להיות ד"ר רות
רות ווסטהיימר, מהדמויות הבולטות באירועי הקהילה היהודית והישראלית בעיר, עולה לבמה באוף ברודוויי
בשנת 1981 שודרה לראשונה בארצות הברית מעל גלי האתר פינת עצות הסקס של רות ווסטהיימר. המאזינים התקשרו וביקשו את עצותיה של האישה עם הקול המצחיק והמבטא המוזר בענייני חדר המיטות. כשהתקשו להגות את שמה המלא, נולד השם שבו התפרסמה מאז ועד היום: ד"ר רות. מאז אותן פינות רדיו ראשונות, הפכה ד"ר רות לאחת ממטפלות הסקס המפורסמת ביותר בארה"ב, עם תוכניות רדיו משלה, תוכניות טלוויזיה מצליחות, דוקטורט של כבוד בשלוש אוניברסיטאות, מעל שלושים ספרים ואפילו משחק-קופסה למבוגרים בלבד שהפיקה.
ווסטהיימר, שפעילה מאוד בקרב הקהילה היהודית בניו-יורק, זוכה לעדנה מחודשת עם פתיחה באוף-ברודוויי של הצגת יחיד הפורשת את סיפור חייה: Becoming Dr. Ruth. את דמותה של רות מגלמת דברה ג'ו ראפ, המוכרת בעיקר מ"מופע שנות השבעים", שם היא מגלמת את קיטי פורמן, אמו של אריק. ראפ מפליאה בחיקוי קולה המצייץ של ד"ר רות והמבטא שאותו היא מגדירה כגרמני-צרפתי-שוויצרי-ישראלי-אמריקאי, אבל בעיקר היא מפליאה להעביר את אופיה שובה הלב והקליל של יועצת המין המפורסמת.
קריירת הייעוץ המיני של רות ווסטהיימר התחילה רק כאשר הייתה כבר בת חמישים. מעטים מודעים למסע החיים המרתק שעברה הילדה קרולה רות סיגל, שנולדה בגרמניה בשנת 1939, עד שהפכה ברבות הימים לד"ר רות. כילדה, היא הצליחה להימלט מגרמניה הנאצית בקינדר-טרנספורט, איתו הגיעה לארץ ישראל ולימים הצטרפה לשורות ארגון "ההגנה" ומאוחר יותר שירתה כצלפת קרבית במלחמת העצמאות. בהמשך הספיקה להינשא שלוש פעמים ולפתח קריירת תקשורת מפתיעה.
בהצגה אומרת דמותה של רות שהיא רואה בטיפול ובחינוך המיני את הדרך שלה לקיום מצוות "תיקון עולם". שאלתי את ד"ר רות ווסטהיימר אם היא עומדת מאחורי ההכרזה הזאת. "בהחלט!" היא אומרת, "אני יכולה לדבר בכזאת פתיחות על סקס, מכיוון שבמסורת היהודית סקס מעולם לא נחשב חטא. קיום יחסי מין נחשב מאז ומתמיד כמצווה עבור זוגות נשואים בקהילה האורתודוכסית. אני מאמינה שדווקא בגלל שאני יהודיה, יותר טבעי לי להיות מטפלת ומחנכת למין. אנשים רבים מוצאים את הדיון בסקס מביך. אני מאמינה שזה נושא שיש לדון בו בציבור. אני מאוד שמרנית אבל אני מאמינה שכל אדם שיש לו בעיה מינית צריך לנסות לפתור אותה על מנת להשיג שלום בית, להיות מסופק ושמח, ויש לכך גם השפעה גם על הילדים. אם לאבא ואמא יש מערכת יחסים טובה, וזה כולל גם מערכת יחסים מינית טובה, הדבר ייטיב בפירוש עם כל הבית. זו כוונתי בתיקון עולם".
ווסטהיימר מאמינה שההצגה תתרום להפצת החינוך המיני בקרב קהלים נוספים, אבל כמו בטיפול מיני, היא יודעת שהחשיפה לתכנים בהצגה צריכה להיעשות עם רגישות. "דע לך שאני זהירה מאוד. לדוגמה, הייתה קבוצה מאורגנת של תלמידי בית ספר שתכננה לקנות כרטיסים להצגה והיועצת של בית הספר רצתה לדעת אם זה מתאים לגילם. אז אני אמרתי שעדיף שלא יראו את ההצגה. ההצגה מכילה מידע מפורט מיני, ואם יועץ או הורה מודאגים מכך שהילדים יחשפו לכך, יכול להיות שיש לכך סיבה. ההצגה דנה בחיי, בשירות שלי ב'הגנה', אבל היא גם דנה באופן מפורט במין ואני ודאי לא מאלה שיגידו שכולם צריכים לראות את ההצגה. אנשים שלא חשים בנוח עם דיון מיני לא צריכים לראות את ההצגה. אני גם יודעת שהאולמות מלאים כל ערב, אז אני לא מודאגת".
תהליך הלידה של המחזה, אותו כתב המחזאי מארק סן-ז'רמן, החל לפני מספר שנים, כשבברודוויי עלתה ההצגה "המפגש האחרון של פרויד", אותה כתב סן-ז'רמן. ווסטהיימר צפתה בהצגה והתרשמה, אולם כאשר סיפרו לה שהמחזאי מעוניין להפוך אותה למושא המחזה הבא שלו היא סירבה מיד. בדיוק באותו זמן היא סיימה סידרת ראיונות לסרט תיעודי על חייה שהפיק הבי.בי.סי במסגרת סידרת סרטים תיעודיים על 12 נשים יוצאות דופן והיא לא הייתה מעוניינת לחזור על התהליך. אולם מאוחר יותר, לאחר שנפגשה עם סן-ז'רמן, היא השתכנעה והסכימה לסייע.
"בהחלט הייתי חלק בתהליך הכתיבה, במידה מסויימת. המחזאי קרא את האוטוביוגרפיה שלי, 'במרוצת חיי', נתתי לו לקרוא גם ספר על מיניות במסורת היהודית, ואת הספר שלי, Musically Speaking, שהוא אוטוביוגרפיה קצרה על ההשפעה של המוזיקה על חיי ואיך היא עזרה לי לשרוד. אחר כך הוא ערך איתי מספר ראיונות, ואני קראתי את המחזה בעיון רב. הוא ראיין גם את פייר לו, שעובד איתי כבר 30 שנה, ואת שני ילדי, כך שבהחלט היה לו מידע רב מצדי. מרגע שהחלטתי לשתף פעולה, נתתי לו כל מה שיכולתי. לא בחרתי את השחקנית ולא נכחתי בחזרות כי לא רציתי לגרום לאף אחד מבוכה. אבל ראיתי את ההצגה לפחות 15 פעמים, ובכל פעם אני אוהבת אותה יותר".
ואיך זה לראות את בת דמותך על הבמה?
"דברה ג'ו ראפ נפלאה! היא חייבת לזכות בפרס על התפקיד הזה! נפלאה! לעתים אני חושבת איזה מזל שמצאו אותה. יש לה את המנייריזם שלי. כשעברתי לאמריקה אמרו לי לקחת שיעורי הגיה כדי להיפטר מהמבטא שלי ולא היה לי את הכסף לזה. הרווחתי דולר אחד לשעה והייתה לי ילדה קטנה. כיום, השחקנית הייתה זו שצריכה לקחת שיעורי הגיה על מנת ללמוד את המבטא שלי! זה ממש נהדר בעיני".
ווסטהיימר כבר יצרה קשר עם תחאטרון הקאמרי בישראל ומאוד מעוניינת שההצגה תעלה גם בארץ. היא כמובן מתכננת לראות אותה באחד מביקוריה התכופים בישראל. "נכחתי באירועי יום ההולדת של שמעון פרס וקיבלתי ממנו נשיקה. קיבלתי גם נשיקה מביל קלינטון, ומאז הספקתי לנשק גם את ברק אובאמה", היא אומרת בגאווה.
גם כיום, בגיל 85, ד"ר רות לא נחה לרגע. "התחלתי את הקריירה כיועצת ומטפלת מינית בשלב מאוחר בחיי והייתה לי החוצפה לדבר ברדיו על סקס בשנת 1981. ומה שמיוחד זה שהיה לי ניסיון חיים עשיר. גם בגיל 85 אני לא בפנסיה אלא עסוקה ופעילה מאוד". בחודשים הקרובים עומדת ווסטהיימר לפרסם שני ספרים חדשים והחל מנובמבר היא תופיע בתוכנית טלוויזיה חדשה בשם "חכמת החיים של ד"ר רות ווסטהיימר", שתכלול עצות בנושאי גידול משפחה, אלמנות, בדידות וכמובן גם סקס.
"רק השבוע הייתי באירוע התרמה לביטחון לאומי בארה"ב עם אנשי מערכת הביטחון והשירות החשאי. נערכה שם מכירה פומבית של תרומות שונות כולל ארוחת ערב איתי. אדון אחד הציע 5,000 דולר כדי לצאת איתי לארוחת ערב. זו הייתה התרומה הגבוהה ביותר במכירה הפומבית. הזמנתי את האדון שנתן את ההצעה הזוכה לבמה ונתתי לו נשיקה. מאוד נחמד להיות ד"ר רות!".
Becoming Dr. Ruth at Westside Theater, 407 West 43rd St
