שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ספרים משוגעים על הסכין

    על קו השבר שבין מצבי הרוח, נמצאים ספרים נפלאים שהולכים עם השיגעון עד אחרי הקצה. מהכדורים הפורחים של מקיואן ועד ליוצרים מצליחים בעלי מזג מאני-דיפרסיבי, גלית דהן קרליבך יצאה למסע תוך נפשי

    באזורי מעבר גיאולוגים מתרחשות תופעות מעניינות. על קווי השבר ניתן למצוא מעיינות משונים וצמחיה אחרת, פנטסטית כמעט. ההליכה על קצוות ועל קווי שבר מעניינת אותי מאז ומתמיד, וגם את עלילות שני הספרים האחרונים שלי מיקמתי בין הקצוות השונים. ב"ערפילאה" נעה העלילה בתחום שבין המדע לכישוף ובין החום לקור, ואילו ברומן "קצה" העלילה נעה כמטוטלת לפי המצב הנפשי של הגיבורה. לשיגעון, כך גיליתי, מנעד רחב מאוד. בחרתי כמה ספרים שישקפו את המנעד הזה.

     

     

    "הדינאמיקה של היצירה", מאת אנטוני סטור

    מהו תהליך היצירה? האם ניתן לכמת אותו או להביט עליו לאורך כל הדרך עד שמתגבש ליצירה עצמה? ומדוע אמנים כה רבים לוקים בשיגעון? הפסיכיאטר אנטוני סטור מצליח להכניס אותנו למעבה היער האפל והמסתורי הזה, ומציע אוסף אנציקלופדי, אינטליגנטי ומהנה במיוחד של מיטב היוצרים והסופרים שלקו בשיגעון. וכאלו, מסתבר, יש לא מעטים. הספר מחולק למזגים שונים: המזג המאני, המזג הדיפרסיבי, המזג הסכיזופרני ועוד, ומתאר את אופן יצירתם, את המניעים ואת היצרים הכרוכים במלאכה זו.

    בדרך ליצירה עוברים בשיגעון (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בדרך ליצירה עוברים בשיגעון(צילום: shutterstock)

    "בצוער עם לוט", מאת שולמית הראבן

    תשכחו מכל מה שחשבתם שאתם יודעים על משוגעים. תשכחו משוקרים ומכותנות משוגעים. לא רק שהגיבורה המקסימה (ללא-שם) של הסיפור הקצר והמופתי הזה מצליחה להערים על הדוקטור שלה, אלא אף מצליחה להערים עלינו, הקוראים. הגיבורה, בעלת מחלה נפשית כלשהי שאיננה מאוזכרת במתכוון, יוצרת לעצמה ממלכה מקראית ובה נמצא דוקטור לוט, המרפא העתיק והחכם. "השפיות היא רק אחת מעשרות הצורות של אי-שפיות, אבל היא הצורה המקובלת עלינו", הוא אומר לה - ואנחנו פוסעים מכושפים לגמרי בממלכה שלה. כאשר מוסרים כבלי הכישוף, נותרת המציאות במערומיה, קשוחה, קרה ומשעממת.

     

    "נפש לא שקטה", מאת קיי רדפילד ג'יימיסון

    בתקופת לימודיה (לימודי פסיכיאטריה) גילתה קיי ג'יימיסון שהיא חולה במאניה-דיפרסיה. כהרגלה, המחלה לא הגיעה בוקר בהיר אחד, נקשה על הדלת ואמרה: נעים מאוד, אלא באה במפתיע כשמצדדיה צמד מתופפים קקופוניים, והחלה להרוס את חייה של ג'יימיסון בשיטתיות. בספר מתארת ג'יימיסון את הגילוי וההתמודדות עם המחלה שלה. אך בניגוד לספרי ההדרכה האחרים, שלרוב מתוארים בגרפיות מטרידה, הספר הזה נקרא כיצירה פיוטית ממש. סצנה בלתי נשכחת היא מסע הקנייה הפרוע של קיי שבמהלכו רכשה עשרות ספרים בהוצאת פינגווין, כדי שיוכלו ליצור יחד מושבה.

    "נפש לא שקטה". מחלה כיצירה פיוטית (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    "נפש לא שקטה". מחלה כיצירה פיוטית
     

    "אהבה עיקשת", מאת איאן מקיואן

    זוג מתיישב לפיקניק רומנטי. תוך רגעים ספורים מפרה את האווירה הנעימה תאונת כדור פורח. בני הזוג, ג'ו וקלריסה - יחד עם עוד ארבעה אנשים זרים - ממהרים להתקבץ יחד אל מקום התאונה. מסופר אחר היינו מצפים שהעלילה תתמקד עכשיו בנפגעי התאונה ובטראומה שעברו. אך לא סופר כמקיואן יעשה כן.

    אהבה עיקשת, עד לכדי שיגעון. ספרו של איאן מקיואן (צילום: עטיפת הספר) (צילום: עטיפת הספר)
    אהבה עיקשת, עד לכדי שיגעון. ספרו של איאן מקיואן
     

    מקיואן במיטבו מניח בפנינו פתיח מטרים, ומצמרר לאסון אחר לגמרי:

    ג'ון נופל קורבן בידי אחד הצופים בתאונה, ג'ד פארי. פארי לוקה בתסמונת דה קלרמבו הגורמת לו לפתח כלפי ג'ו אהבה אובססיבית-דתית ומלאת להט, ומאותו רגע נהרסים חייו של ג'ון עד הסוף המפתיע והמסוכן.

     

    "חשיכה נראית", מאת ויליאם סטיירון

    הדיכאון, המכונה בשם המינורי- דיפרסיה - הוא מפלצת רבת-עוצמה. הסופר ויליאם סטיירון מוציא לאור את שדי החושך הללו, ואת מלאכי הפגע, החרדה ואימה. בתיאורים קורעי לב מתאר סטיירון את ההתנפלות של הדיכאון ואת ההשמדה שהוא מבצע בתאי הנפש. הפעם, גם מנת אלכוהול כפולה לא תעזור.

     

    ספריה של גלית דהן קרליבך "ערפילאה" ו"קצה", ראו אור לאחרונה בהוצאת כנרת זמורה-ביתן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלון סיגוי
    דלית דהן קרליבך. הולכת על קצוות
    צילום: אלון סיגוי
    לאתר ההטבות
    מומלצים