שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה בין ביקור דיפלומטי לגלישה ברשת?
    איך הספארי באייפון שלכם יודע לגלוש באתר כמו המחשב בעבודה? ואיך זה דומה לקביעת סדר נאומים בביקור של דיפלומט זר? התשובה היא פרוטוקולים וכך זה עובד

    תחשבו איזו עבודה קשה זאת לארגן ביקור של מנהיג מדינה זרה בארצנו. סידורי הביטחון, תאום לוחות הזמנים, סידורי הלינה והתחבורה - וכל תקלה קטנה יכולה לשנות את אופי הביקור ואף לגרום לתקרית דיפלומטית. 

     

    כדי למזער את האפשרות לתקרית דיפלומטית, על סמך ניסיון עבר, קיימים, ידועים ומוסכמים מראש כללי הטקס (כללי הפרוטוקול) של מפגש בין נציגים משתי מדינות שונות. אותם כללים קובעים איך יתנהל אותו מפגש. מי ניגש למי, באיזה סדר, איזו מוזיקה מנגנים, מי נואם, מה גובה הבמה ועוד ועוד.

     

    לסטייה מכללי הטקס יש מחיר. כולנו זוכרים את שגריר טורקיה בישראל, אהמט אוגוז צ'ליקול, יושב על כסא נמוך בפגישה עם סגן שר החוץ דני אילון, ואיזו השפעה הייתה לאותה פגישה על יחסי ישראל-טורקיה

     

    וזה מה שקורה במחשב. רק לא בצבע כחול ובצורה גרפית כל כך ברורה (Shutterstock) (Shutterstock)
    וזה מה שקורה במחשב. רק לא בצבע כחול ובצורה גרפית כל כך ברורה(Shutterstock)

     

    הדיפלומט שיבקר באתר שלכם

    אם קראתם עד כאן אתם בטח שואלים מה עושים כללי הפרוטוקול של טקסים דיפלומטים באתר המחשבים של ynet. דבר ראשון זאת שאלה טובה. דבר שני יש קשר הדוק מאד.

     

    בעולם מקושר, עולם שבו יש המון סוגים של מכשירים, שמריצים תוכנות שרוצות לתקשר אחת עם השנייה, צריך להיות סדר. צריך שיהיו כללים. צריך פרוטוקולים,

    שיאפשרו לדפדפן מסוג ספארי שרץ על מכשיר iPad, להציג דפי אינטרנט שמגיעים משרת שמריץ Internet Information Server של חברת מיקרוסופט.

     

    בכל פעם שאתם כותבים בדפדפן שלכם http://www.ynet.co.il אתם בעצם מבקשים ממנו שיתקשר עם השרת של ynet, ויציג את הדף הראשי. בנוסף, אתם מבקשים ממנו שיעשה זאת בעזרת הפרוטוקול HTTP, שהן ראשי התיבות של Hypertext Transfer Protocol.

     

    קודם כל הדפדפן שלכם מוצא את כתובת ה IP (המיקום ברשת האינטרנט) בה נמצאים המחשבים של ynet בעזרת פרוטוקול שנקרא DNS. (לא נרחיב על זה כעת אבל אפשר לחשוב על זה כשרות 144 של האינטרנט). דבר שני הוא שולח בקשה לאותם מחשבים בפורמט ידוע, פורמט שמוגדר בתיאור הפרוטוקול HTTP.

     

     

    מהדוגמא אפשר לראות מהו מבנה בקשה של HTTP, ושבבקשה הזאת הדפדפן (במקרה זה Chrome), מבקש (GET) את העמוד הראשי (/). הדפדפן גם מודיע למחשב שמארח את האתר של ynet עוד פרטים, כמו: מה הסוג שלו, וגם שהוא מבקש להמשיך ולהשתמש באותו קשר (Connection) שנוצר לבקשות הבאות.

     

    את הבקשה הזאת אפשר להקביל לנציג דיפלומטי של מדינה זרה שיוצא מהמטוס שהביא אותו לביקור בישראל, ויורד עם חיוך בגרם המדרגות של המטוס על מנת ללחוץ את היד לנציגים הישראלים שמחכים למטה על המסלול. השרת של ynet מקבל את הבקשה, מוודא שהיא תקינה לפי החוקים של הפרוטוקול HTTP, ומחזיר תשובה לפי הפרוטוקול.

     

     

     

     

    גם מהתשובה של השרת אפשר לראות בברור מה מבנה התשובה ב HTTP. התשובה במקרה הזה חיובית (200 OK), שהמשמעות היא שתוכן הדף (שגודלו - Content-Length - 96,826 תווים) נמצא בסוף ההודעה. את התוכן הזה יודע הדפדפן להציג.

     

    אם הדפדפן היה מסמן בבקשה שהוא סמארטפון, שהמשמעות היא שיש לו מסך קטן, הדף שהיה מחזיר השרת היה שונה. כזה שמתאים לתצוגה על מסך של סמארטפון.

     

    את התשובה הזאת אפשר להקביל לתגובה של הנציגים הישראלים לנציג הדיפלומטי שירד בגרם המדרגות ללחוץ את ידיהם. אם אותו נציג היה מופיע למשל עם צעיף בצבעים של הדגל הפלסטיני סביר להניח שהוא היה מוחזר למטוס וה"בקשה" שלו להכנס לישראל הייתה נידחת. אבל מכיוון שבמקרה שלנו הנציג גם חייך וגם לחץ את היד בחמימות לנציגים לפי הסדר הוא מוזמן לחדר ה VIP בנמל התעופה בדרך לפגישות בירושלים.

     

    אם נחזור למה שרצינו שיקרה בעולם מקושר ומגוון טכנולוגית, כל תוכנה שרוצה שתהיה לה את היכולת לגלוש פשוט צריכה לדעת "לדבר" HTTPית. החוקים של הפרוטוקול ידועים ומפורסמים במסמך שנקרא בשם 2616 RFC, שמאפשר לכל כותב תוכנה בעולם להיות מסוגל לכתוב תוכנה שמסוגלת לגלוש לאתר ynet או לכל אתר אחר. בעולם הדיפלומטי כללי הפרוטוקול ידועים לכל מדינה וכך הנציגים של אותן מדינות יכולים לדעת איך "לדבר" עם נציגי מדינות אחרות.

     

    רוצים שינוי?

    יש עוד המון פרוטוקולים "ציבוריים" לדוגמה: SIP – פרוטוקול לשיחות מעל האינטרנט, SMTP - פרוטוקול לשליחת דואר אלקטרוני, FTP – פרוטוקול להעברת קבצים ו TCP/IP – משפחה של פרוטוקולים שתקשורת הנתונים בימינו מבוססת עליהם.

     

    שלא כמו עם פרוטוקולים פרטיים, תהליך הגדרה ושינוי של פרוטוקולים ציבוריים מנוהל על ידי קבוצה של אנשים וחברות שיש להם עניין בקידום הפרוטוקול, ולציבור יש אפשרות לראות את העבודה וגם לתרום לקידומה. האינטרס של כולם הוא ליצור פרוטוקול שיספק פתרונות לבעיות שהוא בא לפתור, ושיהיה קל, לכל אחד בעולם, לכתוב תוכנות שמשתמשות בו. בימים אלה עובדים במרץ על הגרסא הבאה של ,HTTP כשאחת המשימות המרכזיות היא להקשות על האקרים לרגל אחרי הבקשות והתשובות שתוארו למעלה. אבל אל דאגה, לממשל האמריקאי זה לא יהווה מכשול.

     

    לניר כץ יש בלוג ערוץ יו-טוב ואתר שמוקדש להומור -כולם משתמשים בפרוטוקולים שידועים לקהל הרחב.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים