לא תרשו לעצמכם לפרוש. משבר פנסיה עולמי

אבודים גם בעתיד: המשבר הכלכלי של 2008 גרם לקריסת בנקים, לפיטורי מאות אלפים ולאיבוד חסכונות הפנסיה של אנשים ברחבי העולם. לזלי לינץ' (52) מגלסטונברי שבקונטיקט חסכה 30 אלף דולר לפנסיה שלה. כשאיבדה את עבודתה מחברת הביטוח שבה עבדה 28 שנה, והכניסה לה 65 אלף דולר בשנה, היא נאלצה לשבור את חסכונותיה כדי להמשיך ולהתקיים. "אני לא חושבת שאפרוש לעולם", אמרה. לינץ' דואגת גם לילדיה, כולם בשנות ה-20 לחייהם: "אני לא חושבת ששלושת בניי יפרשו מתישהו לפנסיה" כי השכר כל כך נמוך כבר המון זמן.

"מדינות רבות לא ערוכות למה שהולך להיות אחד האתגרים הגדולים של המאה ה-21" - זו המסקנה שעולה מדו"חות שהפיקו צוותי חשיבה מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון. משבר פנסיוני מאיים על עובדים בכל הגילים בכל העולם. מסימני המשבר שכבר זוהו ועתידים לקרות ביתר שאת: אזרחים שיעבדו אחרי גיל הפרישה עד גיל 70, ירידה באיכות החיים ועלייה בשיעורי העוני בקרב מבוגרים במדינות העשירות.

שברה חסכונות אחרי שפוטרה. לזלי לינץ'(צילום: AP)

(צילום: AP)

הבעיות מתחילות לצוץ בדור שנולד אחרי מלחמת העולם השנייה ומגיע לפנסיה. "הגל הראשון של עובדים שאינם ערוכים לפרוש יגלו כי הם אינם יכולים להרשות לעצמם לפרוש", אומר נורמן דרגר, מומחה לפנסיה מפרנקפורט, גרמניה, שעובד ב"מרסר", חברה בינלאומית לייעוץ.

עוד חדשות בעולם:

'נסיך סעודי רצח אזרח ועומד בפני עונש מוות'

סוריה: 517 הרוגים מהפצצות הצבא בשבועיים

המתאבדת ברוסיה: "אלמנה שחורה" מהקווקז

למשבר הפנסיוני שלושה היבטים:

1. מדינות מקצצות בהטבות הפנסיה ומעלות את גיל הפרישה. מדינות אלה מתבוססות בחובות בשל הוצאות גדולות מדי בעשור האחרון ומחזיקות בגירעון שנגרר כמה שנים. כעת הן חוות אסונות דמוגרפיים, כשפנסיונרים חיים יותר זמן ומשמעות שיעורי הילודה הנמוכים היא פחות כוח עבודה שיממן אותם.
2. חברות מבטלות תוכניות פנסיה מסורתיות שעלו פחות לעובדים אך הבטיחו משכורת חודשית בשעה שיפרשו, כזו שיכולה הייתה לקיים אותם.
3. אזרחים פרטיים שלא חסכו מספיק לפני המשבר הכלכלי ורוב חסכונותיהם נעלמו עם פגיעתו.
   

מיקיו פוקושימה, בן 52 מטוקיו, הוא אחד מאלה שעומדים בפני פרישה המלווה בחוסר ודאות. פוקושימה, שעובד בחברת השקעות פרטית, חושש שאחרי גיל 70 יהיה עליו לעבור למקום מגורים זול יותר, אולי למלזיה, משום ששם יוכל להתקיים מחסכונותיו ומהפנסיה שלו המסתכמת ב-10,000 דולר בשנה. "אם אישאר ביפן", הוא אומר, "לא אוכל לנסוע לאף מקום".  

נוטשים את טוקיו כי המחיה גבוהה (צילום: AP)

(צילום: AFP)

עובדים כמו פוקושימה, שעבדו במגזר הפרטי, חוששים מהעתיד הפנסיוני שלהם יותר מעובדים אחרים במשק, שקיבלו פנסיות נדיבות מתאגידים ומהטבות ממשלתיות שטרם קוצצו. ז'אן פייר ביגנד (66) פרש באחד בספטמבר וזכה לכל ההטבות של מערכת הפרישה שצרפת מציעה. ביגנד מתגורר באזור הכפרי שליד העיר רואן שבנורמנדי ויש לו בית נוסף בפרובנס. לאחרונה הוא חזר מחופשה באי אולרון שלחופי האוקיינוס האטלנטי והוא מתכנן טיול בן חמישה ימים לגוואדלופ. "טיולים הם ההוצאה הגדולה ביותר שלנו", אמר.

