שתף קטע נבחר

חשיפה: חשד שמאות ילדים שנולדו בחו"ל אומצו בניגוד לחוק בישראל

פונדקאית נושאת ברחמה ביצית וזרע שנתרמו. ההורים, ללא קשר גנטי, רושמים את התינוק וחוזרים לארץ. הכול חוקי? לא בטוח. ל-ynet נודע על חקירה נגד אדם שעסק בהליך השנוי במחלוקת. המדינה: גם אם בחו"ל זה בסדר - יש עבירה על חוק האימוץ הישראלי. איך תיפתר התסבוכת הנדירה?

ילדים רבים גדלים להורים שאינם הוריהם הביולוגיים וחייהם שלמים ומלאים לא פחות. אבל לעתים ההליך המייגע בדרך להרחבת המשפחה עלול להוביל לתסבוכת משפטית. כעת מתברר שבארץ יש ככל הנראה מאות ילדים שהובאו מחו"ל תמורת תשלום, ונרשמו בהליך שלפי המדינה מנוגד לחוק. כך חושדת המשטרה במסגרת פרשה מורכבת שאותה אנחנו חושפים כאן לראשונה. לבקשת ynet התיר היום (ב') בית המשפט המחוזי בתל אביב לפרסם חלק מפרטיה.

 

עוד בחדשות:

 

הורים שהתקשו להביא ילדים בשל בעיות פוריות לא יכולים למצוא תמיד פתרון למצוקותיהם בישראל. בחו"ל ישנן אפשרויות חוקיות נוספות, בהן פונדקאות בעזרת תרומות זרע וביצית. שנים של ציפייה מגיעות לקצן עם החזרה לארץ - והמשפחה גדלה. אלא שיכול להיות שבחלק מהמקרים, נעשתה עבירה על החוק הישראלי.

 

ל-ynet נודע על חקירה משטרתית של יחידת ההונאה של מחוז תל אביב, נגד אזרח ישראלי בשאלת פונדקאות/אימוץ בחו"ל ללא קשר גנטי בין ההורים לילדיהם. בשל רגישות החקירה, היא מתנהלת בפיקוח בכיר בפרקליטות המדינה שאישר את פתיחתה.

אילוסטרציה. פונדקאות או אימוץ? (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
אילוסטרציה. פונדקאות או אימוץ?(צילום: shutterstock )

המחלוקת המשפטית יוצאת הדופן שמאיימת על גורלם של מאות הילדים נובעת מהבדלים בחוק בין המדינה שבה נולדו לבין ישראל. שם, ההליך ככל הנראה חוקי. גם בישראל ההליך אינו אסור, אם אכן מדובר בפונדקאות. אבל לטענת המדינה מדובר דווקא באימוץ שמנוגד לחוק האימוץ הישראלי.

 

בצעד יוצא דופן הגיש בא כוחו של החשוד, עו"ד קנת מן, בקשה לבית משפט השלום בתל אביב לעיכוב חלקים מהחקירה שנוגעים לצדדים שלישיים. בפרקליטות מחוז תל אביב נאבקו בבקשה במסגרת ההליך הנדיר. השופט ציון קפאח החליט כי ניתן לפרסם כמה מהפרטים לבקשת עורכי הדין של ynet פז מוזר, ירון חנין ודרור כהן.

 

אימוץ, פונדקאות

לפי החוק הישראלי יש שני הסדרים המאפשרים יצירת קשר משפטי הורי למי שאינם הוריו הביולוגיים של קטין:

 

הראשון - אימוץ ילד. יצירת קשר הורי משפטי מכוח הוראותיו של חוק האימוץ, באישור בית משפט לענייני משפחה במסגרת סמכויותיו לפי חוק אימוץ ילדים. אפשרות נוספת היא "אימוץ בין-ארצי" - הבאת קטין מחו"ל. יחד עם זאת,

החוק בישראל דורש כי התיווך לאימוץ בין-ארצי ייעשה באמצעות עמותה שהוכרה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים (עניין זה תוקן בחוק האימוץ בעקבות מקרים שבהם היו ישראלים מעורבים בפרשיות אימוץ בלתי חוקיות בעולם).

 

השני - חוק הפונדקאות הישראלי. חוק זה דורש שורה של תנאים מקדמיים ומצטברים לביצועו של הסכם לנשיאת עוברים, בהם קיומו של קשר גנטי לאחד ההורים המיועדים.

 

בארצות הברית, לעומת זאת, יכולים הורים להביא ילד באמצעות פונדקאית ולהירשם כהוריו. התהליך מפוקח על ידי בית המשפט וכולל בדיקה רפואית ומיון מטעם מוסדות סוציאליים. אחרי לידה מוצלחת, בית המשפט האמריקני יכול לאשר את ההורות, והורים יכולים לצאת לישראל עם תעודת לידה שבה הם רשומים כהורי הילד. לדעת המדינה, שאותה ייצגה עו"ד שרון הר ציון מפרקליטות מחוז תל אביב, ההליך הזה מהווה עבירה על החוק הישראלי. כך שאולי בקרוב יגלו מאות הורים לילדים שאינם צאצאיהם הביולוגיים, שעברו לפי החשד על החוק.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים