שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מה נשתה בסילבסטר וכמה יעלה לנו?

    יום שנפתח בשמפניה, גורסת האמרה הידועה, לא יסתיים רע. מדינת ישראל גם מסכימה - גם השנה נמשך הגידול הרב-שנתי בצריכת השמפניה והמבעבעים

    אך בעוד שבעולם נמכרים רוב יינות השמפניה (טובי היינות המבעבעים בעולם) בסופרמרקטים, בבתי-כלבו ובבתי-מלון, בישראל הכשרה התמונה שונה. שמפניה נמזגת בשמחות האלפיון העליון, אך רובנו נשיק בשמחותינו גביעי יינות אחרים

     

    איפה כן שותים שמפניה? בעיקר בברים ומועדונים, הנוטים להעדיף שמפניות ממותגות כמו מואט א שאנדון, (200 שקלים ומעלה לבקבוק) ומסעדות המעדיפות שמפניות גסטרונומיות יותר, כמו בולינג'ר (200 שקלים עד אלפי שקלים לבקבוק) אודות יינותיו של בית זה - מהיוקרתיים שבבתי השמפניה בעולם ומהבודדים שנותרו בבעלות פרטית ובניהול משפחתי - נאמר כי הם יכולים ללוות כל ארוחה מתחילתה ועד סופה.

     

    הקאווה (cava), בתרגום מילולי - מרתף ובהשאלה גם יקב, פרצה לפני קצת פחות מעשור לשוק הישראלי וכבשה את לבבות הישראלים. היא עשוייה בשיטה המסורתית של שמפניה ובשיאה אינה נופלת ממנה, אבל בראש ובראשונה מדובר במשקה רך, מרענן וקל לשתיה, המפליא ללוות גסטרונומיה ים-תיכונית.

     

    דוגמאות מסורתיות וטיפוסיות לקאווה ניתן למצוא במוצרי יקבי קובידס (החל מ- 33 שקלים לבקבוק). דוגמא נוספת היא קואופרטיב היינות הגדול והחשוב בקטלוניה: קאווה קסניוס ברוט סלקסיון (החל מ- 34 שקלים לבקבוק). הקסניוס מפגינה ניחוחות מתובלים ופרחוניים ופירותיות חמצמצה בגוון הליים, האופייניים לקאווה מאין כמותם.

     

    עוד יותר מקאווה, אוהבים הישראלים למברוסקו. יין זה, מלהיטי הייצוא של ארץ המגף, מתאים לצרכן הישראלי, לגסטרונומיה שלו ולאקלים שבו הוא חי ככפפה ליד.

     

    מיליוני בקבוקי למברוסקו - לבן, אדום או סמוק, אבל תמיד מבעבע קלות, רב-פנים, מלא-חיים ולא כל כך משכר - נמכרים בישראל מידי שנה.

     

    בשוק הישראלי היטיב לעשות מכולם בית קאוויקיולי (החל מ- 25 שקלים לבקבוק), הנחשב למי שחולל במחצית השניה של המאה ה-20 מהפיכת איכות בלמברוסקו והוכיח כי מחירים עממיים אינם תירוץ לאיכות נמוכה. מעידים על כך בארץ לא רק סדרת היינות 1928 שלו, אלא גם סדרות כשרות המיוצרות בו במיוחד עבור השוק הישראלי כגון למברוסקו די לואיג'י (החל מ- 30 שקלים) ולמברוסקו דונאטו (החל מ- 30 שקלים לבקבוק).

     

    2014: שנת הפרוסקו?

    הפרוסקו, מבעבע איטלקי נוסף, נמכר בישראל כבר למעלה מעשור אך רק בשנה האחרונה נרשמה התעניינות עזה בו מצד המסעדות המובילות ואניני היין. קייצי, פרחוני וקליל, הוא שובה באחרונה את לב הבליינים הישראלים המזהים יותר ויותר את הקאווה עם הסופר השכונתי והצריכה הביתית. בית קלאסי שיינותיו משווקים בישראל הוא בית קרפנה מאלבולטי (החל מ- 45 שקלים ) - ויין הקווה אקסטרא דריי שלו הוא דוגמא מובהקת לפרוסקו במיטבו.

     

    בעוד שהתעשייה הישראלית יודעת אף לייצר יינות בשיטה המסורתית (כמו ירדן בלאן דה בלאן למשל, 128 קלים לבקבוק), היא פיתחה התמחות של ממש ביינות המוסקטו בעלי המתקתקות המקסימה והבעבוע הקל מאוד. מוכר ביותר הוא המוסקטו בסידרת גולן של יקבי רמה"ג (43 שקלים ) או מוסקטו סלקטד, אך מומלץ ביותר לנסות גם את זה של יקבים קטנים יותר, כמו יקב דלתון, וכמובן גם את המקור - מוסקטו ד'אסטי (66 שקלים ) איטלקי, כזה של יקב פרונוטו מפיימונטה.

     

    אז מה אפשר להבין מכל זה? שמבעבעים יש בשפע, גם אם הכיס דוחק.

    היינות המבעבעים הם עולם שלם, וניתן לבחור מתוכו לכל אירוע ולכל תקציב- מהרמת כוסית של עובדים במשרד בכוסות פלסטיק, עד לערב כלולות חגיגי. הסילבסטר שעומד בפתח הוא הזדמנות אמיתית לצבור עוד כמה חוויות מבעבעות.

     


    פורסם לראשונה 23/12/2013 11:02

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ריץ-קרלטון חו"ל
    באבחת חרב. שמפניה
    צילום: ריץ-קרלטון חו"ל
    מומלצים