ברוצ'סטר שבמינסוטה, איליין קייס (58) ובעלה ביל ויקטור (61) פרשו לפנסיה כשהיו בני 56 אחרי קריירה בת שלושה עשורים ב-IBM. הם מחזיקים בפנסיות של החברה ויקבלו דמי ביטוח בשנים הקרובות. הם אוהבים מאוד לטייל וויקטור טיפס בשנה שעברה על הר הקילימנג'רו. השניים השתתפו גם בשיט תענוגות טרנס-אטלנטי ומתכננים טיול לפרו. "אנחנו נהנים מפרק ב' של החיים שלנו", אומרת קייס.

תוחלת החיים עולה, שיעור הילודה יורד

בתחילת שנות ה-2000 הביטו ממשלות וחברות על שיעורי התמותה ושיעורי הילודה והגיעו למסקנה שלא יצליחו לשלם עבור הפנסיות שהבטיחו. אנשים חיים יותר זמן: האדם הממוצע בכל 30 מדינות ה-OECD חי בממוצע 19 שנים לאחר שיצא מפנסיה. מדובר בעלייה של 13 שנים בהשוואה ל-1958, אז מדינות רבות החלו בתוכניות פנסיות נדיבות.

לפי נתוני ה-OECD, גיל הפרישה הממוצע צריך לעלות ל-66 או ל-67 מ-63 כדי "לשלוט על עלויות הפנסיה". בנוסף, שיעורי הילודה הולכים ויורדים. האוכלוסייה מזדקנת במהירות ושיעורם הגבוה של אזרחים מבוגרים מקשה על המדינות לכלכל את תוכניות הפנסיה משום שיש פחות עובדים צעירים שישלמו את המסים למימונן.

תוחלת החיים תעלה בעשורים הבאים. קשישים בישראל(צילום: אוהד צויגנברג)

בישראל תוחלת החיים הממוצעת היא מהגבוהות בעולם ועומדת על 81.76. תוחלת החיים בשנת 2012 הייתה 79.9 שנים בקרב גברים ו-83.6 שנים בקרב נשים, כך שגבר חי בממוצע כ-13 שנים לאחר שיצא לפנסיה ואילו אישה חיה קרוב ל-20 שנה לאחר גיל הפרישה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל שפורסמו בספטמבר עולה כי תוחלת החיים של הישראלים עלתה ב-35 השנים האחרונות ב-8.7 שנים בקרב גברים וב-8.9 שנים בקרב נשים.

אבל לפי הלמ"ס צפויה תוחלת החיים לעלות גם בעשורים הקרובים. בלמ"ס צופים כי ב-2035, אז יצאו לפנסיה - אם לא יהיה שינוי בחוק - הגברים שנולדו ב-1968 והנשים שנולדו ב-1973, תגיע תוחלת החיים ל-89.5 בקרב נשים ול-84.8 בקרב גברים בישראל. מתוך קבוצת בני 65 ומעלה הגידול המשמעותי יירשם בקרב המבוגרים ביותר, בני 90 ומעלה - גידול של 220%. מספרם יגדל ל-106 אלף איש בסוף 2035, לעומת 33 אלף בסוף 2010, והם יהוו אחוז אחד מכלל אוכלוסיית ישראל, לעומת 0.6% בסוף 2010.

בישראל, עובדים אחרי גיל הפרישה

יחד עם תוחלת החיים שמטפסת ועולה, מבוגרים רבים בישראל מוצאים את עצמם בגיל הפרישה הקבוע בחוק (67 לגברים ו-62 לנשים - עם מתן אפשרות הארכה ל-67) עם קצבאות ופנסיות קטנות מדי, שלא מאפשרות להם לכלכל את עצמם. מחקר של מרכז טאוב העלה כי שיעור האנשים העובדים בגילים 55 עד 74 טיפס משמעותית במהלך השנים 2011-2001, כיוון שהביטוח הלאומי והמערכות הפנסיוניות אינם ערוכים להתמודד עם הגידול החד הצפוי בשיעור האוכלוסייה המבוגרת ולא מספקים מענה הולם. בינתיים, מתכננים במשרד האוצר להעלות את גיל הפרישה ל-70.

איזו פנסיה מחכה לדור הישראלי הבא? אילוסטרציה(צילום: שירן גרנות)

ריבי בלר, מנכ"לית עמותת "והדרת" שפועלת לקידום המעמד של מבוגרים בארץ, הסבירה לאחרונה ל-ynet כי על רקע העלייה בתוחלת החיים, יוקר המחיה, תלות הילדים בהורים והחיסכון הפנסיוני הלא מספק - יותר ויותר אנשים מבוגרים

מעוניינים להמשיך לעבוד בשנים האחרונות. עם זאת, אותם אנשים המעוניינים להמשיך לקחת חלק פעיל במעגל העבודה מגלים כי שוק העבודה אינו ממתין להם בידיים פתוחות בגיל השלישי.

כך למשל, דו"ח מכון המחקר " ברוקדייל" שנסמך על נתוני הלמ"ס מגלה כי מספר המועסקים המבוגרים מכלל העובדים במשק עמד על כ-11% בלבד בשנת 2012, לעומת 12% ב-2010. "הקושי במציאת עבודה קיים בכל גיל, אך מחפשי עבודה מבוגרים מתקשים בכך עוד יותר, בעיקר בשל קיבעון מחשבתי שלהם ושל המעסיקים", הסבירה.

הלמ"ס פרסם גם נתונים מדאיגים. בדו"ח שפורסם בחודש אוקטובר נמצא כי רק ל-46% מבני 65 ומעלה שאינם מועסקים יש הסדר פנסיה. עוד עולה מהנתונים כי ל-41% מהגברים בני אותו גיל ול-63% מהנשים אין הסדר פנסיה. רוב המבוגרים שלהם אין הסדר פנסיה מתקיימים מקצבאות של הביטוח הלאומי או של משרד ממשלתי אחר.

שר הבריאות לשעבר, דני נוה, המכהן כיו"ר כלל ביטוח, אמר בפאנל שנערך החודש כי "הפנסיה היא כמו פצצת זמן גרעינית. תוחלת החיים צפויה להגיע ל-100 ולאדם שפורש בגיל 67 נשאר עוד שליש מחייו ללא תעסוקה. חייבת להיות התאמה בין גיל הפרישה לתוחלת החיים".

מנכ"ל פסגות חגי בדש הזהיר באותו פאנל: "אם המדינה לא תכיר בבעיית הפנסיה כבעיה לאומית, עוד כמה עשורים נמצא את עצמנו בלי דירה ובלי פנסיה".

צרפת - גן עדן לפורשים - לא לאורך זמן

בסין, שיעור האוכלוסייה שמעל גיל 65 עתיד לזנק מ-11 אחוזים ב-2010 ל-42 אחוזים ב-2050. בארה"ב, התלות של האוכלוסייה המבוגרת תנסוק מ-20 אחוזים ל-35. בניסיון להתמודד עם נתונים אלה, ממשלות יעלו עוד את גיל הפרישה ויחתכו בהטבות. ב-30 מדינות ה-OECD, הגיל הממוצע שבו גברים יוכלו לגבות את כספי הפנסיה המלאים שלהם יעלה מ-62.9 ב-2010 ל-64.6 ב-2050. הגיל הממוצע שבו נשים יוכלו לקבל את כספיהן יעלה מ-61.8 ל-64.4. איטליה כבר העלתה את גיל הפרישה מ-59 ל-65.

במדינות עשירות מצא ה-OECD שההון של קרנות הפנסיה משנות ה-2000 נחתכו וייחתכו ב-20 אחוזים. אפילו צרפת, שבה הפנסיות הממשלתיות היו נדיבות מאז ומעולם, החלה לנקוט רפורמות צנועות יותר כדי לקצץ בהוצאות. צרפת העלתה את מספר השנים שאדם צריך לצבור כדי לקבל עבורן את מלוא הפנסיה שלו מ-41.5 שנים ל-43. שינויים נוספים צפויים בקרוב.

"צרפת היא גן עדן לפורשים", אמר ריצ'רד ג'קסון, יועץ במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים. "אבל אף אחד לא ירצה לפרוש שם לפנסיה עוד 20 או 25 שנה". גורלן של הפנסיות הממשלתיות חשוב משום שהן אבן הפינה להכנסת הפנסיונרים. ממשלות מדינות ה-OECD מספקות 59 אחוזים מההכנסה השוטפת שלהם.

האתגר האסייתי

באסיה, עובדים עומדים בפני חששות פנסיוניים אחרים - תופעות לוואי של צמיחה כלכלית מהירה. מסורתית סינים וקוריאנים מצפים מילדיהם לטפל בהם כשיגיעו לגיל מבוגר. אך הצעירים הקרייריסטים של ימינו מעוניינים לחיות את חייהם ולא להתמסר להוריהם. הם גם עוברים לערים מרוחקות יותר ועוזבים את הוריהם להסתדר בגפם. מדינות כמו סין ודרום קוריאה נמצאות במצב "מביך", אומר ג'קסון. "הדרכים הישנות נעלמות אך אין עדיין מערכת שתמצא פתרון לחלל שהן משאירות".

יו טאי-ווי, מנהל בחברה לייבוא בדרום קוריאה, לא מצפה מבנו שיתמוך בו כמו שהוא ואחיו תמכו בהוריהם. "אנחנו חייבים להתכונן לעתיד שלנו ולא לסמוך על ילדינו", אמר. הפנסיות הציבוריות בדרום קוריאה משלמות 744 דולרים בחודש למבוטחיהם. דרום קוריאה היא המדינה העשירה בעולם עם שיעור העוני הגבוה ביותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת שלה. היא מחזיקה גם בשיעור ההתאבדויות הגבוה ביותר בעולם.

לא נסמך על ילדיו שיכלכלו אותו. יו טאי-ווי מדרום קוריאה(צילום: AP)

(צילום: AP)

סין נאבקת גם היא למימון תוכניות הפנסיה שלה. היא מעניקה פנסיות נדיבות למשרתי הציבור שלה ולעובדי מפעלי המדינה. עובדים אלה יכולים לפרוש בגיל 60 (גברים) או בגיל 50 או 55 (נשים), תלוי בעבודתם. הפנסיות שלהם הוכחו כעול לסין, בשעה שהאוכלוסייה מזדקנת וכל פנסיונר נסמך על תשלומים של פחות עובדים. הבנק העולמי מזהיר כי עלות הפנסיות יכולה להגיע ל-16 טריליון דולרים, כמו פעמיים התוצר המקומי הגולמי של סין.

סין שוקלת גם היא להעלות את גיל הפרישה, אך הממשלה תעמוד בפני התנגדות גדולה. "שמעתי שהרשויות רוצות לדחות את גיל הפרישה, אבל אני מאוד מקווה שלא, כי אני עובד כבר 42 שנה", מספר דונג לינהו (59), עובד לשעבר במפעל בשנגחאי וכעת יועץ השקעות נדל"ן, שבבעלותו שלוש דירות ושתי חנויות.

ממשלות אינן היחידות שמקצצות בפנסיות. גם תאגידים עושים זאת. חברות לא מעוניינות יותר לשאת בסיכונים ובהוצאות של פנסיות העובדים. במקום, הם עוברים לתוכניות חיסכון שבהן האחריות לפנסיה עוברת מידיהם לידי העובדים. אך הבעיה עם תוכניות מסוג זה היא שהעובדים אינם מנהלים אותן היטב. פעמים רבות הם לא מכניסים לתוכנית כסף, ולעתים רבות הם גם מושכים ממנה.

"מקווה מאוד שלא יעלו את גיל הפרישה", דונג לינהו מסין(צילום: AP)

(צילום: AP)

רבים שוברים את חסכונות הפרישה שלהם כדי לשלם חשבונות. בארה"ב, 26 אחוזים בעלי תוכנית החיסכון 401(k) מושכים ממנה כספים לפני שהם מגיעים לגיל הפרישה. לפי מחקר שנעשה על ידי חברת השירותים הפיננסיים באינטרנט HelloWallet, אמריקנים משכו 70 מיליארד דולר בשנה מחשבונות הפנסיה שלהם - סכום המהווה 40 אחוזים מהסכום שהם הכניסו לאותה התוכנית.

מנדנדים לעובדים לחסוך

כמה מדינות מנסות לאלץ את עובדיהן - או לפחות לנדנד להם - לחסוך כסף לפנסיה. אוסטרליה עשתה זאת הכי מוקדם ולקחה את זה הכי רחוק. ב-1993 נחקק חוק שהפך את הרישום לתוכניות פנסיה לחובה אזרחית. עובדים חויבו לתרום 9.25 אחוזים ממשכורתם לחסכונות פנסיה. ב-2020 יעלו האחוזים ל-12. בנוסף, אסור לאוסטרלים למשוך כספים מחסכונותיהם לפני פרישתם לפנסיה.

באוקטובר אשתקד חייבה בריטניה חברות לרשום את עובדיהן לתוכניות פנסיה. הפרשות העובדים עומדות על שני אחוזים ועד 2018 יעמדו על שמונה אחוזים, ששלושה מהם יגיעו מהמעבידים עצמם.

מומחים לפנסיה מבחינים במגמות השינוי הבאות בפנסיות:

 קיצוצים בפנסיה יפגעו ברוב הפנסיונרים, אך דווקא יותר במדינות העשירות. ממשלות יוציאו יותר

על האוכלוסייה המבוגרת הענייה, שתחיה מעבר לזמן שבו תממן אותם הפנסיה שלהם.

 אלה המתכננים לעבוד אחרי גיל 65 יוכלו להתנחם בכך שיהיו בריאים מבעבר. נחמה נוספת היא שלא יצטרכו לעבוד בעבודה פיזית של ממש.

"הוריי פרשו בעידן הטוב של הפנסיה", אומרת יועצת הפנסיה דרגר, (37). "אבי, כעת בן 72, פרש כשהיה בן 57. זה לא הולך לקרות למישהו בדור שלי".