שטים נגד הזרם
"מחוץ לרדאר": בעיר נמל אפרורית באנגליה וללא תקציבים מהמדינה מנסים השייטים עומר ברנד ובר הלוי להגיע לאולימפיאדת ריו בדגם ה-49er בו אף ישראלי לא התחרה מעולם. אתם תוהים למה הם צריכים את זה? ברנד: "כי להגיד לי לא לשוט, זה כמו להגיד לאנגלי לא לשתות בירה"
אי שם ב-1996 נחת הכדורגלן הישראלי הצעיר, אייל ברקוביץ' בסאות'המפטון. כוכב מקומי אך עדיין אלמוני דאז בזירה הבינלאומית, יצא ברקוביץ' אל עיר הנמל האנגלית כתחנה ראשונה בדרך לקריירה אירופאית ארוכה.
שנים רבות לאחר מכן, עומר ברנד (32) ובר הלוי (20), שמות הרבה פחות מוכרים מ"הקוסם", העתיקו אף הם את מקום מגוריהם אל הנופים האפרוריים של סאות'המפטון גם כן במטרה להוציא לדרך קריירה ספורטיבית מצליחה.
ברנד והלוי, צמד שייטים בדגם ה-49er, השיקו אמש (ו') במרינה בהרצליה את אחד מהפרויקטים השאפתניים ביותר בספורט הישראלי. השניים מנסים להגיע לאולימפיאדת ריו בדגם בו אף ישראלי לא התחרה מעולם ולמעשה כלל לא נכלל בתוכנית העבודה והתקציב של איגוד השייט המקומי, מה שאומר שכרגע הם צריכים לדאוג לעצמם כלכלית.
שייט הוא אחד מענפי הספורט האולימפיים היקרים ביותר. מעבר למחיר הגבוה של הסירות עצמן, יש אינספור הוצאות נוספות כמו תחזוקה שוטפת של הסירה, תיקון פגמים, שינוע ציוד כבד מסביב לעולם, מחנות אימונים ארוכים בחו"ל, רכישת ציוד היקפי ועוד. בדיוק מהסיבה הזו לא אחת נחשפנו בשנים האחרונות להתנגחויות בין ראשי ענף השייט בארץ לבין האנשים האמונים על חלוקת התקציבים בספורט הישראלי על הנתח המגיע להם מהעוגה.
בניגוד לדעה הרווחת בציבור, ישראל איננה מעצמת שייט. השייטים הישראלים אמנם זוכים מדי שנה בתארים רבים והישגים מרשימים אך הם עושים זאת במספר מצומצם של דגמים. איגוד השייט הישראלי אשר צריך להתמודד עם תקציב מוגבל איננו יכול להרשות לעצמו לתמוך בכל עשרת הדגמים האולימפיים ולכן בחר במודע בשלושה דגמים לגברים ושלושה דגמים לנשים (ניל-פרייד, 470 ולייזר/לייזר רדיאל), אותם הוא מממן. ה-49er כאמור איננו אחד מהם.
השאלה המיידית שנשאלת היא מדוע בחרו השניים לפנות לדרך הלא-אורתודוקסית במקום לנסות ולנצל את תקופת חילופי הדורות בדגם ה-470 עם פרישתם של גידי קליגר וערן סלע כדי להגיע לאולימפיאדת ריו בדגם המקבל תקצוב מהמדינה.
"470 זה דגם שאני לא רוצה להגיד שעבר זמנו, אבל זה כן יקרה בעוד כמה אולימפיאדות. רצינו לקחת סירה מעט יותר מעניינת, ואנחנו מאוד נהנים לשוט בה", מסביר הלוי.
צפו בצמד השייטים בפעולה
הרומן החל במיטה
למרות שדגם ה- 49er חדש עבורם, בעולם השייט הם כבר צברו ניסיון רב. ברנד גדל בהפועל תל אביב ועבר בכל דגמי הנוער כמו האופטימיסט, 420 ואף התחרה בדגם ה-470 מול אודי גל וגידי קליגר על הזכות להשתתף באולימפיאדת אתונה 2004. אחרי שפרש משייט אולימפי הוא פתח בקריירת יאכטות מקצועית ממנה הוא ממשיך להתפרנס עד היום.
הלוי אשר גדל במועדון שדות ים עבר עם משפחתו בגיל 14 לפלמה דה מיורקה שבספרד, שם החל להתחרות ועשה את דרכו אל הצמרת של הצי הספרדי.
הפגישה בין השניים הייתה כמעט מקרית. "הוא ישר נכנס אליי למיטה", אומר הלוי וצוחק וברנד ממהר להסביר, "הייתה תקופה שהתחריתי ביאכטות בקבוצה ספרדית במיורקה. חברים משותפים סיפרו לי על משפחה ישראלית חובבת שייט שתשמח לארח אותי, והם באמת אירחו אותי מאוד יפה, בר באותה תקופה לא היה בבית אז הם נתנו לי לישון במיטה שלו".
שלוש שנים מאוחר יותר, עלה להם הרעיון לשתף פעולה ביחד בשייט בדגם ה- 49er. התמיכה הראשונה הגיעה בזכות פילנתרופ יהודי מקליפורניה בשם אריק פרל אשר תרם את הכסף לרכישה של סירה, ציוד ורכב ואן קטן.
מכיוון שתחום ה-49er איננו קיים בישראל, הם נאלצו לוותר על התענוג של חופי הים התיכון ונדדו לסאות'המפטון, שם הם מתאמנים מול יריבים ראויים ומנסים לדלות ידע מהנבחרת הבריטית הנחשבת לטובה בעולם.
איך החיים בסאות'המפטון? זו לא ממש עיר נוצצת.
הלוי: "לדעתי גועל נפש".
ברנד: "אם אתה מחפש מסיבות ותרבות סע ללונדון, זה שעה וחצי משם. בעיר עצמה אין יותר מדי, בואו נהיה כנים אבל זה המקום להיפתח בתחום של השייט".
אין ימים שאתם מתעוררים לכפור הבריטי, מביטים בשמיים האפורים ושואלים את עצמכם בשביל מה בכלל אתם צריכים את זה?
שניהם: (צוחקים) "כל יום".
הלוי: "אבל האמת היא שאין לנו יותר מדי ברירה. הגענו לשם כדי לספוג מהידע של הבריטים. הם מאוד סגורים, אבל חלק מהזמן אנחנו מתאמנים איתם יחד".
ברנד: "אנחנו ישראלים טובים ונדחפים".
שנה מקצועית מסודרת עבור שייטים בקמפיין אולימפי הכוללת שמונה תחרויות בינלאומיות עולה בסביבות ה-120 אלף אירו. בוועד האולימפי ובאיגוד השייט קיבלו אותם בחיבוק ואהבה אך נכון לעכשיו התמיכה שהם יכולים להעניק עד אשר יציגו הישגים מוכחים היא מנטאלית בלבד. לכן, השניים עומלים כעת על מציאה של ספונסר אשר יוכל לאפשר להם להתחרות בראש שקט.
אתם מודעים לכך שבספורט הישראלי מאוד קשה לגייס ספונסרים? היו ספורטאים מאוד מצליחים שלא השיגו.
ברנד: "אנחנו מנסים לעבוד על העניין של הרוח הצעירה, אנחנו מכניסים משהו חדש לארץ ויש הרבה חברות וספונסרים שכן יכולים להתחבר לדבר הזה. חברת אוריין כבר לקחה על עצמה את כל הצד הלוגיסטי של שילוחי סירות".
אתם לא חוששים שהעניין הכספי כל הזמן יפריע לכם בדרך ולא תוכלו להתמקד במטרה העיקרית?
הלוי: "זה באמת בעייתי. אנחנו מתעסקים כל הזמן בצד הניהולי והעסקי יותר ממה שאנחנו מצליחים לשוט, וזה כן עוצר. אנחנו מקווים למצוא בזמן הקרוב כמה אנשים שירימו את הכפפה".
מי שהרים את הכפפה כבר במהלך אירוע ההשקה הוא מאמן השייט, אלון דגן אשר הוביל את הנבחרת הישראלית בדגם ה-SCUD במשחקים הפראלימפיים האחרונים. דגן הצהיר כי הוא מוכן לאמן את השניים ללא תשלום בתקופות שיהיו בארץ.
מבחינתכם אתם מוכנים ללכת עם זה עד הסוף? גם אם הספונסר לא יגיע כל כך מהר?
הלוי: "כן, נלך עם זה עד השקל האחרון".
ברנד: "ניתן כל מה שיש לנו עד שהבאר תיגמר כי בסופו של דבר צריך לאכול ולשלם שכר דירה. ברגע שלא נוכל יותר ברור שנצטרך להפסיק, אבל אנחנו מבחינתנו נעשה את הכול".
בר עוד בחור צעיר, אבל עומר בהתחשב בעולם התחרותי במשק, לא מפחיד בגילך להקדיש עכשיו לקמפיין אולימפי שנתיים וחצי מהחיים שלך?
ברנד: "זה מאוד מפחיד וזה יושב אבל אני שט בצורה מקצועית ומזה אני חי. אני יודע שאפילו אם זה הקמפיין האולימפי לא יילך, אני יכול להמשיך במקצוע שבחרתי ולהתחרות ביאכטות. אני כן חושב באיזשהו שלב לקחת צעד אחורה ולעבוד בעבודה נורמאלית משרדית, אני עושה הכנות לזה ובקרוב מסיים תואר שני במנהל עסקים ביורק. אבל כל עוד יש לי את האפשרות לעשות את ה-49er, אני הולך עם זה, זו האהבה שלי, להגיד לי לא לשוט זה כמו שתגיד לאנגלי לא לשתות בירה".
נכון, אבל כמו שאמרת בעצמך, שייט זה מקצוע שאפשר להרוויח בו כסף מחוץ לתחום האולימפי, למה כל כך בוער בך להגיע לאולימפיאדה?
עומר לא עונה ופשוט מצביע על בר.
הלוי: "זה לא נכון!".
ברנד: "בר הציע לי כמה פעמים שנעשה קמפיין על 470, ואני שללתי את זה על הסף. אמרתי לו שיצאתי מזה ואני לא רוצה לחזור לזה".
הלוי: "ואחרי שנה אתה הרמת אליי טלפון".
ברנד: "נכון, נזכרתי. בדיוק הכניסו את הקטמרן לאולימפיאדה וזה דווקא עניין אותי. הצעתי את זה לבר ואז הכריזו שהדגם של הקטמרן חייב להיות מעורב גברים ונשים, והחלטנו ללכת על ה-49er".
דגם ה- 49er נחשב למהיר מאוד ומסובך טכנית לתפעול. הוא דורש שילוב של יכולות פיזית גבוהה, תכנון טקטי ושיתוף פעולה. ההתחלה של השניים בדגם לא הייתה פשוטה, בתחרות הראשונה במיורקה הם חוו התהפכויות רבות (ברנד: "יותר שחינו מאשר שטנו"), באליפות העולם האחרונה שהתקיימה במארסיי הם אמנם לא התברגו במקום גבוה אבל כבר חשו בהתקדמות גדולה ובמספר שיוטים אף דורגו גבוה במצוף הראשון.
אפשר בכלל לסגור את הפער מהשייטים המובילים בעולם בזמן כל כך קצר?
ברנד: "לגמרי. כבר עכשיו בזכות הניסיון שלנו בעולם השייט, אנחנו מתפקדים היטב בתנאי רוח אופטימאליים. הבעיה שלנו מתחילה בתנאי רוח קיצוניים, אבל זה משהו שישתפר בעזרת הרבה אימונים על המים. באליפות העולם האחרונה, פיטר ברלינג שזכה בסוף במדליית הזהב החמיא לנו על היכולת שלנו".
ואפשר לדבר על משהו מעבר לרק להגיע לאולימפיאדה? יש אפשרות לרשום שם הישג משמעותי?
בר: "פרה פרה. עם הקריטריונים שמציבים לנו, אני מניח שאם נגיע לאולימפיאדה, אז אפשר גם לעשות שם משהו".
לפנייה לכתב/ת 
