חשש הבדואים: תוכנית עבור הימין הקיצוני
מובילי המאבק נגד מתווה חוק פראוור שנגנז על ידי ראש הממשלה תולים מצד אחד את ההחלטה במחאה החריפה שקיימו, אך מנגד חוששים מפגיעה קשה יותר: "ברור שייצרו תוכנית יותר גרועה". בקואליציה כבר מגבשים מתווה חדש
לא מאמינים שההתפתחויות ישחקו לטובתם: החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לגנוז את המשך חקיקת תוכנית פראוור להסדרת התיישבות הבדואים בנגב במתכונתו הנוכחית, התקבלה בקרב מתנגדי התוכנית בחוסר אמון מוחלט. "אנחנו חושבים שהממשלה הולכת להביא תוכנית גרועה יותר, אנחנו לא מאמינים לראש הממשלה", אמרו מובילי המאבק נגד החוק.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
מנכ"ל משרד המשפטים עוזב את תפקידו
פיצוץ ברכב בקריית גת: גבר נפצע קל
מוקדם יותר אתמול (יום ה') הודיע השר לשעבר בני בגין כי ראש הממשלה קיבל את הצעתו לעצור את קידום החוק. הוא נימק זאת בתגובה של המערכת הפוליטית לתוכנית, שלדבריו חיממה את האווירה לצורכי רווח פוליטי. כעת תפעל הממשלה להסדרת מתווה חדש.
בלשכת נתניהו אמרו בתגובה להודעתו של השר לשעבר בגין כי "ראש הממשלה מודה לשר לשעבר בני בגין על מאמציו הרבים להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. הוא ביצע את המשימה הלאומית באמונה ודבקות ראויים להערכה. נמשיך לפעול כדי למצוא פתרון לסוגיה החשובה הזאת למען כלל תושבי הנגב".
מתנגדי החוק מתקשים כאמור להאמין לנתניהו. רג'א אגברייה, חבר אגודת "בני הכפר" ואחד מפעילי ההתנגדות לחוק, אמר כי "נכון שראש הממשלה הולך לגנוז את תוכנית פראוור, אבל ברור שהממשלה הולכת לייצר תוכנית יותר גרועה לטובת הימין הקיצוני. הממשלה גם תמשיך בהריסת בתים בכפרים הלא מוכרים בנגב".
עם זאת, אגברייה ייחס את גניזת החוק להפגנות הבדואים ותומכיהם. לדבריו, "אנחנו יכולים להגיד שדרך המאבקים שלנו נגד התוכנית השגנו ניצחון. חשוב לי לציין שהפסקת התוכנית לא גורמת לנו להפסיק את פעולותינו, אלא להחרפת המאבקים בכל כוחנו נגד הפקעת האדמות והריסת הבתים. עלינו להיות ערים לכל הגורמים שמחפשים לייהד את הנגב".
"לא פותר את הבעיה"
פאדי אלעוברה, פעיל בדואי נגד התוכנית, ציין כי "הורדת החקיקה מן הפרק היא חדשות מצוינות עבורנו, אך דבר זה אינו פותר את הבעיה האמיתית שכפרים בנגב ימשיכו להיות נטולי תשתיות בסיסיות. 13 מפגינים שנעצרו במהלך ההפגנה בחורה לפני שבועיים עדיין נמצאים במעצר רק כי מימשו את זכותם למחות. המאבק רק מתחיל והוא יסתיים רק כאשר יוכרו כל הכפרים הבלתי-מוכרים וכשהבדואים בנגב יוכלו לחיות היכן שירצו ואיך שירצו, בדיוק כמו שכניהם היהודים וכשתוכר בעלותנו על אדמותינו".הודא אבו עוביד, פעילה בדואית נגד התוכנית, ציינה כי "אל מול המחאה ההמונית נגד חוק פראוור לא נותר למקדמי החוק אלא להודות באמת שהבדואים אינם תומכים בתוכנית, שיישומו היה מביא להרס של עשרות כפרים והפקעת קרקעות בקנה מידה אדיר. הורדת החוק מסדר היום של הכנסת היא הישג של כל מי שהביע תמיכה במאבק נגדו, לא היינו לבד. אנחנו מודים לכל התומכים הרבים גם ברחוב הישראלי היהודי וגם ברחבי העולם".
ממרכז "עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, נמסר בתגובה לגניזת החוק כי "ביטול התוכנית הקיצונית והרדיקלית שביקשה לטרנספר תושבים ממקומות מגוריהם היא תוצאה לעמידתם של התושבים על זכויותיהם, והסולידריות הבינלאומית שהעניין שלהם זכה לה".
עוד אמרו ב"עדאלה" כי "עמידתה של האוכלוסייה הערבית על זכותה לחיות בכבוד ובשוויון, וגם תמיכתם של ארגוני זכויות אדם ופעילי זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים, כולם ביחד אילצו את ממשלת נתניהו לבטל את התוכנית המפלה והגזענית. בכל זאת, אנו מברכים על רגע שפוי זה שהביא להפסקת המשך התוכנית הזו ואנו מקווים שהממשלה תשקול ברצינות הכרה בכפרים הלא מוכרים על מנת שיחיו בשוויון ובכבוד".
"המתווה הגנוז לא ממוקד מספיק"
במערכת הפוליטית בירכו מימין ומשמאל על גניזת מתווה החוק. בשמאל טענו כי מתווה שנועד לגרש ולנשל אוכלוסייה אזרחית מביתה, דינו להיגנז, ואילו בימין טענו כי לא ייתכן לתת פיצויים גדולים כל כך לבדואים שהשתלטו על קרקעות המדינה.בקואליציה כבר החלו בניסיון להביא למתווה חדש שיאושר באמצעות הסכמות בין הליכוד ביתנו לבין הבית היהודי. יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין, ירכז את הנושא מטעם הליכוד ביתנו וח"כ זבולון כלפה מטעם הבית היהודי. השניים יעבדו בצמוד עם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב, שתקיים דיון בנושא כבר ביום שני הקרוב.
בקואליציה מתחו ביקורת על המתווה הגנוז ואמרו כי הוא אינו ממוקד מספיק. "במקום לעסוק בכותרת של הסיפור הזה - שהיא הסדרת ההתיישבות" אמר ח"כ כלפה, "עוסקים בתביעות בעלות שהן רק חמישה אחוזים מכלל האוכלוסייה של המתיישבים". לטענת לוין וכלפה, יש לקצוב את פרק הזמן שבו תיושם התוכנית לטווחים קצרים יותר ובתמרוץ האוכלוסייה הבדואית לשתף פעולה - דבר שלא היה קיים במתווה הקודם.
"אחד העקרונות החשובים לדוגמה הוא אלמנט של פינוי פיצוי בתהליך מדורג", אמר ח"כ לוין, "לומר למתיישבים שמי שיתפנה מרצון במועד הראשון יקבל פיצוי גבוה, מי שיתפנה לאחר מכן יקבל פינוי נמוך יותר ומי שלא יתפנה מרצון עד התאריך שנציב, למעשה ייצא ללא פיצוי".
ח"כ כלפה, שמרכז את עמדת הבית היהודי בנושא, אמר כי המתווה המקורי לא טיפל בנושאי הליבה ולא פירט כיצד מסדירים את התיישבות הבדואים ביישובים חדשים לאחר הפינוי. לדברי כלפה, "השאלה הקריטית ביותר היא מה יהיה עם האנשים שחיים כיום בשטח. מה עושים איתם? איך בונים תשתיות, מבני חינוך, מוסדות בריאות, רווחה ומסדירים עבורם תנאי מחיה הולמים. את כל זה אנחנו רוצים לשנות ולהכניס במתווה החדש".
לוין הסביר כי כחלק מהרצון לזרז את ההליכים, תישקל אפשרות להעביר לדוגמה את ביצוע עבודות הפיתוח של היישובים החדשים לאחריות משרד הביטחון, כיוון שהוא פטור מקיום מכרזים ולא כפוף לאותם הליכים מסורבלים של יתר משרדי הממשלה בנושאי הביצוע. "המטרה היא קצב ביצוע מהיר. ומעבר לכך, לתת עדיפות לפיצוי בכסף על פני פיצוי באמצעות קרקע", אמר ח"כ לוין.
לדבריו, "אנחנו זקוקים למערכת הרבה יותר רחבה ומסודרת של אכיפה ושיטור לדוגמה כולל ניהול הצד המשפטי שהוא בדרך כלל הגורם המעכב. לתוך זה גם יהיו בהמשך פעולות משלימות כמו אכיפה של חוקים קיימים כדי לשים סוף למערב הפרוע המתחולל בנגב. ביגמיה, נישואי קטינות, הקמת מקלטים לנשים, אכיפה של תשלום אגרות בנייה ועוד. אנחנו צריכים לייצר מנגנון של יד ברזל. מי שישתף פעולה עם השלטון, יקבל יותר".
לפנייה לכתב/ת 
