חלוץ ציוני
איך הפך חלוץ ברזילאי שמככב בסלובניה לשגריר הכי טוב של ישראל. סיפורו המדהים של מרקוס טבארס, החלוץ המשמש כמוביל קהילה נוצרית
מנהיג ברזילאי של קהילה נוצרית שהתאזרח בסלובניה ועומד לככב בנבחרת הכדורגל שלה מגיע לישראל לחגוג את חג המולד. יש דברים שאי-אפשר להמציא.
עוד ב-ynet ספורט:
- ההיסטוריה של בעיטת המספרת
- עוד הזדמנות לצפות במספרת של יצחקי
- ח"כ טיבי לא מבין למה אסור לו לעלות על הדשא
- אריק בנאדו יעזוב בסיום העונה?
מרקוס טבארס בן ה־29 שיחק בנבחרות הצעירות של ברזיל מגיל 14, וכיכב לצד שמות כמו דני אלבס ודייגו. אבל בגיל 19, אחרי שעבר במחלקות הנוער של גרמיו ואינטרנסיונל, הוא התחיל את קריירת הבוגרים דווקא בקדה מהליגה המלזית – ושם השתנו חייו. טבארס התקרב לנצרות במדינה המוסלמית, הפך אדוק, וכשהגיע לסלובניה בהמשך דרכו, התחיל בפעילות בשגרירות הנוצרית הבינלאומית, הארגון הנוצרי־ציוני הגדול בעולם שמרכזו בירושלים.
וכך, לצד ההצלחה כקפטן מאריבור (איתה לקח כבר ארבע אליפויות בסלובניה), טבארס עוסק בפעילות למען ישראל ונלחם באנטישמיות בתור מנהל הארגון בסלובניה. בינתיים, הוא קיבל הסמכה כרועה רוחני נוצרי ומוביל קהילה קטנה משלו מחוץ למגרש, ולפני מספר חודשים קיבל אזרחות סלובנית לבקשת ראשי ההתאחדות שמתכוונים לצרף אותו לנבחרת.
טבארס החייכן יושב בלובי המלון בירושלים ולא מתרגש מערימות השלג שטרם נמסו מהסערה. בסלובניה, הוא מספר, המצב עומד על מינוס 15 מעלות והשלג נמצא בכל מקום. "זו כבר הפעם הרביעית שלי בישראל, אני מאוד אוהב להגיע לכאן. פעם אחת אפילו שיחקתי פה נגד מכבי חיפה", אומר החלוץ, שהפעם נחת בלי המשפחה – אישה ולא פחות מחמישה ילדים ("זהו, סגרתי את המפעל").
טבארס: "בברזיל כולם קתולים, אבל לא הולכים לכנסיה, וככה גדלתי כילד, בלי חיבור לדת. בגיל 21 ישו נכנס ללבי והפכתי להיות מי שאני באמת. אלוהים שלח לקבוצה שלי במלזיה שחקן אחד שלימד אותי על התנ"ך והדת".
איך נוצר החיבור בינך לבין השגרירות הנוצרית הבינלאומית?
"הכומר שלי הוא ראש הארגון בפורטוגל, ובזכותו הגעתי לירושלים בפעם הראשונה לפני ארבע שנים. בתור נוצרי, חלמתי לבוא. זה היה כמו נס בשבילי. הרגשתי שהגעתי לביתו של האל. כבר בעליות לירושלים אשתי התחילה לרעוד ולבכות. הביקור חיזק אצלי את הצורך לברך את ישראל, ארץ הקודש. הכל התחיל וקרה כאן. מאז חשוב לי להגיע בכל שנה, ואשתי מבקרת אפילו פעמיים־שלוש בשנה. ככה יצרתי קשר עם יורגן בולר (מנכ"ל הארגון) ויוהה קטולה (המנהל העולמי) והפכתי להיות המנהל בסלובניה".
במה מתבטאת הפעילות שלך למען ישראל?
"כשנכנסתי לתפקיד בנינו כנסיה, והקהילה הולכת וצומחת. אני ואשתי, גם היא מנהיגת קהילה, נואמים בפני מאמינים נוצרים ומסבירים להם על אהבת ישראל, על תמיכה בה. אנחנו עורכים כנסים עבורה".
השתנית כאדם כשהפכת לנוצרי אדוק?
"לחלוטין. שחקן כדורגל נהנה מכסף קל, מעמד של כוכב, ולא אכפת לו משום דבר אחר – אבל הדברים האחרים הם החשובים ביותר בחיים. יש אנשים שהם רק שחקני כדורגל, אבל לא בני־אדם. אני הייתי כזה. חשבתי שאני יכול לקנות כל דבר, ללכת למועדון ולהיות מוקף בנשים ואלכוהול. הייתה לי הזדמנות לשחק במועדונים גדולים אבל לא הייתה לי סבלנות. הדת נתנה לי הבנה שונה. האופי שלי השתנה לאט לאט, וחיי טובים יותר".
נתקלת בגילויי אנטישמיות בסלובניה?
"כן, מעטים, לא בצורה נרחבת. אני לא יודע להסביר מאיפה זה נובע. אולי האנשים האלה לא מכירים את התנ"ך ואת המשמעות של ישראל. זו העבודה שלי עבור השגרירות, ללמד על הארץ הזו, לשכנע אנשים להגיע לכאן ולראות בעצמם. כל מה שהם מכירים מגיע מהחדשות, אבל זה לא משקף את מה שקורה באמת וחווים כשמבקרים בישראל".
איך החברים לקבוצה מקבלים את הפעילות שלך?
"זה מעניין, כי יש והיו בעבר שחקנים ערבים ומוסלמים במועדון, אבל אין בינינו בעיות. לפעמים יש בדיחות קטנות כאלה, כשהם צועקים לי 'שחררו את פלסטין', אבל אני אומר להם שאין לי שום דבר נגד פלסטין. כדורגל הוא מקום בו אין דת, צבע, לאום. ספורט הוא דרך להתגבר על הבעיות והאתגרים".
אמנם התאזרחת בסלובניה, ואמרת שאתה מרגיש שם בבית, אבל אתה בטח עוקב אחרי הצרות באצטדיונים בברזיל לקראת המונדיאל.
"יש הרבה בעיות קטנות בגלל שבנו הכל כל־כך מהר, אבל בסופו של דבר הכל יהיה בסדר. יש הרבה אנשים שדואגים לזה. המונדיאל תמיד חשוב עבור ברזיל".
טבארס שיחק גם בפארננסה, גרמיו ופורטו אלגרה הברזילאיות ובאפואל ניקוסיה מקפריסין, אך ההצלחה הגדולה, כאמור, הגיע כאשר חתם בסוף עונת 2007/08 במאריבור. בכל עונה מלאה הוא כבש כמות דו־ספרתית של שערים והפך לגיבור מקומי. לפני שלוש עונות הוא גם הוכתר למלך השערים של הליגה, והוסיף עוד 15 בישולים. אז כישרון יש, לישראל הוא יחזור בקיץ כדי לערוך מחנות כדורגל לילדים, והשאלה הברורה שעולה היא האם אהבת המולדת גם תביא אותו לליגת העל.
"אני חולם לשחק בישראל", הוא אומר בלי היסוס, "אם אקבל הצעה, אחתום בוודאות, אבל קודם כל אני צריך להתייעץ עם האל. כשאנשים שואלים מי הסוכן שלי, אני עונה 'JC'. הם מתעניינים מי זה, ואני אומר 'Jesus Christ'. הוא יודע מה טוב בשבילי".
לפנייה לכתב/ת 
