דגימת דנ"א הייתה יכולה להציל משפחה?
באשיר נג'אר מדבורייה רצח בשנת 2013 בירי חמישה בני אדם, בהם גרושתו ושלוש בנותיו. בדיקת הנשק גילתה כי הוא נגנב בשנת 2009 מדירה בבית יהושע, אך דגימות DNA שנמצאו בזירה - לא נבדקו. למרבה האבסורד, נתוניו של אותו פורץ כבר היה בידי המשטרה בשנים קודמות, כך שעבודה נכונה הייתה מובילה לתפיסתו - וייתכן שאף להחרמת הנשק ומניעת הרצח
יולי 2009 היה עוד יום שגרתי עבור המשטרה. התפרצות לבית בבית יהושע הובילה את השוטרים למקום ולטענות מצד בעל הבית על אקדח שנגנב. הזירה הוכתמה בדמו של הפורץ, אך השוטרים שלחו את דגימות הדנ"א למעבדה ושכחו מהן. ארבע שנים חולפות והנשק שנעלם מבית יהושע שימש את באשיר נאג'ר מדבורייה למסע רצח קטלני, שבמהלכו ירה למוות בגרושתו ושלוש בנותיו, וגם במנהל הרכש במקום עבודתה של האישה. אחרי שפיכות הדם, נמצאה התאמה בין הנשק לבין הזירה בבית יהושע, שממנה נגנב. האם ניתן היה למנוע את הרצח על ידי עצירת החשוד בזמן? כנראה שלעולם לא נדע.
- עוד סיפורים חמים בפייסבוק שלנו
חלק מהביקורת על כחולי המדים נוגעת ליכולתם לתרגם מידע מודיעיני לראיות, שיסייעו בהעמדה לדין של עבריינים. המקרה של גניבת הנשק בבית יהושע הפוך. הראיות היו מתחת לאף, הבדיקות נשלחו למעבדה, אבל משם כבר לא קרה דבר. אולי זו עצלות ואולי חוסר רצון אמיתי לחפש את החשוד, אבל השבוע, עם מעצרו של תושב השטחים, טאה יוסף בן ה-45, בחשד לגניבת הנשק, תהו גם עורכי דינו יהודה שושן וחי הבר מדוע נחפזה המשטרה לעצור אותו דווקא עכשיו.
עוד בחדשות ynet:
דבורייה, ספטמבר 2013. באשיר נג'אר יוצא למסע הרג שיזעזע את המדינה. הוא הגיע בבוקר סמוך למבנה המועצה המקומית, שם פגש את בנותיו ויורה בהן למוות. הבכורה, מאדלין בת ה-16, מתה מיד. השנייה, אמאני בת ה-15, נאבקה על חייה ומתה בבית החולים. אבל נג'אר לא עצר. הוא נסע לגן הילדים ומשם אסף את בתו למא בת החמש, ונסע איתה למקום העבודה של גרושתו זהירה ג'יג'יני, שם ירה בילדה לעיני אמה. לאחר מכן חיסל את גרושתו, ואת מנהל הרכש במקום. את מסע ההרג, שארך 45 דקות וקטל את חייהם של חמישה אנשים, הוא סיים בהתאבדות בתוך מכוניתו.
החשוד היה בידיים - תוצאות הדגימות לא
לחוקרים היה ברור נוכח עברו של הרוצח, שישב בכלא על עבירות אלימות כלפי גרושתו, כי האקדח שהיה ברשותו גנוב. הנשק נשלח לבדיקה, שהוכיחה כי הוא נלקח מהדירה בבית יהושע. למרבה ההפתעה, התברר לחוקרים כי החשוד יוסף היה להם מתחת לידיים, רק שהם לא עשו כלום עם הראיות נגדו. אחרי הכל, הדירה הוכתמה בדמו של החשוד, אולם הדגימות שלו חזרו לתיק – בלי שנבדקו.
אז איך מסבירים במשטרה את המחדל? השבוע בבית המשפט, עם הארכת מעצרו של יוסף, סיפק החוקר מפקח גדי בש את התירוץ הבא: "בשנת 2009 הדנ"א נשלח למטה הארצי, אבל באותה תקופה לא בוצעו דגימות דנ"א לעבירות רכוש". טענה זו נשמעה הזויה עוד יותר על רקע העובדה שיוסי בעצמו נשלח לכלא על עבירות רכוש – על סמך בדיקות דנ"א.
יוסף לא משתף פעולה עם החקירה
עדיין לא ברור אם יוסף היה זה שמכר את הנשק לרוצח נג'אר, והוא גם לא שש לשתף פעולה בעניין. החשוד מכחיש את המיוחס לו, אבל סביר להניח שיורשע על פי דגימת הדנ"א בזירה בבית יהושע. בשל הזמן שחלף מאז גניבת הנשק, ובשל היותו של יוסף ממושמע, התיר בית המשפט המחוזי בלוד לשחררו למעצר בית.עו"ד חי הבר, פרקליטו של טאה יוסף, מסר בתגובה: "הלקוח שלי מכחיש כל קשר ומעורבות לאירוע גניבת האקדח, ואף מסר בעניין גרסה מסודרת. מעבר לסיפור האישי של מרשי אשר מצא עצמו בתא מעצר בגין אירוע גניבה שהתרחש לפני כ-4.5 שנים, מטרידה המחשבה, וזאת בלשון עדינה, כי מזירת העבירה בה נגנב נשק, נאספו מוצגים אשר ללא כל ספק יש בהם לקדם החקירה. במקום לבדוק הממצאים בזמן אמת, הם שכבו במשך שנים בתחנת המשטרה. רק לאחר אירוע הרצח בחרה המשטרה לשלוח את המוצגים לבדיקת מעבדה. בדיון המעצר שבו שוחרר יוסף, טענה המשטרה כי גניבת נשק הינו אירוע חמור אך מאידך לא הצליחה להסביר מדוע זו לא הייתה גישתה בזמן אמת עת נגנב הנשק".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "הדגימות שנמצאו בשנת 2009 בזירת העבירה על ידי חוקרי הזירה טופלו כנדרש, כמו גם תיק החקירה שנפתח והן הועברו לבדיקה במעבדות המטה הארצי בסמוך לאירוע".
לפנייה לכתב/ת 
