שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אור אדום: צמתים קטלניים ממשיכים לדמם
    הילדים ינון ופאדי עוד לא התאוששו שנתיים אחרי. אבא של אילנה נדרס למוות במעבר חציה. יוסף בן ה-15 נהרג בצומת בלי רמזור. סיפורם של שבעה מהצמתים המסוכנים בארץ, שזועקים: תעשו משהו לפני ההרוג הבא. משרד התחבורה: "מעצ תטפל"

    שבועיים אחרי שהילד ינון נזרי בן העשר מכפר תבור נפצע בתאונת דרכים בינואר 2012, אושפז לצדו באותה המחלקה פאדי מסאלחה (15) שנפצע קשה בצומת הכניסה לכפרו, דבורייה. כמה מטרים הפרידו בין שתי המיטות, ובערך קילומטר בין שני הצמתים שבהם נפגעו השניים.

     

    מאז, נזרי חזר לבית הספר אבל נזקק לסייעת צמודה. מסאלחה שוכב כבר שנתיים מחוסר הכרה בבית הוריו, אחרי שהרכב שפגע בו העיף אותו לתעלה וגרם לשברים בכל גופו. "אם היה רמזור, מעבר חציה או מחלף, היה פה אותו מספר תאונות? איך אפשר לחצות את כביש 65?" תוהה עבד אל-סאלאם, אביו של פאדי.

     

    נזרי ומסאלחה הם רק שניים מבין קורבנות רבים בתאונות דרכים בצמתים ברחבי הארץ הידועים כמסוכנים. הנתונים של החברה הלאומית לדרכים מצביעים במדויק על מספר התאונות בכל צומת, כולל ההרוגים והפצועים. אז מדוע לא מציבים רמזורים, בונים גשרים להולכי רגל או כיכרות באותם צמתים, כדי להקטין את מספר התאונות והנפגעים? מסע בין שבעה צמתים.

     

    הבג"ץ נדחה, הילדים נפצעו

    בחלקו הדרומי של כביש 65 בצפון, בקטע שאורכו שני קילומטרים בין כפר תבור לכפר דבורייה, יש שלושה צמתים שנחשבים למסוכנים. לפחות פעם בחודש יש תאונה באחד מהם: צומת אוסישקין שבכפר תבור, צומת גזית המרוחק 500 מטר ממנו, וצומת דבורייה הסמוך.

     

    סכנה ברורה ומיידית בצומת דבורייה    (צילום: באדיבות אור ירוק)

    סכנה ברורה ומיידית בצומת דבורייה    (צילום: באדיבות אור ירוק)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     (צילום: google maps) (צילום: google maps)
    (צילום: google maps)

     

    עדנאן מסאלחה, מהנדס מועצת דבורייה, אומר שבשנת 2013 היו בצומת לפחות 20 תאונות: "מי שרוצה לצאת בשעות היום מדבורייה לכיוון עפולה או טבריה, מחכה לפעמים חצי שעה בצומת. נתיבי ישראל סיימו לתכנן רמזור בצומת והבטיחו להציב אותו באמצע 2013, אבל אומרים שאין תקציב".

     

    מנהל אגף הבטיחות בחברה הלאומית לדרכים (פעם מעצ, היום כבר "נתיבי ישראל"), ישראל ג'יבלי, הסביר בדיון שהתקיים בכנסת ב-2011 את הקריטריונים לקביעת מוקדי סיכון: "שמונה תאונות ויותר בשלוש שנים, מתוכן שתי תאונות בשנה האחרונה". לדבריו, מדי שנה מאתרים כ-200 מוקדים כאלה. "בסופו של דבר מגבשים רשימה של 60 קטעים או צמתים שבהם משפרים את תוואי הדרך".

     

    כתבה ב"חדר החדשות" של HOT על תאונה ודרישות התושבים: 

     

    בצומת אוסישקין, הצטלבות דרכים בכביש 65 ליד כפר תבור, חציית הכביש הפכה למשימה בלתי אפשרית. כמעט מדי שבוע יש במקום "תאונות פח" ללא נפגעים שאינן מתועדות, רק עם נזק לרכב, או למעקות ולעמודי התמרורים בצומת.

     

    אבל בינואר 2012 זה נגמר לא רק בתיקוני פחחות. ינון נזרי וחברו נדב חזרו מבית הספר, עמדו ליד מעבר החציה וחיכו. רכב שהגיע מכיוון עפולה עצר ונתן להם לחצות את הכביש, אבל רכב נוסף עקף אותו ופגע בשני הילדים. נזרי בן העשר נפגע קשה בראשו ואושפז במשך שבעה חודשים בבית חולים רמב"ם.

     

     

    הפגנת תושבים נגד הרשויות. וכיכר אין (צילום: מתוך פייסבוק) (צילום: מתוך פייסבוק)
    הפגנת תושבים נגד הרשויות. וכיכר אין(צילום: מתוך פייסבוק)

    "אם תהיה שם כיכר, הנהגים לא יגיעו למעבר החציה במהירות של 90 קילומטר בשעה", אומר יוסי נזרי, אבא של ינון. הכיכר כמעט הוקמה: המועצה המקומית בכפר תבור נענתה לדרישות התושבים, ובשנת 2002 ביקשה מהחברה הלאומית לדרכים להקים מעגל תנועה. החברה הסכימה וביקשה תקצוב של שבעה מיליון שקלים ממשרד האוצר, שטען כי המקום לא עומד בקריטריונים לתקצוב מוקדי סיכון. השר דאז יובל שטייניץ אמר ב-2010 שהמשרד לא יכול לקחת על עצמו אחריות להבטחות שניתנות על ידי גורמים אחרים: "הפרויקט יתוקצב אם יעמוד בכל הקריטריונים המקצועיים לפרויקט בטיחות".

     

    המועצה המקומית ראתה שיש עיכוב בבניית הכיכר ופנתה לבג"ץ. עתירתה נדחתה בנימוק שבית המשפט לא מתערב בהחלטה מקצועית של משרד ממשלתי. באותו היום נדרסו ינון וחברו נדב.

     

    דרך הייסורים בגדרה

    ברחוב המרכזי בגדרה (הרצל) עובר כביש 40, ובצומת עם הכביש המוביל ליישובי עשרת, סמוך לתחנה המרכזית, יש בממוצע שלוש-ארבע תאונות מדי שבוע. לעתים מדובר בתאונות קלות שמסתיימות עם נזקים לכלי הרכב בלבד. לפעמים, כך מספרים תושבי המועצה, גובה הצומת גם נפגעים בנפש. "דרך של ייסורים", כך קוראים למקום תושבי האזור.

     

    אילנה באך עם תמונת אביה משה. "מערב פרוע" (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    אילנה באך עם תמונת אביה משה. "מערב פרוע"(צילום: מוטי קמחי)
    מעבר החציה על כביש 40 אינו מסומן לנהגים על ידי תמרור אזהרה, אף שמדובר בכביש מרכזי וסואן שמהירות הנסיעה בו מתאימה לכביש בינעירוני. בקשות של תושבים להציב במקום רמזור, כיכר או גשר להולכי רגל - נדחו על-ידי הרשויות.

     

    באפריל 2009 יצא משה מרקוביץ (79) לקנות מתנות ל-13 נכדיו לקראת חג הפסח. הוא רצה לחצות את הכביש במעבר החציה, נהג אחד עצר לו אבל רכב שעקף אותו פגע במרקוביץ וגרם למותו. "אבא עבר את השואה, היה גיבור מלחמות ישראל, אבל את הכביש בגדרה הוא לא הצליח לעבור", אומרת בתו, אילנה באך.

     

    באך מנסה מאז לשנות את המציאות, שגובה מדי חודש נפגעים רבים. "המקום הזה הוא כמו המערב הפרוע. הצומת שוקק חיים, הכביש הוא נתיב ראשי שעוברות בו מדי יום אלפי מכוניות שנוסעות במהירות גבוהה ואף אחד לא מתחשב בכלל בהולכי הרגל. אף אחד גם לא רואה שיש כאן מעבר חציה, בטח בשעות הערב. אי-אפשר שמצב כזה יימשך".

    "לא רואים שיש פה מעבר חציה" (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    "לא רואים שיש פה מעבר חציה"(צילום: מוטי קמחי)
     

    באך פנתה למשרד התחבורה, למועצת גדרה ולחברת נתיבי ישראל שהכביש נמצא תחת אחריותה, ועדיין ממתינה לקבל תשובות. "כולם מכירים את הבעיה במקום ולא עושים כלום. פניתי לראש המועצה והוא אמר שהכביש לא נמצא באחריותו. בחברת נתיבי ישראל אמרו שמספר התאונות והנפגעים לא מצדיק הצבת רמזור. נראה שהאנשים שיושבים במגדל השן מעדיפים להתעלם וזו ממש חוצפה. את אבא שלי כבר איבדתי, עכשיו אני חרדה לשלומם של שאר האנשים".

     

    מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב, מכיר את הצומת: "מדובר בציר ראשי שיש בו עומסי תחבורה גדולים מאוד והרבה הולכי רגל. אין שם הסדרה של רמזור, אין כיכר או הסדרה גיאומטרית ולכן יש שם הרבה תאונות. הדבר הזה ידוע כבר הרבה שנים, והמצב מזמן היה צריך להיפתר על-ידי רמזור, כיכר או גשר. העיכוב גורם לכך שכמעט מדי יום יש תאונות בצומת. חייבים להוריד את מהירות הנסיעה בצומת הזה".

     

    במועצה המקומית גדרה הזכירו שהאחריות אינה שלהם, ועם זאת הם נאבקים וכבר הובילו להקמת רמזור בצומת אחר בכביש 40. "גם לגבי הצומת המדובר, המועצה נאבקת כבר כמה שנים מול מעצ כדי לפעול מיידית לשיפור הבטיחות בכביש". מנתיבי ישראל נמסר בתגובה ש"בשלב זה נבחנות אפשרויות להקמת מעגל תנועה או הצבת רמזור. הפרויקט ייכנס לרשימת הביצוע בשנת 2014 בכפוף לאישור משרד האוצר והתחבורה".

     

    "פשוט כביש דמים"

    יותר מ-3:30 דקות נדרשות להולך רגל לעבור מצד אחד של רחוב גולדה מאיר בירושלים - סמוך לאזור התעשייה הר חוצבים - לצד השני של הרחוב. באמצע הכביש יש נתיב לתחבורה ציבורית. אוטובוסים מגיעים משני הכיוונים, ובשעות העומס הנהגים לפעמים "גונבים" רמזורים אדומים. הולכי הרגל שממהרים לאוטובוס עוברים לעתים את הכביש גם לפני שהרמזור מתחלף לירוק. כל המרכיבים הללו הפכו את שני הצמתים הגדולים לאזור רווי בתאונות דרכים, שבהן נפגעו לא מעט הולכי רגל.

     

    רחוב גולדה מאיר, ליד הר חוצבים    (צילום: גיל יוחנן)

    רחוב גולדה מאיר, ליד הר חוצבים    (צילום: גיל יוחנן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     (צילום: google maps) (צילום: google maps)
    (צילום: google maps)

     

    בשבע השנים האחרונות היו 17 תאונות בצומת הרחובות גולדה מאיר וקריית המדע. מטרים ספורים משם, בצומת הרחובות גולדה מאיר ושפע חיים, היו יותר מ-30 תאונות, שבהן נפגעו 13 הולכי רגל, חמישה מהם קשה.

     

    שתי התאונות האחרונות היו לפני כמה שבועות, בהבדל של שעה בין השתיים. בתאונה הראשונה נפצע תושב ירושלים כבן 45, שהלך לתחנות האוטובוס שנמצאות בנתיב התחבורה הציבורית במרכז הכביש.

     

    "לפי מה שסיפרו לי, חציתי את מעבר החציה ואוטובוס פגע בי". הוא משחזר. "זכור לי שחציתי באור ירוק, וכנראה לא בדקתי מספיק את תנועת האוטובוסים שהגיעה משמאלי. מהתאונה עצמה אני לא זוכר כלום. לדעתי, הסכנה בצומת היא בכך שהולכי הרגל לא תמיד זוכרים שתנועת האוטובוסים מגיעה משני הכיוונים".

     

    בתאונה השנייה באותו מקום נפגעה תושבת בית שמש (55). שבועיים אחרי התאונה סיפר בעלה שהיא עדיין סובלת מכאבי תופת. "היא ספגה פגיעת ראש קשה ועדיין לא חזרה לעצמה. היא עדיין בטיפולים, לא מתקשרת כמו שצריך וסובלת מכאבי תופת בצוואר. זה פשוט כביש דמים, שמעתי ממנה בעבר על הבעיות בכביש הזה. אני יודע ששעה לפני התאונה שלה נפגע שם אדם אחר".

    יותר משלוש דקות מצד אחד לצד שני (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    יותר משלוש דקות מצד אחד לצד שני(צילום: גיל יוחנן)

    במשרד התחבורה ובעיריית ירושלים מודעים לשני הצמתים המסוכנים, שנמצאים בסמיכות זה לזה. נתוני המשרד חושפים כי בשנים 2013-2008 היו בשדרות גולדה מאיר 754 תאונות דרכים, מתוכן שלוש תאונות קטלניות ו-41 תאונות קשות. סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, אף נדרשה לנושא. במשרד הוסיפו כי נהגי התחבורה הציבורית של החברות הפעילות באזור תודרכו למשנה זהירות, במיוחד בכל הנוגע לחציית הולכי רגל, וכי בתיאום עם משטרת ישראל בוצעה אכיפה מוגברת באזור נגד נהגים והולכי רגל.

     

    בעיריית ירושלים מציינים כי בשיתוף עם משרד התחבורה בוצעה לאחרונה בדיקה מקיפה של הצמתים על-ידי חברה להנדסת תנועה. במסגרת הבדיקה נבחנת אפשרות לבצע שינויים גיאומטריים וכן להחלפת הפנסים ברמזורים לפנסי תצ"מ (תחבורה ציבורית מועדפת), במטרה למנוע בלבול בתחלופת הרמזורים בין התחבורה הציבורית לתחבורה הפרטית.

     

    בלי רמזור, כיכר או מעבר חציה

    הצומת הסמוך לעיר טייבה, שמוביל לכביש 557 ומתחבר לכביש 444 באזור המשולש הדרומי, מוגדר כמסוכן. אין בו רמזור, כיכר או מעבר חציה ונדרשת עבודה רבה כדי לשפר את הבטיחות במקום. כמעט ואין שבוע בלי תאונת דרכים בצומת, ורק בשלושת החודשים האחרונים נפצעו 35 איש, שלושה באורח בינוני והשאר קל, בתאונות שהיו שם.

     (צילום: google maps) (צילום: google maps)
    (צילום: google maps)
     

    מזמין תאונות: צומת הכניסה לטייבה    (צילום: חסן שעלאן)

    מזמין תאונות: צומת הכניסה לטייבה    (צילום: חסן שעלאן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    העבודות לשיפור הבטיחות בצומת, אם וכאשר יתבצעו, לא יעזרו כבר לעבד אל-סלאם ג'ומעה. בנו הכדורגלן נאדר (23) הגיע לצומת לפני כשנתיים על אופנועו. הוא נסע בכביש 444 לכיוון צפון, ונהגת שנכנסה לצומת פגעה בו ופצעה אותו אנושות. נאדר הועבר לבית החולים ולאחר שלושה ימים מת מפצעיו.

     

    "אחרי התאונה חשבתי שמשרד התחבורה ייקח אחריות ויסדר את הצומת, לפחות יתקין רמזורים, אבל לצערי אין מי שיציל אותנו מהסכנה בצומת", אומר ג'ומעה. "זה זלזול בחיי אדם, בסוף אנחנו משלמים את המחיר. מבחינת הגורמים האחראים כאילו לא קורה כלום. אני מקווה שנשמע מהם בקרוב על שיפור המצב בצומת".

    עבד ובנו נאדר. "זלזול בחיי אדם" (צילום: חסן שעלאן) (צילום: חסן שעלאן)
    עבד ובנו נאדר. "זלזול בחיי אדם"(צילום: חסן שעלאן)

     (צילום: חסן שעלאן) (צילום: חסן שעלאן)
    (צילום: חסן שעלאן)

     

    עד שהרשויות יעשו משהו, ג'ומעה מתכוון לפעול. "חשבתי לבנות סמוך לצומת אנדרטה קטנה, כדי שכל מי שעובר במקום יזכור את המקרה של בני. אולי כך ינהגו פה יותר בזהירות ואוכל להפחית את מספר התאונות".

     

    מנכ"ל עמותת אור ירוק מזכיר ש"לא תמיד רק הנהג אשם, לפעמים גם למדינה יש חלק בתאונות הדרכים. היא חייבת להגדיל את ההשקעה בתשתיות הכבישים גם ביישובי המגזר הערבי, כדי לצמצם את היקף הפגיעה הגבוה. השקעה בתשתית הוכחה כמצילת חיים".

     

    גונבים את הצומת באדום

    צומת קרליבך - יצחק שדה (צומת מעריב) בתל אביב נחשב לאחד הסואנים בעיר הגדולה. לפי עמותת אור ירוק, בעשור האחרון אירעו במקום יותר מ-85 תאונות דרכים שבהן היו יותר מ-100 נפגעים. על-פי נתוני עמותת אור ירוק לא היו הרוגים בתאונות אלו, אבל ארבעה פצועים קשה וכ-107 פצועים קל בעשור הם מחיר גבוה מדי לצומת אחד.

     

    חוצים באדום בצומת מעריב    (צילום: ירון ברנר)

    חוצים באדום בצומת מעריב    (צילום: ירון ברנר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     (צילום: google maps) (צילום: google maps)
    (צילום: google maps)

     

    בצילומי וידאו של אור ירוק אפשר לראות כמה מהרעות החולות של הצומת. אינספור נהגים חולפים בציר מנחם בגין לכיוון התחנה המרכזית, וחוצים את הצומת גם אחרי שהרמזור התחלף לאדום. "גניבת הרמזור" הזו מעמידה בסכנה אמיתית את הנהגים שמגיעים מכיוונים אחרים. גם הולכי רגל תועדו מסכנים את עצמם וחוצים באור אדום, למרות התנועה הסואנת.

     

    רוב התאונות בצומת נובעות מהתנגשות בין שני כלי רכב, אך ישנם גם הולכי רגל שנפצעו מפגיעת רכב. פציעה קלה בתאונה אינה בהכרח שפשוף בברך או מכה זניחה ביד, ובמקרים רבים מדובר ברגל שבורה או פגיעה אחרת שדורשת שיקום. אז מה צריך? בעמותה מבקשים נוכחות משטרתית מוגברת והגברת האכיפה, בין היתר על-ידי הצבת מצלמת רמזור שתתעד עבירות תנועה. מצלמה כזו תשמש גם להרתעה וגם לאיתור הנהגים העבריינים.

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

    ממשרד התחבורה נמסר כי האחריות על האכיפה והצבת המצלמות בידי המשטרה. במשטרת ישראל אמרו ש"מבדיקת הנתונים עולה כי במהלך שנת 2013 אירעו בצומת המדובר שתי תאונות דרכים שסווגו כקלות, בשל אי-ציות לרמזור עצור. בתאונות היו מעורבים כלי רכב בלבד ללא הולכי רגל. בשנת 2012 אירעה תאונה אחת בלבד שבה היו מעורבים אוטובוס ואופניים. למרות הנתונים הנמוכים בצומת מעריב, שוטרי התנועה מבצעים אכיפה בהתאם לתוכנית עבודה ולצרכים העולים מהשטח. הצומת אינו עומד בקריטריונים להצבת אמצעי אכיפה טכנולוגיים נייחים".

     

    בלבול בנתיב התחבורה הציבורית

    מדי שנה נפגעים עשרות בני אדם בתאונות דרכים במתחם שבין צומת הצ'ק פוסט (צומת הקריות) בחיפה, לבין צומת לב המפרץ.

     

    המתחם מנקז תחנה מרכזית עמוסה, כולל שלושת קווי המטרונית, תחנת רכבת ועוד אחת שנבנית (שממנה תצא רכבת העמק), ועל-פי התוכניות ייצא גם רכבל לטכניון ולאוניברסיטת חיפה. בין הצמתים גם הכניסה והיציאה מצדן הצפוני של מנהרות הכרמל. למרות הכמות הגדולה של הולכי הרגל שחוצים לעתים שישה או שבעה נתיבי תחבורה בדרכם ליעדם, אין במקום הפרדה מפלסית (גשר או מנהרה) וכל הולכי הרגל חוצים את הכבישים במעברי חציה מרומזרים.

    בשנים האחרונות נהרגו באזור לפחות חמישה בני אדם, ומאות נפצעו.

     (צילום: google maps) (צילום: google maps)
    (צילום: google maps)
    על-פי נתוני מד"א, המבוססים על קריאות למוקד הארגון, בשנת 2013 היו קרוב ל-80 תאונות דרכים עם נפגעים במקום. במשטרה, לעומת זאת, מדווחים על 40 נפגעים ב-27 תאונות ב-2013, במתחם שבין הצ'ק פוסט לצומת וולקן, שהוא צפוני יותר.

     

    מפקד משטרת זבולון, ניצב משנה אילן סרדל, אמר ל-ynet כי בעקבות הכפלת פעולות האכיפה בקטע של שלושת הקילומטרים בין הצ'ק פוסט לצומת וולקן, חלה ירידה של יותר מ-50 אחוז במספר הנפגעים בשנת 2013, לעומת הנפגעים ב-2012 (81 ב-38 תאונות).

     

    מאות מטרים של בלגן תחבורתי (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
    מאות מטרים של בלגן תחבורתי(צילום: אבישג שאר-ישוב)

     (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
    (צילום: אבישג שאר-ישוב)

     (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
    (צילום: אבישג שאר-ישוב)

    המקום שבו נהרגו שלומי וגלינה ()
    המקום שבו נהרגו שלומי וגלינה

     

    אחת התאונות הקשות במקום אירעה במהלך הקמת מסלולי המטרונית, בפברואר 2009. שני תושבי צפת, שלומי המאירי (49) וגלינה אודנפוזוב (54), חצו את הכביש ונדרסו על-ידי אוטובוס שהגיע מצפון. הנהג ניסה להתחמק מהפגיעה בהם ואף עלה על אי תנועה, אבל שני הולכי הרגל נהרגו.

     

    אייל המאירי, אחיו של שלומי ז"ל: "זה היה בתקופה שהכשירו את המטרונית, עוד לא הייתה גדר בין הנתיבים (היום יש אי תנועה עם גדר חיה - א"ר), וגם לא היה מעבר חציה בטווח של 300 מטר לכל כיוון. הבעיה הייתה גם שהנתיב המרכזי שבו נסעו האוטובוסים היה מוגבה. היה בו משהו דמוי אבנים משתלבות. ואני די משוכנע שאחי והנפגעת השנייה האמינו, לפחות בתת-מודע, שזה סוג של מדרכה. אין לנו הסבר אחר לתאונה הזו. אחי היה האדם הכי זהיר ושקול, הוא תמיד הזהיר את כולנו מסכנות בדרך, מכביש רטוב".

    שלומי המאירי. חצה את הכביש ונהרג ()
    שלומי המאירי. חצה את הכביש ונהרג
     

    המאירי בא למקום התאונה כדי לראות במו עיניו איפה נהרג אחיו. "ראיתי את התופעה - אנשים חוצים שני נתיבים ועומדים על נתיב התחבורה הציבורית, כאילו שהם הגיעו למקום עצירה. משהו במבנה של הנתיב הזה גרם להם לחשוב שהם במדרכה, בטריטוריה שלהם, לא של תחבורה".

     

    במהלך השבעה של אחיו הוא שמע סיפורים דומים, לדבריו, מאנשים שניצלו ברגע האחרון מתאונות דומות במקום.

     המאירי פנה למשטרה ולפרקליטות כדי לבחון צעדים משפטיים נגד מתכנני הנתיבים, אך לשווא. בתקופת הקמת המטרונית נהרגו בנתיבי התחבורה הציבורית בחיפה שישה בני אדם.

     

    "אין לנו ספק שהייתה בעיה בתכנון ובליווי של הפרויקט", הוא אומר. "בשלבי הביניים של הבנייה האוטובוסים נסעו שם במהירות, למרות שלא הייתה שום דרך להגן על הולכי הרגל. זה אותו הסיפור כמו בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה (הידוע כ'ציר המוות'), רק בקנה מידה קטן יותר. מאז התאונה הוקמה גדר חיה, הוסף שילוט, אבל אלה בדיוק הדברים שצריך היה להקים קודם. מי שלא עשה את זה יצר מפגע ומלכודת לאדם הסביר".

     

    מחברת יפה נוף, שהקימה את מערך המטרונית, נמסר שנערכו מסעות הסברה וכי "מקטעי המסלולים היו סגורים בזמן הקמתם ועם השלמת בנייתם סומנו המסלולים ויועדו לשימוש אוטובוסים. בצומת לב המפרץ יש מעברי חציה מרומזרים המיועדים לחצייה בטוחה של הכביש. כל מי שמנסה לחצות במקום אחר עובר על החוק ומסכן את חייו".

     

    בעיריית חיפה אמרו שמספר הנפגעים קטן ממה שמוצג בדיווחים למד"א, וכן ננקטו שורת אמצעים שהפחיתו סכנה: "הוקמו גדרות בטיחות, נבנו מעברי חציה נגישים, אזורי המסחר הופרדו מהציר הראשי באמצעות כבישי שרות, זמני המחזור ברמזורים קוצרו על מנת להקטין עד למינימום את זמן ההמתנה של הולכי הרגל, 'גל ירוק' להולכי רגל והועברו החלפות האוטובוסים למסוף סגור בלב המפרץ".

     

    "כמו רולטה בכביש"

    בצומת הכניסה למושב בית חלקיה (כביש 3, צומת ראם-נחשון) עוברים עשרות הולכי רגל ביום. בחג חנוכה האחרון נהרג בצומת יוסף ריטנר בן ה-15, בזמן שחצה את הכביש. תושבי המושב חוששים שהוא לא האחרון: במשך שנים הם דורשים להתקין רמזור במקום, כדי שהולכי הרגל יוכלו לחצות בבטחה את הכביש המהיר והמסוכן.

     (צילום: google maps) (צילום: google maps)
    (צילום: google maps)

    יוסף ריטנר. נהרג והוא בן 15 ()
    יוסף ריטנר. נהרג והוא בן 15

    בליל התאונה. למה עדיין אין רמזור? (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
    בליל התאונה. למה עדיין אין רמזור?(צילום: אבי רוקח)
    למרות התאונה הקטלנית, נראה שהדברים לא מתקדמים והתאונה הבאה היא רק עניין של זמן.  "יש לנו חוות דעת של מהנדסים שקובעים כי יש להתקין במקום רמזור", אומר אלי אסקוזידו, ראש המועצה האזורית נחל שורק. "גשר לא פותר את הבעיה כי הולכי הרגל מדלגים מעל הגדר וחוצים את הכביש. רק רמזור ימנע תאונות". בעקבות התאונה במשרד התחבורה אמרו שנבחנים כמה פתרונות להולכי רגל.

     

    גם התושבים טוענים שרק רמזור יפתור את הבעיה בצומת. "כל יום שעובר ללא רמזור הוא סכנת חיים עבור הולכי הרגל", אומר תושב בית חלקיה. "זה כמו רולטה על הכביש ורק עניין של זמן עד שמישהו נוסף ייפגע כאן".


    פורסם לראשונה 02/02/2014 19:26

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    צומת מעריב בתל אביב
    צילום: ירון ברנר
    צילום: גיל יוחנן
    רחוב גולדה מאיר בירושלים
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים