אלא כהליך טיפולי במסגרת בית הספר. הייתי נוהגת להזמין אליי את הילד האלים ואת הקורבן למפגשים משותפים שבסיומם, ללא יוצא מן הכלל (!), ההצקות היו נפסקות ולעתים אף היו הופכים השניים חברים. הכיצד? מהסיבה הפשוטה שברוב המקרים הבריונים בוחרים לעצמם קורבן שהוא שונה, מבחינה פיזית או שפתית. הם כמובן לא טורחים להכירו אלא הוא משמש אותם כמקור להקנטה ולעג ולעיתים אף אלימות. בהזמנתם יחד לחדר, המהווה מקום בטוח להיכרות, הדברות ועשיה מהנה משותפת יוצאים שני הצדדים נשכרים.

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות לכישורים חברתיים. לאתר של ליאת קרן לחצו כאן




     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בריונות. מעגל אכזרי שפוגע בהם יותר מכל
    צילום: shutterstock
    צילום: אורית ארנון
    ליאת קרן
    צילום: אורית ארנון
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים