תסמונת הרבע האחרון / טור
מכבי ת"א מאבדת שוב ושוב יתרון משמעותי וכשצריך לדרוס ולגמור את המשחק, כל החטאה מקרית הופכת למפולת. אריה מליניאק על ה-73:75 של הצהובים על קובאן
עוד ב-ynet ספורט:
בשביל להשתפר, צריך לפני הכל, לקחת אחריות. להכיר בעובדות. במקום לבדוק את טופס המשחק, אולי כדאי לבדוק איך מכבי ת"א מאבדת שוב ושוב יתרון משמעותי ברבע האחרון. כשצריך לדרוס ולגמור את המשחק, כל החטאה מקרית או איבוד כדור הופכים למפולת שאת סופה קשה להעריך.
בירושלים הלך יתרון של 9 נקודות, אתמול, 53:65 למכבי בתחילת הרבע הרביעי, התהפך לפיגור 73:67, 1:20 דקות לסיום. ריצת 2:20 של קובאן,
כאשר אין שחקן של מכבי שייקח מנהיגות ויעצור את ההדרדרות. גם לא פסק זמן של בלאט, שהסתיים בעוד איבוד כדור. היחיד שלא פוחד לזרוק בלי לחשוב הוא דייויד בלו. לטוב ולרע.
בהיעדרו של שון ג'יימס, לייבגני פשוטין וגם לבלאט, היה ברור שהקרב יוכרע מתחת לסל. נכון שאת רוב הנקודות קולעים מבחוץ, אבל ללא איום מתחת לסל ההגנה לוחצת ואין גם סלי שלוש.
בלאט ניסה לחלק את הדקות בין סופו לאלכס טיוס, ובין יוגב אוחיון לטייריס רייס – כאשר כל אחד מכתיב סגנון שונה. טיוס, שהיה כבר על המטוס בדרך לכל
קבוצה שתהיה מוכנה לשלם את שכרו, מצדיק כל הזדמנות שבלאט נותן לו. כשהוא משחק מכבי לוחצת, מעכבת את היריבה לזריקה בסוף שעון ושולטת בקצב. טיוס אולי לא ינצח משחקים ביורוליג, אבל איך חשבו לשחרר אותו?
שאלת המפתח היא מה יצליחו להוציא מסופו בדקות בהן הוא מסוגל לרוץ. אחרי רבע ראשון קשה בו אלכס מאריץ' וריצ'רד הנדריקס, כל אחד לחוד ולפעמים שניהם ביחד, התלבשו עליו, הסנטר היווני שמשחק בממוצע 17:21 דקות, הצליח למשוך 24:04 דקות, בהן קלע 15 נקודות. 4.5 יותר מהממוצע שלו, כולל סל הניצחון, כאשר כולם עשו במכנסיים וחששו לקחת את הזריקה. אלו רגעים ששחקן נבחן בהם. ותודה לקובאן על המתנה.
לפנייה לכתב/ת 
