שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "Britney Jean": ספירס עדיין הביץ' המנצחת
    האלבום השמיני של נסיכת הפופ בריטני ספירס מוכיח שהיא עדיין רלוונטית, ואפילו הרבה יותר מיתר הטוענות לכתר. עם עשרה שירים בלבד, אבל כשכל אחד יותר מוצלח מהשני, היא מזכירה שלמיילי סיירוס ולריהאנה יש עוד מה ללמוד - ומדגישה את הכישלון של ליידי גאגא

    זה יהיה ממש בנאלי, אפילו שגוי, להצמיד לבריטני ספירס את הכינוי "עוף החול". הזמרת שחוגגת 15 שנה ל"היט מי בייבי וואן מור טיים" ושעברה משברים אישיים ומקצועיים בכמות שמספיקה לשלושה אנשים - אולי 30 - כבר מזמן חזרה למשחק, ונדמה שהסיבוב הנוכחי שלה יציב, בוגר ומחושב.

     

    האזינו ל"Perfume"

    הדבר בא לידי ביטוי היטב באלבומה החדש והשמיני במספר, "Britney Jean", שייצא רשמית בשישי הקרוב אבל כבר עכשיו מוצע להאזנה ב-iTunes. אחרי שנה של עבודה, החליטו ספירס ו-וויל.איי.אם (בלאק אייד פיז) ששימש כאן כסוג של מפיק אחראי, להסתפק בעשרה שירים בלבד בגרסה הרשמית של האלבום (ו-14 במהדורה המיוחדת). זו גם החלטה לא נעימה במיוחד, כאשר כפועל יוצא ממנה כמה מהיוצרים שעבדו על האלבום פשוט פוטרו.

     

    מדובר בהחלטה הטומנת בחובה מחויבות גדולה, שהרי במילים אחרות - השניים מבטיחים לנו עשר פצצות בלי "שירי ביניים" או "ממלאי מקום". וההבטחה הזו, ממומשת כאן במלואה.

     

    "Britney Jean". עושה בית ספר לאחרות ()
    "Britney Jean". עושה בית ספר לאחרות

    אז נכון, בעולם הפופ כמעט לא תמצאו אלבום חף מבעיות, אבל באמת נראה שאי אפשר לספור על כף יד אחת את המספר האדיר של הסינגלים הפוטנציאליים כאן. דווקא "Perfume" שכתבה Sia המוכשרת ושיצא כבר כסינגל, לא ממש מייצג את הצד הטוב של "Britney Jean". הסינגל הראשון שיצא, "Work Bitch", מרמז יותר על מה שיש בו.

     

    בשיתוף עם יוצרים בהם כאמור וויל.איי.אם וגם כמה נוספים, הגיעה ספירס לסאונד הנכון והעדכני ביותר שאפשר לייצר בז'אנר היום. הוא מאופיין בדינמיקה העדינה שבין להיטי ה-"EDM" (מוזיקת דאנס אלקטרונית יחסית קשה וקשוחה) לזו המלודית שמהווה את אחד מיסודות הפופ. זהו גם ההבדל המהותי והמשמעותי שבין "Artpop" של ליידי גאגא לאלבום הזה: ספירס ומפיקיה, בניגוד לגאגא, השכילו לאזן בין השניים ולמזג את הצלילים בצורה הנכונה ביותר.

     

    למיילי יש עוד מה ללמוד

    כדאי מאוד שתשימו לב באלבום הזה, אם כן, לכמה רצועות שוות במיוחד: "Til It’s Gone" שמסמפל בגאונות את "I Wanna Go" של בריטני לתוך טראק שנשמע כמו כל מה שהיה טוב ב-Swedish House Mafia זצ"ל; "It Should Be Easy", הדואט המוצלח עם וויל.איי.אם; "Body Ache" שעוד עשוי להפוך להמנון רחבות ריקודים עם או בלי הווקאליסטית המוצלחת (כן, מוצלחת!) שלו - וגם "Passenger" המצוין שנתפס חזק על האוזן, "Alien" שפותח ומכניס לאווירה, ו"Don’t Cry" המרגש שחותם את האלבום. כאמור, לא מעט סינגלים בפוטנציה.

     

    מיילי. תלמדי מבריטני (אימג'בנק - GettyImages) (אימג'בנק - GettyImages)
    מיילי. תלמדי מבריטני(אימג'בנק - GettyImages)

    אם למישהו היה ספק שלבריטני ספירס יש סיבה להילחם על מקומה בעולם הפופ כנסיכת הז'אנר, או אם לרגע חשבנו שחצי דור עבר ושהטוענות לכתר מיילי סיירוס או ריהאנה יכולות כבר לתפוס ולרשת את מקומה, ובכן - לא. יש לכוכבות התורניות עוד לא מעט מה ללמוד ממנה בדרך לפסגה, וזה כולל צורת הופעה (ע"ע הקליפ של "Work Bitch"), ואפילו שירה. בענייני ריקוד, טוב נו, היא אף פעם לא היתה מצטיינת.

     

    אז בריטני של סוף 2013, שתחגוג בשני הקרוב את יום הולדתה ה-32 עדיין חיה ובועטת, לא חוששת להעז ובעיקר מראה לכולן מי פה הביץ' האמיתית. ואם אתם עדיין צריכים עוד הוכחה, בעוד חודש בדיוק היא תעלה על במת מלון "Planet Hollywood" בווגאס, עליה תציג את המופע החדש שלה - וממנה היא לא מתכוונת לרדת שנתיים. חיה ובועטת, כבר אמרנו.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""Britney Jean": ספירס עדיין הביץ' המנצחת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים