חרם לא אקדמי

הכרזת הארגון ללימודים אמריקניים (ASA) להצטרף לחרם האקדמי על ישראל לא עוררה סערה גדולה. התחושה המוטעית שמדובר בארגון חסר-חשיבות ושלחרם זה אין השלכות מעשיות הותירה אותנו שאננים. אך אין טעות גדולה מזו.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

סותמים פיות לארגוני השמאל? / שאול רוזנפלד, יריב אופנהיימר

אתה אולי ההומלס הבא / גיל גן-מור

להחלטה יש השלכות קשות שחורגות מתחום האקדמיה. התנועה לחרם, למשיכת השקעות ולסנקציות על ישראל (BDS) הולכת וצוברת כוח ככדור שלג, שבקרוב לא ניתן יהיה לעוצרו. מה שהיה פעם אג'נדה לוחמנית של קומץ קיצונים, עלול להפוך לתנועה רחבה לפני שיהיה סיפק בידינו להגיב. הרעיון שהיה עד כה בבחינת טאבו – החרמת כל המוסדות האקדמיים בישראל – הפך לגיטימי, בעוד מדינת ישראל הולכת ומאבדת את הלגיטימציה שלה בעיניי ארגונים ומוסדות מכובדים ובעלי השפעה בעולם.

אין צורך להסביר לקהל הישראלי כמה מופרך הרעיון להחרים דווקא את המוסדות האקדמיים בישראל, שבהם לומדים ומלמדים מאות אם לא אלפים של דוברי ערבית – בהם סטודנטים ירדניים בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בשדה בוקר לתארים מתקדמים באקולוגיה וחקלאות מדברית, בשימוש באנרגיית השמש, התפלת מי תהום ועוד. חבריהם, אשר רק לפני שנה סיימו באוניברסיטה לימודי תואר ראשון ברפואת חירום, בונים כעת את תשתיות הרפואה הדחופה בירדן. שיתופי פעולה מחקריים עם חוקרים בירדן וברשות הפלסטינית בנושאים מגוונים כגון חקר מחלות גנטיות, אפידמיולוגיה וניהול משאבי מים מתקיימים והתקיימו גם בתקופות הקשות ביותר, לרווחת כל הצדדים. חולים ופצועים מהרשות הפלסטינית ואפילו מסוריה זוכים לטיפול מציל חיים במרכזים רפואיים בישראל.

החרם ה"אקדמי" יפגע פגיעה קשה במחקר ובפיתוח ברשות הפלסטינית וימנע בטווח המיידי טיפול רפואי מתקדם או מי שתייה זמינים דווקא בצד הפלסטיני.

ועדיין, הנפגעת העיקרית מן החרם תהיה מדינת ישראל. אין מדובר רק בשיתוף פעולה מחקרי שיופסק, בהשתתפות בכנסים שתימנע או במאמר שלא יפורסם בשל שיקולים זרים. החרם הוא הרבה יותר מאלה. המוסדות האקדמיים בישראל מוחרמים לא בשל פעולותיהם (שסותרות בפועל את טענות הקוראים לחרם), אלא כיוון שהם "שותפים למדיניותה של מדינת ישראל אשר פוגעת בזכויות האדם ומשפיעה באופן שלילי על תנאי העבודה של חוקרים וסטודנטים פלסטינים".

אין זה מקרי שבהחלטה מוזכרות גם ההתנחלויות, גדר ההפרדה ופגיעה בזכויותיהם של פלסטינים באופן כללי. אם חרם אקדמי על ישראל יהפוך לעניין לגיטימי, יבואו בעקבותיו חרמות נוספים בתחומים שונים - והחרם של חברת המים ההולנדית על "מקורות" הוא רק הסדק הראשון בסכר.

היום תתכנס ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לדון בחרם ובהשלכותיו. כנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בכוונתי לקרוא לממשלת ישראל, לחבריי באקדמיה סגל וסטודנטים יחד, לשותפינו בתעשייה ולידידי ישראל באשר הם - לא לעמוד מנגד כאשר הזרם הדק של חרמות על מוסדות ישראליים באשר הם הופך אט אט לשיטפון.

כל חרם המוכרז על-ידי ארגון אמריקני או אירופי פוגע בקשרים שנרקמים במאמץ רב בינינו לבין שותפינו מעבר לים, וגם אלה שמעבר לקו הירוק ולנהר הירדן. את האירוע שיגרום לחציית סף עלום שאחריו יגיע המבול - איש איננו יכול לצפות.

אל לנו להיות שאננים, אלא להיאבק בכל הכלים העומדים לרשותנו למען המשך קיומנו וקיומו של המרקם העדין של קשרים אקדמיים ואנושיים עם שכנינו. חשיבותם של קשרים אלה אינה אקדמית גרידא. היא קריטית לביסוס מערכת של דו קיום, אשר בהינתן הסכם מדיני, תהווה תשתית לחיי שכנות, גם אם לא נשיג את השלום הנצחי המיוחל.

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il